תפוח בדבש בראש השנה — חובה או מנהג?
ליל ראש השנה מגיע, השולחן ערוך, וכולם מחכים לרגע הקלאסי: תפוח מתוק נטבל בדבש, מברכים, ואומרים "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אבל האם זו חובה גמורה, או מנהג שאפשר להסתפק בו גם בראייה בלבד? מקור המנהג — רמ״א, טור וגמרא הרמ״א באורח חיים סימן תקפ״ג, על פי הטור, מביא את מנהג אשכנז לאכול בליל ראש השנה תפוח מתוק בדבש. המקור הקדום נמצא בגמרא במסכת כריתות וכן במסכת הוריות, שם אביי אומר את הכלל הידוע: "סימנא מילתא היא" — הסימן פועל, ולכן אדם ירגיל עצמו לאכול בראש השנה מאכלים שיש להם משמעות טובה. סימני הלילה — לא רק תפוח לצד התפוח מופיעים סימנים נוספים: רימון, שירבו זכויותינו כרימון; ראש דג או ראש כבש, שנהיה לראש ולא לזנב; סילקא, שיסתלקו שונאינו; וקרא, שייקרע גזר דיננו. כל אלו מסביב לרעיון אחד: לפתוח את השנה בזכר טוב ובביטחון בה׳. השאלה המעשית מה עושים כשאין רימון? כשמתארחים אצל משפחה שמגישה דווקא אוכל חריף? או כשאדם מתעצבן בטעות בליל החג — האם השנה כולה תהיה "חריפה" או "עצבנית"? האם כל תקלה קטנה בליל ראש השנה הופכת לגזירה על השנה כולה? הס...
