למה אומרים ברכת כהנים אחרי ברכות התורה? | הלכה למעשה

בס"ד

למה אומרים ברכת כהנים אחרי ברכות התורה?

ברכות התורה הן מן הברכות החשובות שאדם מברך בכל בוקר. אחת השאלות המרכזיות שנידונה אצל הראשונים והאחרונים היא: האם ברכת התורה דומה לברכת המצוות ולברכת הנהנין, שבהן נדרש לבצע את הפעולה מיד לאחר הברכה?

ברכת התורה – ברכת המצוות או ברכת הנהנין?

כאשר אדם מברך בורא פרי העץ ואוכל תפוח, הוא חייב לאכול מיד לאחר הברכה. אם שכח ועברה שעה ממושכת – יצטרך לברך שנית. כך גם בשאר ברכות הנהנין וברכות המצוות: הברכה צריכה להיות סמוכה לפעולה.

השאלה היא: כך גם ברכות התורה? כאשר אדם מברך בבוקר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו... ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה" – האם חייב ללמוד תורה מיד לאחר מכן, או שמספיק שילמד בהמשך התפילה או במהלך היום?

הלכה למעשה: מה נוהגים?

למעשה, מחמירים ונוהגים ללמוד תורה מיד לאחר ברכות התורה, ולא להמתין ללימוד שיבוא מאוחר יותר. הפוסקים בסימן מ"ז בשולחן ערוך (בעל "בור חיים") מביאים שנהגו לומר מיד לאחר הברכה את פסוקי ברכת כהנים – הפסוקים הכתובים בפרשת "נשא" בעלייה הרביעית:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

מדוע דווקא פסוקי ברכת כהנים?

האחרונים שאלו: מדוע דווקא פסוקי ברכת כהנים נבחרו ללמוד מיד לאחר ברכות התורה? הרי ישנן פרשיות חשובות יותר כגון שמע ישראל או עשרת הדיברות! מספר תשובות הוצעו:

א. שלושה פסוקים – כנגד קריאת התורה בציבור

חמד משה מסביר: בברכת כהנים יש בדיוק שלושה פסוקים. הגמרא במסכת מגילה קובעת שבקריאת התורה בציבור, כל עולה לתורה צריך לקרוא לפחות שלושה פסוקים. לכן תיקנו שגם כאשר אדם לומד מיד לאחר ברכות התורה, יקרא שלושה פסוקים – כאדם העולה לתורה.

ב. ס' אותיות – כנגד ס' מסכתות הש"ס

יש מבארים שבברכת כהנים יש בדיוק ס' (שישים) אותיות, כנגד ששים המסכתות שבש"ס. בכך רומזים לאדם: בירכת על לימוד התורה? קבל על עצמך להשלים את כל הש"ס!

ג. אהבת ישראל – ביאור על פי פנימיות התורה

הביאור העמוק ביותר, שהרבי מביאו מספר פעמים, הוא על פי פנימיות התורה: אמירת ברכת כהנים בבוקר נועדה לפתוח את היום באהבת ישראל. בירכת על לימוד התורה? כעת הוסף לכך אהבת ישראל. הלימוד שלך יהיה לימוד של אהבה ואחדות, כשם שאהרון הכהן בירך את בני ישראל – "כה תברכו את בני ישראל". וכשאנו מברכים זה את זה למטה, הקדוש ברוך הוא מברך אותנו מלמעלה.

סיכום

לאחר ברכות התורה נהגו לומר את פסוקי ברכת כהנים כדי לקיים את חיוב הלימוד הסמוך לברכה. הטעמים לבחירה דווקא בפסוקים אלה הם: מניין שלושה פסוקים כמו עולה לתורה, ס' אותיות כנגד ס' מסכתות הש"ס, ועל פי פנימיות – כדי לפתוח את היום ואת לימוד התורה מתוך אהבת ישראל.

יהיו הדברים לזכות אוריאל בן פס שרה, שבעזרת ה' כל משאלות ליבו יתגשמו לטובה ולברכה. אמן ואמן.

נכתב על ידי הרב מנחם מענדל חדאד

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...
המשך לקרוא

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

תמונה
בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...
המשך לקרוא

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

תמונה
בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...
המשך לקרוא