הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בס"ד ב"ה  |  יום א', ליל כ"ז טבת, ה'תשפ"א פתיחה "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". משפט זה מובא בפשיטות בכמה מקומות בדא"ח. והוא דעת ר' אבהו בברכות (לד, ב) והביאו הרמב"ם בהל' תשובה פ"ז ה"ד. וידועה קושית המפרשים, שהרי מימרא זו במחלוקת שנויה בברכות שם, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן דצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה ופליגא דר' אבוהו כו', ואדרבה, אין הלכה כתלמיד במקום הרב 1 . תירוץ הראגצובי אחד התירוצים הבולטים שנאמרו בזה, הוא בשם הראגצובי והובא בספר המועדים בהלכה להרש"י זוין: "מקור להכרעת הרמב"ם רואה הראגצובי מהלכה זו של המקדש את האשה על מנת שאני צדיק. אם נאמר שצדיק מעלתו גדולה יותר מבעל תשובה, למה איפוא תהא מקודשת, אפילו אם הרהר תשובה בלבו? הלא התנאי היה 'שאני צדיק' והוא אינו אלא בעל תשובה. סימן שעל כל פנים אין בעל התשובה פחות במדרגתו מהצדיק, וממילא, לפי הגמרא מוכרחים לומר שהוא גדול יותר הימנו". דחיית התירוץ בלקו"ש אך בלקו"...

בס"ד למה אומרים ברכת כהנים אחרי ברכות התורה? ברכות התורה הן מן הברכות החשובות שאדם מברך בכל בוקר. אחת השאלות המרכזיות שנידונה אצל הראשונים והאחרונים היא: האם ברכת התורה דומה ל ברכת המצוות ול ברכת הנהנין , שבהן נדרש לבצע את הפעולה מיד לאחר הברכה? ברכת התורה – ברכת המצוות או ברכת הנהנין? כאשר אדם מברך בורא פרי העץ ואוכל תפוח, הוא חייב לאכול מיד לאחר הברכה. אם שכח ועברה שעה ממושכת – יצטרך לברך שנית. כך גם בשאר ברכות הנהנין וברכות המצוות: הברכה צריכה להיות סמוכה לפעולה. השאלה היא: כך גם ברכות התורה ? כאשר אדם מברך בבוקר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו... ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה" – האם חייב ללמוד תורה מיד לאחר מכן, או שמספיק שילמד בהמשך התפילה או במהלך היום? הלכה למעשה: מה נוהגים? למעשה, מחמירים ונוהגים ללמוד תורה מיד לאחר ברכות התורה , ולא להמתין ללימוד שיבוא מאוחר יותר. הפוסקים בסימן מ"ז בשולחן ערוך (בעל "בור חיים") מביאים שנהגו לומר מיד לאחר הברכה את פסוקי ברכת כהנים – הפ...

בס"ד פיקוח נפש בשבת – האם מחללים שבת על אדם שיחיה רק כמה שעות? זו שאלה הלכתית עמוקה הנוגעת לעקרון פיקוח נפש דוחה שבת , כפי שנפסק ב שולחן ערוך סימן שכ"ט. נלמד מה אומרים הפרי מגדים וה כף החיים על חילול שבת להצלת חיים – אפילו לשעות בודדות. פיקוח נפש דוחה שבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ט בשולחן ערוך: פיקוח נפש דוחה שבת . יתרה מכך – ככל שעושים את פעולת ההצלה בזריזות רבה יותר, כן הדבר משובח. האם מחללים שבת גם עבור מי שיחיה רק כמה שעות? שאלה עקרונית ומעשית: אדם שנודע שנותרו לו רק מספר שעות לחיות – האם מחללים עליו שבת, או שאומרים "ממילא הוא הולך למות" ואין טעם לחלל שבת? כותב השולחן ערוך שם במפורש: מחללים שבת גם עבור אדם שיחיה רק כמה שעות , שנאמר: "וחי בהם" – ודרשו חז"ל: "ולא שימות בהם". כלומר, התורה רוצה שיהודי יחיה ויגדיל תורה – גם אם מדובר בכמה שעות בלבד. מכאן אנו לומדים עד כמה יש ערך עצום לכל שעה בחייו של יהודי – כל שעה היא עולם מלא. מה דין מחויב מיתה שנפל עליו גל אבנים בשבת? מקרה קיצוני שמביא הפרי מגדים בסוף ה...

בס"ד יולדת בשבת – האם מותר לקחתה לבית חולים רחוק? זו אחת השאלות המעשיות הנפוצות ביותר בנושא הלכות לידה בשבת . ידוע שיולדת נחשבת פיקוח נפש ומחללים עליה שבת, אך מה הדין לגבי בחירת בית חולים ? מה עושים עם הילדים? ומה ההכנה הנכונה מ ערב שבת ? על כל אלו ועוד – בשיעור זה. יולדת בשבת – חולה שיש בה סכנה כפי שנפסק להלכה, יולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה , ומחללים עליה את השבת. עם זאת, חשוב מאוד לדעת: אדם צריך להתכונן לכך מראש , ולא להמתין לרגע הלידה כדי לשאול שאלות. כותב אדמו"ר הזקן : כאשר האישה מגיעה לחודש התשיעי, ראוי שבעלה ידאג ויכין הכל מערב שבת, כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. מקור הדברים ב ספר חסידים , והובאו גם בפוסקים. לאיזה בית חולים מותר לנסוע בשבת? שאלה מעשית נפוצה: האשה גרה בבית שמש ורוצה ללדת בשערי צדק – האם מותר? האשה גרה בצפת ורוצה ללכת לבית חולים פוריה ולא לבית חולים זיב – מה הדין? כותבים הפוסקים: אם הצוות הרפואי טוב יותר במקום רחוק יותר, ואם האשה תרגיש בטוחה ורגועה יותר כשתדע שהיא יולדת שם – יש על מה להקל ולנסוע לבית החולים הרחוק יותר, גם בשבת. רגיעת האישה ותח...

בס"ד כדור שינה בשבת – האם מותר לקחת? שאלה זו נוגעת לכלל הידוע של איסור נטילת תרופות בשבת בשל גזרת שחיקת סממנים. אך האם כדורי שינה נכנסים תחת איסור זה? בשיעור זה נברר את הלכות רפואה בשבת ונפסוק הלכה למעשה. דיני רפואה בשבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ח בשולחן ערוך: אדם שיש לו מיחוש בעלמא – כלומר, אי-נוחות קלה שאינה פוגעת בתפקודו – אסור לו לקחת תרופה בשבת , משום גזרת שחיקת סממנים. חז"ל חששו שמא יבוא לשחוק צמחי מרפא ולהכין תרופות בשבת, ויעבור על מלאכת "טוחן". לפיכך, אדם שיש לו כאב ראש קל, נזלת או כאבי אוזניים קלים – אך הוא מסתדר ומתפקד – לא יקח תרופה בשבת. מה הדין לגבי כדור שינה בשבת? שאלה מעשית שנדונה בפוסקים: אדם שלא הצליח להירדם בשבת – בשל רעש, ילדים, מחשבות מטרידות, או כל גורם אחר – האם מותר לו לקחת כדור שינה? כותב הרב חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השולחן (חלק ז', עמ' קג'): הגזרה של "שחיקת סממנים" נאמרה דווקא על חולי מסוים – כלומר, כאשר אדם סובל ממחלה ממשית שממנה הוא נזקק לרפואה. במקרה זה גזרו חז"ל שלא לקחת תר...

בס"ד כרפס בליל הסדר הוא אחד מסימני ליל הסדר המוכרים, אך רבים תוהים: האם אפשר לאכול בננה כרפס? ומדוע בכלל נוטלים ידיים לפני כרפס – מה שנקרא אורחץ ? במאמר זה נסביר את ההלכות הנוגעות לכרפס בפסח, נטילת ידיים לפניו, ומה מותר ואסור לקחת ככרפס בהגדה של פסח. נטילת ידיים לפני הכרפס – למה עושים את זה? בשלב האורחץ שבסדר פסח, לאחר הקידוש, נוטלים ידיים ללא ברכה . הסיבה לכך מבוארת בסימן קנ"ח בשולחן ערוך: כל מאכל שמטובל באחד משבעת המשקים – שראשי התיבות שלהם הם יד שחת דם (יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים) – טעון נטילת ידיים מחשש טומאה. יש מחלוקת ראשונים האם תקנה זו נוהגת בזמן הזה, אך העיקר להלכה הוא שהתקנה עדיין קיימת. עם זאת, מכיוון שכולנו טמאי מת בעקבות חורבן בית המקדש, אין מברכים על הנטילה – אך כן מקיימים אותה כמנהג. מה זה כרפס ומה המשמעות שלו? הכרפס הוא ירק שנאכל בתחילת הסדר, לפני הסעודה. האותיות כרפס מרמזות לאותיות ס' פרך – רמז לשישים ריבוא (600,000) בני ישראל שסבלו מעבודת פרך במצרים. מטרת אכילת הכרפס היא לעורר את הילדים לשאול : בדרך כלל אוכלים ירק בתוך הסעודה, ו...

בס"ד בפרשת קדושים נצטווינו: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג). מצוות יראת אב ואם כוללת, בין היתר, את האיסור לקרוא להורים בשמם הפרטי. להלן נעסוק בשאלה מדוע כתב הטור "אדוני אבי הרא"ש", ובשאלה המעשית: כיצד ינהג מי שאביו נקרא בשם 'אַבָּא'. הפסוק ומשמעותו בפרשת קדושים כתוב: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, ג). הכתוב הקדים את האם לאב, מפני שהיראה מן האב קלה יותר ופשוטה יותר מטבעה, ולכן הדגישה התורה בראש הפסוק את האם. דין קריאה לאב בשמו ב יורה דעה (סימן ר"מ) מבוארים כל דיני כיבוד אב ואם ויראתם בהרחבה. אחד מפרטי מצוות היראה הוא: אסור לקרוא לאביו בשמו הפרטי – אפילו שלא בפניו. זהו ביטוי של יראה כלפי ההורה. ספר ערוך השולחן מביא בהקשר זה תובנה מעניינת: אנו רואים בכל בית מדרש שהטור כותב שוב ושוב: "וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ " ו"וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ ". ומקשה ערוך השולחן: "הרי הטור הוא רבי יעקב בן אשר, ואביו...

בס"ד לקראת חג השבועות – חג מתן תורה – נהוג לשקוד על לימוד התורה בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר, ולאחר מכן לטבול במקווה כפי שמעריך הארי הקדוש. להלן משל יפה מפי המגיד מדובנא, שבו הסביר לגאון מווילנא את מעלת לימוד הגמרא לעומת אמירת התיקון – ולמסקנה ההלכתית-מנהגית הנובעת ממנו. המנהג ועיקרו אנו מתקרבים לחג מתן תורה, חג השבועות. מנהג ישראל קדמון הוא, כפי שדיברנו בימים האחרונים, לאמור תיקון ליל שבועות בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר – ואז לטבול במקווה כפי שמורה הארי הקדוש בתיקון זה. הסיפור – הגאון מווילנא והמגיד מדובנא היום אני רוצה לספר לכם סיפור מיוחד המסופר על הגאון מווילנא ותלמידו המגיד מדובנא . המגיד מדובנא ראה את הגאון בליל חג השבועות קורא את התיקון. המגיד עצמו ישב ולמד גמרא. שאל אותו הגאון: "מדוע אתה יושב ולומד גמרא? אינך לומד כמוני את התיקון?" אמר לו המגיד: "אמשול לך משל. למה הדבר דומה?" המשל – החתן והחנות היה חתן צעיר שהגיע לחמיו לאחר חתונתו. אמר לו החמיו: "מדוע אינך עוסק בסחורה? אתה נשוי כבר – לך, התעסק, מכור דברים....

בס"ד אנו מתקרבים לחג השבועות – חג מתן תורה. מנהג עתיק ורם-מעלה הוא לשקוד על לימוד התורה כל ליל החג, על פי הסדר שתיקן רבינו האר"י הקדוש ושנתפרסם בספר השל"ה הקדוש. להלן נסקור את מעלת המנהג ונביא את המעשה הנורא שאירע למרן הבית יוסף ורבי שלמה הלוי אלקבץ. ספר השל"ה הקדוש ומסכת שבועות רבינו ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש) חיבר בספרו הנודע עשרה מסכתות, ובהן מסכת שבת, מסכת חולין ומסכת שבועות. בכל מסכת הוא מביא את עיוני המסכת על פי הנגלה ועל פי הנסתר . במסכת שבועות, בפתח דבריו, הוא מדגיש עד כמה חשוב וקדוש להישאר עֵרים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה כל הלילה . אין הכוונה ללימוד סתמי בלבד, אלא ל תיקון מיוחד שסידרו הראשונים, הבנוי מחמשת חומשי התורה, מן הנביאים, מן הכתובים, מן המשניות וממגילת האזהרות לרבי שלמה אבן גבירול. תיקון זה נועד להכין את הנשמה לקבלת התורה מחדש בכל שנה, כשם שישראל התקדשו לפני מתן תורה בסיני. המעשה הנורא – מרן הבית יוסף ורבי שלמה אלקבץ השל"ה מביא סיפור מעשה נורא ונפלא אשר אירע ל מרן רבי יוסף קארו (בעל ה בית יוסף והשולחן ערוך) ו...

בס"ד ב"ה | כ"ב תמוז, תשפ"ג – שנת הקהל שאלה בנוגע לשאלתכם: הרבי הורה ופירסם לעסוק בלימוד בית הבחירה בכלל, ובפרט בימי בין המצרים שאז רגש החורבן גובר, ולכן יש להוסיף בבנינו – ע"י הלימוד בהלכות המקדש. הוראת הרבי – לימוד הלכות בית הבחירה וקיים בעצמו – הרבי. הוראה זו, והיה מוסר שיחות ומבאר את הלכות הרמב"ם ומסכת תמיד ומדות וכו' בעומק נפלא. וב"ה איגדו שיחותיו לספר הנקרא בשם: "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" . ולהעיר שבלקו"ש חלק י"ח (עמ' 411 ואילך) מחדש ומוכיח ע"פ דין, שכאשר אדם לומד ועוסק בהלכות בניין המקדש, אזי אינו רק שע"י זה עושה זכר למקדש או ממהר ומזרז בנייתו. לימוד כבנייה ממש – חידוש הרבי אלא שבעצם הלימוד, הרי הוא בונה את בית המקדש. וכמודגש בלשון הפסיקתא, ויק"ר, ויל"ש: "הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונים אותו (בו)." ובמנחות (קי,א): "אלו ת"ח העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה מקדש בימיהם". אלא, שמכיוון שהתוצאות הגשמיות מזה שעוסקין מתג...

בס"ד ב"ה | פרשת נח שאלה יוצא מפשט הכתובים ששרה אמנו הייתה אחותו של לוט. כפי שנאמר בפסוק (יא, כט): "ויקח אברהם ונחור להם נשים, שם אשת אברהם שרי, ושם אשת נחור מלכה, בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה". והיות שיסכה זו שרה (כפי שרש"י מפרש על אתר), ואביה היה הרן, – אחיו של אברהם, ואביו של לוט, יוצא אם-כן; ששרה הייתה אחותו של לוט. עד כאן דבריו. והיות ובימים אלו כלל ישראל מתחזקים בלימוד התורה, ראיתי לנכון להקדיש מעט זמן ולהרחיב מעט את היריעה בעניין זה, כך נעמיק בייחוסה של שרה אמנו, זכותה תעמוד לנו. הקושיה – דברי האבן עזרא והנה, כאשר קוראים לאחר-מכן את הפסוק המתאר את יציאת משפחתו של אברהם אבינו מאור כשדים לחרן, מתעורר קושי מסוים על כך ששרה הייתה אחותו של לוט, שנאמר שם (יא, לא): "ויקח תרח את אברהם בנו, ואת לוט בן הרן בן בנו, ואת שרי כלתו אשת אברהם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם". ולכאורה באם שרה הייתה אחותו של לוט, מדוע נאמר בפסוק שתרח לקח את לוט בן בנו, ואילו על שרה שהייתה אחותו של לוט, לא נאמר בת בנו אלא אשת אברהם בנו,...

בס"ד ב"ה  |  כ"ב כסלו תשפ"ד שאלה: האם מותר לומר את פרקי התהלים היומיים לאחר שקיעת החמה קודם צאת הכוכבים — או שמא יש בזה חשש איסור? תשובה בקצרה: מקור המנהג — דברי האר"י הקדוש בראשית, המקור לכך שאין לומר תהילים בלילה יסודו ב דברי האר"י הקדוש — וזו אינה הלכה פסוקה בשולחן ערוך אלא מנהג (שאמנם התקבל בתפוצות ישראל, אך יסודו בדברי הקבלה). בפרטות יותר: האר"י בדבריו לא התייחס לאיסור אמירת תהילים בלילה ספציפית, אלא לכללות לימוד 'מקרא' בלילה , כדלקמן. והסיבה לזה: כי הלימוד מעורר דינים ואין לעוררם בלילה במהלך השבוע. כלשונו ( שער המצוות פרשת ואתחנן ): "אין ראוי לקרא מקרא, לפי שהמקרא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה, והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין, אבל בליל ו' כיון שיום שישי מכין לשבת, והרחמים מתעוררים בו, לכן יכולים לקרוא מקרא אף בלילה". שתי נקודות חשובות מדברי האר"י ...

בס"ד ב"ה  |  שלישי ד' אדר תשפ"א  |  פרשת תרומה א — גרסת רש"י ואבן עזרא בסדר בניית ומיקום הכרובים המתואר בפרשתנו נכתב: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כלומר: הקב"ה אומר למשה רבינו שכאשר יקבעו לדבר, מיקום הדיבור יהיה מבין שני הכרובים. והנה על התיבות "את כל אשר אצוה אותך" נעמד לו רבן של ישראל — רבנו שלמה יצחקי (רש"י) — וכותב: " ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל — הרי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא, וכה תפתר: ואת אשר אדבר עמך שם, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא". וכן נעמד לו על תיבות אלו רבנו אברהם בן מאיר — אבן עזרא , וזו לשונו: "וטעם וי"ו ואת כל אשר אצוה ככה הוא. מלת ודברתי משרת בעבור אחרת, כאילו כתוב ודברתי אתך, מעל הכפרת מבין שני הכרובים, ולא הזכיר הדבר המדובר. והטעם שאדבר אתך להודיע סודי ולהשיב על שאלתך, ודברתי את כל אשר אצוה ...

בס"ד ב"ה  |  כ"ה ניסן ה'תשפ"ו שאלה: האם כאשר נשי ובנות ישראל מדליקות נרות שבת (לפי לוח זמני הדלקת הנרות), יש בזה משום קבלת שבת לאסור במלאכה את שאר העם — על דרך שכאשר רוב הקהל קיבלו את השבת באמירת "ברכו", שאז שאר העם נאסר במלאכה? תשובה: לא. אין בהדלקת נרות שבת על ידי נשות ישראל לחייב בזה את שאר העם, כי אם הקבלה היא רק על האשה עצמה שהדליקה בלבד, וכפי שנפרט לקמן. בין השמשות וזמן הדלקת הנרות "ספק חשיכה ספק אינה חשיכה, וזהו נקרא בין השמשות בכל מקום... אסור לעשות בו מלאכה מן התורה, כיוון שהוא ספק לילה. ואם עשה חייב אשם". אלו הם דברי רבינו הזקן בריש סימן רס"א. למעשה נפסקה ההלכה כשיטת הגאונים ולכן זמן זה ("בין השמשות"), הוא מתחילת השקיעה ועד צאת הכוכבים (שלוש עשרה דקות וחצי). ולכן מזמן שקיעת החמה אסור לעשות מלאכה, ומי שרוצה לקיים מצוות עשה מן התורה 'להוסיף מחול על הקודש' — ולקבל את השבת מקודם, רשאי להוסיף מפלג המנחה ועד איזה זמן קודם שקיעת החמה 1 . זמן זה הוא וודאי יום ומותר במלאכה, ובזה שאוסר את עצמו ממלא...

בס"ד ב"ה  |  ט"ו טבת ה'תשפ"ו רקע: בעומדנו מספר ימים לאחר חג הספרים — ה' טבת , ישנה שאלה העולה פעמים רבות: מהו המקור לכך שיש להיזהר לסגור את הספר בסיום הלימוד? והאם חשש זה קיים גם ביציאה קצרה — כשיחת טלפון וכיו"ב? תשובה: בהלכות ספר תורה פסק השולחן ערוך 1 שכאשר כותבים ספר תורה על גבי יריעה אין להניח את היריעה להתייבש עם הכתב כלפי מטה, משום שהוא דרך בזיון, אלא יש להניח את פני הכתב למעלה ולפרוש עליו בגד. על כך כתב הב"ח 2 : "מכאן יש ללמוד שלא ילך אדם לחוץ ויניח הספר פתוח אם אין עליו מפה דלאו דווקא ספר תורה דהוא הדין שאר ספרים" . והוסיף על כך הש"ך 3 : "וידוע לחכמי האמת שיש מלאך אחד נקרא ש"ד והוא שומר דפין על מי שמניח ספר פתוח ויוצא שמשכח תלמודו" 4 . פסיקת הערוך השולחן לאור זאת כתב הערוך השולחן , הלכה למעשה 5 , וזה לשונו: "ולכן יש ליזהר שלא להניח ספר פתוח ולצאת אפילו בשארי ספרים ואפילו גמרות ופוסקים הנדפסים דבזיון הוא, אלא או יסגירם כלומר שלא יהיו פתוחים או יכסה עליהם בגד, ולבד זה קשה לשכחה [ש...

בס"ד ב"ה  |  מר-חשון ה'תשפ"ו שאלה: האם נהגו להזכיר חולים שאין בהם סכנה, באמירת "מי שברך לחולה" — בשבת? תשובה: כתב אדמו"ר הזקן בסעיף ט בסימן רפ"ח, וזה לשונו: "מותר לברך על החולה המסוכן בו ביום. וכן המקשה לילד, שהיא מסוכנת בו ביום. אבל חולה שאין מסוכן בו ביום – אסור לבקש עליו ולא לברכו בשבת, כיוון שאפשר לעשות כן אחר השבת". יוצא מדבריו שההיתר לברך חולה בשבת הוא רק על חולה שיש בו סכנה באותו היום, ואילו על חולה שאין בו סכנה — אין לברכו. אך לכאורה יש לעיין בדברים אלו שהרי בסימן רפ"ז סעיף א כתב אדמו"ר הזקן, וזה לשונו: "וכן השליח ציבור כשמברך החולה בבית הכנסת ואומר מי שבירך כו', לא יאמר המקום ישלח רפואה כו', אלא יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא". וממה נפשך: באם אדמו"ר הזקן איירי על חולה שיש בו סכנה באותו היום, אם כן פסק בסימן רפ"ח שאפשר לברך אותו ברפואה שלימה לגמרי. ואם הוי חולה שאין בו סכנה, פסק אדמו"ר הזקן שאין לברך אותו, אם כן על איזה חולה כוונת רבינו בסימן רפ"ז?...

בס"ד ב"ה  |  ז' אלול ה'תשפ"ה שאלה: האם ישנה חובה להכין תבשיל חדש לסעודת מלווה מלכה או שאפשר לאכול משאריות מאכלי השבת? תשובה: בגמרא מסכת שבת (קיט,ב) מסופר על רבי אבהו שהיה שוחט מידי מוצאי שבת עגל משולש והיה אוכל ממנו כליה אחת. כשגדל בנו – אבימי, אמר לאביו: מדוע הנך טורח לשחוט עגל שלם במוצאי שבת בשביל לאכול רק את הכליה, הבא נשמור כליה מהשחיטה של ערב שבת ותאכל אותה במוצאי שבת. ואכן הניח את העגל ולא שחטוהו, ובא אריה ואכלו. לאור סיפור זה כתב המגן אברהם 1 והביאו אדמו"ר הזקן בשולחנו 2 : ש"טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו". והטעם שלא כתבו שזה "חובה" , מפני שלשיטת אדמו"ר הזקן סעודה זו היא אינה חובה כל כך אלא מצווה מן המובחר בלבד, כפי שכותב שם. אך על אף שאין הכנת תבשיל "חובה", כותב הרבי 3 : "שנהגו ישראל ( "מנהג ישראל תורה היא" ), לבשל ולהכין לסעודה זו (עכ"פ חלק חשוב ממנה) לאחרי הבדלה, שהרי אם יאכל את המאכלים שנותרו מיום השבת – לא יהיה בזה העילוי דמאכל טרי". חיזוק המנהג...

בס"ד ב"ה | ערב כ"ף מר-חשון תשפ"א | בשליחות כ"ק אד"ש 🐟 סעודת שור הבר, הלוויתן והיין המשומר 🐂 שו"ת הגאולה – תדפיס מתוך הספר ליקט וערך: הת' מנחם מענדל חדאד | haddadmm770@gmail.com “שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר רעב לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב"ה שאינו יכול לקיים המצוה ד’ואכלת ושבעת וברכת' לאמיתתה עד שהקב"ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא” — דבר-מלכות ש"פ וירא 📋 תוכן העניינים א – מקור וטעם לסעודת שור הבר והיין המשומר ב – לכל ישראל או לצדיקים בלבד? ג – מה עוד יהיה בסעודה? ד – טעמו של הלוויתן ה – מדוע "יין המשומר"? ו – מי ישחט את שור הבר? ז – מדוע גבריאל עתיד לעשות הקניגא? ח – כיצד תותר שחיטה זו? ט – מי יתכבד בזימון? י – מדוע דוד ולא אחרים? יא – גודל הכוס יב – דין בשר וחלב לעתיד לבוא יג – גשמיות או רוחניות? יד – באיזה שלב של הגאולה? טו – מ...