תשליך בראש השנה – מה הדין כשחל בשבת?
בערב ראש השנה עולה מדי שנה אותה שאלה מעשית: האם ראוי לצאת לנהר או למעיין לאחר תפילת מנחה ולומר את סדר התשליך, גם כאשר יום החג עצמו חל בשבת? שאלה זו נדונה לפני הרבה מן הפוסקים, והיא תלויה במספר תנאים מעשיים שצריך לברר לפני שמחליטים. שיעורו של הרב מנחם מענדל חדאד מבאר את המקור, הטעם והפסק למעשה.
השאלה
מי שרגיל לעשות תשליך ביום הראשון של ראש השנה על ידי מקור מים – מה יעשה כשיום ראש השנה הראשון חל בשבת? האם רשאי לצאת למים בשבת עצמה, או שמא יש להמתין ליום השני של ראש השנה, או לדחות את התשליך עד ימי התשובה המאוחרים יותר?
המקורות
יסוד המנהג במהרי״ל
מנהג התשליך כפי שהוא נפוץ היום בקהילות אשכנז מבוסס על דברי המהרי״ל, שהוא המקור הראשון שהזכיר את המנהג במתכונתו המוכרת. הפסוק המרכזי שמופיע בסדר התשליך לקוח מספר מיכה: "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט). עיקר התפילה מורכבת מפסוקים אלו, הכוללים גם את י"ג מידות הרחמים.
הקשר לעקידת יצחק
המדרש מספר שבדרכו של אברהם אבינו עם יצחק לעקידה, ניסה השטן למנוע זאת מהם בכך שיצר נחשול מים בדרך. אברהם ויצחק לא התייחסו לטרדותיו וחצו את המים בשלום. הזוהר הקדוש מציין כי עקידת יצחק התרחשה בראש השנה, ומכאן הקשר להליכה אל המים ביום זה לאמירת התשליך.
סמליות הדגים
המנהג לעמוד ליד מקור מים שיש בו דגים נמסר בדברי הפוסקים. הטעם המובא הוא שעיני הדגים תמיד פתוחות, והדבר מסמל את ההשגחה האלוקית התמידית על עם ישראל.
פסק הלכה
כאשר ראש השנה חל בשבת, יש לבחון את המצב המעשי בעיר:
- במקום שיש עירוב תקף – רוב הפוסקים מתירים לעשות תשליך ביום הראשון עצמו, ובלבד שיזהרו שלא לטלטל סידור למקום שאינו בתחום העירוב.
- במקום שאין עירוב תקף – יש לדחות את התשליך ליום השני של ראש השנה לאחר תפילת מנחה.
- מנהג חב״ד – בשל חשש טעויות בטלטול בשבת, נהגו לדחות את התשליך ליום השני גם כאשר יש עירוב.
- מי שלא הספיק – יכול להשלים את התשליך במשך עשרת ימי תשובה, ובפרט ביום השמיני של חג (הושענא רבה).
שאלות ותשובות
האם מותר ללכת לנהר בשבת אם הוא מחוץ לתחום העירוב?
אם אין עירוב תקף, אסור לצאת למים בשבת, ויש לדחות את התשליך ליום השני של ראש השנה או לימי התשובה הבאים.
האם צריך להגיד תשליך דווקא ליד מים שיש בהם דגים?
המנהג להקפיד על כך, אך אם אין בנמצא מקור מים עם דגים, ניתן לאמרו ליד כל מקור מים חיים.
מה הדין אם כבר אמרתי תשליך ביום הראשון – האם צריך לחזור עליו ביום השני?
אין צורך לחזור על התשליך אם כבר אמרת אותו כראוי, אך מי שרוצה לחזור ולהתפלל – רשאי.
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בעניין זה?
העיקרון זהה: הכל תלוי בקיום עירוב תקף במקום. הרב עובדיה יוסף (ביחווה דעת) התיר לספרדים לעשות תשליך בשבת אם יש עירוב, ואילו המשנה ברורה נוטה להחמיר יותר בחששות הטלטול.
למידע נוסף ולמאמרים מעמיקים – ravhaddad.com
לשאלות בהלכה – ניתן לפנות דרך הקישור.
ואם נפלה טעות או שגיאה, נשמח לקבל הערה לתיקון העניין. 058-5537707. Haddadmm770@gmail.com
🌐 מאמרים ומראי מקומות: ravhaddad.com
💬 קבוצת "הלכה יומית" בוואטסאפ: קישור לקבוצה
❓ שאלה לרב: tinyurl.com/ravhaddad
💝 שותפות בהחזקת התורה: נדרים פלוס
🔔 הירשמו והפעילו את הפעמון.
#הלכהיומית #הרבחדאד #תשליך
תגובות
הוסף רשומת תגובה