רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית הלכה יומית

מה הדין אם הפרשת חלה התערבה בבצק המופרש?

תמונה
פתיחה — מקרה מצוי בערב שבת כל אחת יכולה לתאר לעצמה את הסיטואציה: אישה חוזרת מהעבודה ביום שישי של חורף, ממהרת להכין חלות לכבוד שבת, יש לה ילדים קטנים, ובשיא הלחץ היא מפרישה את החלה ושמה את החתיכה בצד — על מנת לשרוף אותה או להניחה בשתי שקיות ולזרוק אותה לפח. ואז אחד הילדים מגיע, רואה חתיכת בצק בצד, ובתום לב מחזיר אותה לקערת הבצק שעתידה להפוך לחלות. ואז מתעוררת שאלה הלכתית גדולה: יש כאן חתיכה של תרומה — דהיינו ההפרשה לחלה — שהתערבה יחד עם בצק רגיל שעדיין לא הופרשה ממנו חלה. מה נעשה? ¹ א. הדין הבסיסי — מין במינו וביטול במאה ואחת ההלכה היסודית במקרים של תערובת חלה בבצק רגיל היא: אם זה מין במינו ויש כנגד חתיכת ההפרשה מאה ואחת של בצק רגיל — אותה חתיכה בטלה ברוב, והכל בא על מקומו בשלום. ² אבל מה קורה כאשר אין מאה ואחת כנגד חתיכת ההפרשה? כאן מתחילה הסוגיה האמיתית. ב. דעת הרמ״א בשם הסמ״ג — להישאל על ההפרשה הרמ״א בסימן שכ״ג מביא בשם הסמ״ג חידוש גדול: אפשר לעשות התרת נדרים ולבטל מעיקרא את ההפרשה. ³ ההיגיון פשוט: כמו שאדם שנודר משהו יכול ללכת לחכם ולהתיר את הנדר, כך גם כאן — צריך לומר...

אדם הראשון נקרא חלתו של עולם — מדוע ומאיזה שיעור מפרישים חלה?

תמונה
  נוהגים ללוש חלות בערב שבת, והדבר נקשר בדברי הפוסקים לכבוד שבת. אך בשיעור זה מתבאר עומק נוסף: אדם הראשון נקרא חלתו של עולם, וכך מובא בירושלמי ובמדרש רבה. מתוך יסוד זה נפתח פתח להבנת המשמעות הרוחנית של הפרשת חלה, וגם להבנת שיעור ההפרשה בהלכה למעשה. מדוע אדם הראשון נקרא חלתו של עולם בשיעור הוסבר שכמו שהאישה לשה את הקמח והמים, ולאחר מכן לוקחת חלק מן הבצק ובכך מכשירה את השאר לשימוש, כך גם הקב״ה ברא את האדם מן האדמה. האדם נברא מתוך כלל המציאות, ובזכותו העולם נשלם. לכן נקרא אדם הראשון חלתו של עולם. המשל הזה מעמיד את האדם כבחינה נבחרת מתוך כלל הבריאה, בדומה לחלק המופרש מן העיסה. הקשר בין חטא עץ הדעת לבין הפרשת חלה בשיעור נקשר עניין זה גם לחטא עץ הדעת. נאמר שהאישה בערב שבת מכינה חלות ומפרישה חלה גם מתוך צד של תיקון. מאחר שחטא עץ הדעת פגם ב״חלתו של עולם״, הרי שלישת החלות והפרשת החלה בערב שבת נושאות גם משמעות של תיקון רוחני. כך יוצא שהפרשת חלה איננה רק מצווה מעשית, אלא גם פעולה שיש בה זיכרון, תיקון, ועומק פנימי. האם רק אישה מפרישה חלה אף שלעיתים מקובל לחשוב שהפרשת חלה שייכת דווקא לנשים, בשי...

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...

ט"ו סיון: מהו לשון ציצית? והאם אפשר לעמוד עם ציצית ליד קבר של ילד קטן או אשה?

תמונה
בפרשת שלח אנו לומדים על מצוות ציצית, מצווה יקרה וגדולה ששקולה כנגד כל תרי"ג המצוות. בשיעור זה הרב מבאר תחילה את עצם משמעות המילה "ציצית", ולאחר מכן עובר לשאלה מעשית מאוד: האם אפשר לעמוד עם ציצית ליד קבר של ילד קטן או אשה? מהו לשון ציצית? בספרי הפוסקים מובא שהמילה ציצית קשורה לדבר היוצא ונראה כלפי חוץ, בדומה לניצנים היוצאים מן הפרי ומבצבצים החוצה. כך גם חוטי הציצית יוצאים מן הבגד ונראים לעין. זהו ביאור אחד ללשון ציצית. ביאור נוסף מובא בזוהר הקדוש: ציצית מלשון "להציץ". הקדוש ברוך הוא ציווה את האדם להסתכל בציצית, כדי שעל ידי כך ייזכר תמיד בתכלית חייו — לקיים את מצוות ה'. לכן גם מבואר שיש קשר בין תכלת לבין תכלית: כאשר האדם רואה את הציצית, הוא נזכר בייעודו הרוחני ובחובתו בעבודת ה'. הציצית כתזכורת לתכלית החיים הציצית אינה רק פרט לבוש הלכתי, אלא תזכורת רוחנית מתמדת. כאשר יהודי לובש ציצית, הוא נושא עמו סימן חי שמחזיר אותו בכל רגע אל תכליתו. חז"ל מלמדים אותנו שכאשר יש לאדם מזוזה בפתחו וציצית על בגדו, הוא מוקף בתזכורות של קדושה שמ...

נגיעת גויים בלחם ללא נטילת ידיים — הלכה יומית

תמונה
ב"ה נגיעת גויים בלחם במאפיות בבוקר ללא נטילת ידיים — האם יש בעיה הלכתית? הלכה יומית · י"ב סיון מאת: הרב מנחם מענדל חדאד ראש בית המדרש להוראה ור"מ בישיבה גדולה ליובאוויטש — בית שמש, שכונת מגדל אור השאלה במאפיות רבות יש עובדים שנוגעים בלחמים המיועדים למכירה מבלי שנטלו את ידיהם בבוקר. האם זו בעיה הלכתית? האם מותר לאכול מהלחם הזה? התשובה א. נגיעת גויים במאכל — אינה בעיה נגיעת גויים באוכל בבוקר אינה מהווה בעיה הלכתית, וזאת מן הטעם הבא: רוח הטומאה של הבוקר שורה רק על גופו של יהודי , מכיון שנשמתו הקדושה מסתלקת ממנו בזמן השינה — ועם הסתלקות הקדושה שורה רוח הטומאה. אצל גוי שאין לו את אותה דרגת קדושה בנשמתו, אין שורה עליו רוח טומאה זו, ולכן נגיעתו במאכל אינה מטמאה אותו. ב. החשש האמיתי — פועלים יהודים שלא נטלו ידיים החשש ההלכתי קיים דווקא כאשר מדובר בפועלים יהודים שלא נטלו את ידיהם בבוקר ונוגעים במאכל. אך גם במקרה זה, ההלכה היא: בדיעבד המאכל מותר — ניתן לאכול ממנו ללא חשש. הכלל "שומר פתאים ה'" חל גם כאן. בדיעבד, ניתן ל...