הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

פתיחה עונת הקיץ מגיעה, המשפחות יוצאות לנופש בצימרים ובבתי מלון, ובחצרות רבות ניצבים עצים גבוהים ועליהם תלויים ערסלי בד מזמינים. שאלה מעשית עולה מיד: האם מותר בשבת קודש לעלות על אותו ערסל, להתנדנד עליו, לנשום את אוויר החורש ולהביט בנוף? השאלה נראית פשוטה, אך היא נוגעת ליסוד גדול בדיני שבת — איסור שימוש באילן. הרב מנחם מענדל חדאד מבאר בשיעורו את הסוגיה, מבחין בין דרגות השימוש בעץ, ומגיע לפסק הלכה למעשה עם תנאים ברורים. במאמר זה נרחיב את הדברים, נעמוד על המקורות, ונציג את המסקנה המעשית. א. השאלה המעשית המקרה המצוי הוא זה: משפחה שומרת שבת יוצאת לנופש, ובחצר הצימר תלוי ערסל שקצותיו קשורים אל שני עצים. בני המשפחה מבקשים לנוח על הערסל, להתנדנד קלות, ולהינות מן האווירה. השאלה כפולה: ראשית, האם עצם ההשענות על ערסל התלוי בעץ נחשבת "שימוש באילן" שאסרו חכמים? שנית, האם יש הבדל בין ערסל הקשור ישירות לענף לבין ערסל הקשור לאמצעי מתווך כמו מסמר או טבעת? הבנת שתי השאלות הללו מחייבת חזרה אל יסוד גזירת חכמים בעניין השימוש בעץ בשבת. ב. יסוד גזירת חכמים — איסור שימוש באילן הגמרא במסכת שבת...

מתי נכון לתת את השם לבת שנולדה? האם מיד ביום הלידה, אחרי שלושים יום, אחרי ארבעים יום, או דווקא בקריאת התורה הראשונה? הרב מנחם מענדל חדאד סוקר בשיעור זה את המנהגים השונים, ומציג את מנהג חב״ד כפי שנתקבל מבעל התניא. השאלה בהמשך לשיעור על מעמד קריאת השם לבת בעת קריאת התורה, נשאלת שאלה מעשית: מהו הזמן המדויק שבו יש להעניק את השם? המנהגים בעם ישראל שונים ורבים, וכל עדה נוהגת כמסורת אבותיה. מי שאין לו מנהג מסוים במשפחתו — כיצד ינהג? המנהגים השונים יש כמה מנהגים ברורים בעם ישראל בעניין הזמן המוכשר לנתינת השם לבת: יש הנוהגים לתת את השם לאחר שלושים יום מהלידה. הטעם: האישה והבת נמשלו לירח, וכשם שהירח מתמלא לאחר שלושים יום, כך ממתינים שלושים יום עד שהבת "מתמלאת" ורק אז נותנים לה את השם. יש הנוהגים להמתין ארבעים יום, כנגד ארבעים הימים שבהם נוצר הוולד ברחם. יש הנוהגים לתת את השם בשבת הראשונה שלאחר הלידה, או בשבת שבה היולדת מגיעה לבית הכנסת ועורכים את הקידוש. ויש הנוהגים לתת את השם באותו יום עצמו של הלידה, מבלי להמתין כלל לקריאת התורה. מנהגים אלו קיימים בכל הקהילות — אשכנזים, ...

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב הורים לבת שזה עתה נולדה: מתי והיכן קוראים לה בשם? האם בערב מיוחד בבית, או דווקא בבית הכנסת? הרב מנחם מענדל חדאד מבאר בשיעור זה את שורש המנהג ואת שני הטעמים העיקריים לקריאת השם דווקא במעמד קריאת התורה. השאלה המנהג הרווח בקרב האשכנזים, החסידים ובמנהג חב״ד הוא לקרוא את השם לבת שנולדה דווקא במעמד קריאת התורה בבית הכנסת — בשני, בחמישי או בשבת. לעומת זאת, רבים מהספרדים נוהגים לערוך ערב מיוחד של שמחה והודיה בבית, שבו אומרים "מי שברך" עם פסוקים מיוחדים ונותנים את השם לבת. מדוע נהגו האשכנזים לקבוע את מעמד קריאת השם דווקא בעת פתיחת הספר תורה? המקורות מנהג הספרדים — "זבד הבת" המנהג הספרדי לערוך "זבד הבת" נסמך על הפסוק בפרשת ויצא, בקשר ללידתו של זבולון בן יעקב: "ותאמר לאה זבדני אלוקים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו שישה בנים, ותקרא את שמו זבולון" (בראשית ל, כ). זהו המקום היחיד בכל התנ״ך שנאמר בו הלשון "זבד טוב". במפרשים מובאים כמה פירושים: יש המפרשים "חלק טוב", ויש שהסבירו מלשון "זיוו...

שאלה שנשאלה בבית המדרש: בימי בין המצרים, כאשר יהודי בא לבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, או מזדמן לשמחה של סיום מסכת, האם מותר לו להרים כוסית ולומר 'לחיים' על משקה חריף? האם יש הבדל בין יין למשקאות אחרים בתקופה רגישה זו של אבלות על החורבן? הרקע ההלכתי - מדוע נמנעים מיין בתשעת הימים מנהג ישראל, כפי שנפסק בשולחן ערוך, שבתשעת הימים - מראש חודש אב ועד לאחר תשעה באב - נמנעים משתיית יין ואכילת בשר. הטעם המרכזי, כפי שהוסבר בפוסקים, הוא זכר לחורבן : משבטלו הקרבנות מעל גבי המזבח, בטל גם ניסוך היין שהיה מלווה את עבודת הקודש. השתייה של יין בימים אלו, שנחשבת סמל לשמחה ולעונג, אינה מתיישבת עם רוח האבלות שאנו מקבלים עלינו בתקופה זו. פסק הרב חדאד - משקאות חריפים אחרים מכיוון שהאיסור נוגע ליין דווקא - מטעם ניסוך היין ובטלת הקרבנות - עולה השאלה מה דין שאר המשקאות החריפים : וודקה, ויסקי, קוניאק ומשקאות דומים. פסק הרב מנחם מענדל חדאד, ראש בית המדרש להוראה ור"מ בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש, כי משקאות חריפים אחרים מותרים בשתייה בימי בין המצרים, וניתן אף לומר עליהם 'לחיים' כמנ...

מדוע דווקא תפילת הצהריים נקראת "מנחה"? הרי גם בבוקר, יחד עם קרבן התמיד, היו מקריבים מנחת חביתין. אם כן, מה ראו חז"ל לייחד את השם הזה לתפילה שבאמצע היום? בשאלה זו פתחו התוספות במסכת פסחים, וכאן נביא את הביאור המלא, על פי דברי הראשונים, ערוך השולחן ודברי הרבי הריי"צ מחב"ד. שאלת התוספות התוספות במסכת פסחים דף ק"ז עמוד א' מקשים: הרי בבית המקדש היו מקריבים מנחת חביתין (קמח ושמן) יחד עם קרבן התמיד, גם של שחר וגם של בין הערביים. אם השם "מנחה" הוא על שם המנחה שהובאה עם התמיד, מדוע נבחרה דווקא התפילה שבאמצע היום להיקרא כך, ולא תפילת שחרית? תירוץ התוספות: עת רצון מתרצים התוספות על פי הגמרא במסכת ברכות: אליהו הנביא לא נענה במעמד הר הכרמל אלא בתפילת המנחה, בזמן שהקריב את קרבן המנחה של בין הערביים. כיוון שהוכח שזה עת רצון, נקבע השם "מנחה" לתפילה שבזמן זה. קושיית ערוך השולחן אך בעל ערוך השולחן, בריש הלכות תפילת המנחה בסימן רל"ב, מקשה על התוספו...

מה עושים עם שאריות הבשר של סעודות שבת חזון כשמסתיים השבת ואנחנו חוזרים לתשעת הימים? השאלה חוזרת בכל שנה בבתים רבים, ולה שתי מסורות פסיקה מרכזיות. בשיעור זה מביא הרב חדאד יסוד יפה מ"בני יששכר" שמאיר את כל הסוגיה באור אחר — האור של עונג שבת. השאלה לאחר שאסרו הפוסקים לאכול בשר בתשעת הימים, מתעוררת שאלה מעשית: בשר שנשאר מסעודות שבת חזון — האם מותר להמשיך לאכול ממנו במוצאי שבת, או שחוזרים מיד לאיסור? המקורות הבסיס לדיון נלמד מהגמרא במסכת חולין דף י״ז, בעניין בשר נחירה שאכלו בכניסתם לארץ ישראל — סוגיה שנשארה בתיקו. מן הצד השני, סימן רמ״ב בשולחן ערוך אורח חיים מלמד עד כמה גדול עניין עונג שבת, ש"נמחלין לו כל עוונותיו". שיטת המחמירים גדולי רבני חב״ד וגדולי האשכנזים פסקו שלא לאכול בשר במוצאי שבת חזון, גם אם מדובר בשיריים מסעודות השבת. זהו המנהג המקובל בקהילות אלו. שיטת המקילים לעומתם, ב"שדי חמד" (לאמת), ב"רדב״ז" (לאמת), ב"כף החיים" (לאמת) ואצל רבי חיים פלאג'י (לאמת), מובא שיש הנוהגים להקל ולאכול את שיריים אלו במוצאי שבת. יסוד הבני יששכר רבי צ...

שבת חזון חלה בתוך תשעת הימים, וכידוע נוהגים ישראל שלא לאכול בשר בתקופה זו. אך שבת עצמה — מותרת ומצווה בבשר משום עונג שבת. השאלה המעשית המתעוררת בכל בית: הבשר שנותר משבת, האם מותר להגישו בסעודה רביעית, סעודת מלווה מלכה, שהיא לכאורה המשך לשבת? השאלה סעודת מלווה מלכה נקראת גם "סעודה רביעית" משום שהיא נמשכת מסעודות השבת. ואם כן, כשם שהתירו לאכול בשר בשבת חזון, אולי גם הבשר הנותר מותר בסעודה זו — אף שכבר יצאה שבת ולכאורה חזר איסור המנהג של תשעת הימים? זו הסוגיה שבה עוסק השיעור. המקורות הפוסקים הביאו ראיה מדברי הגמרא במסכת חולין דף י״ז (לאמת) , שם נדונה שאלת "בשר נחירה" — בשר שהיה מותר לישראל במדבר, מה דינו לאחר שנכנסו לארץ ישראל שבה נצטוו על השחיטה. הגמרא נותרת ב"תיקו". הסוברים להתיר יש פוסקים שכתבו (לאמת) שכיוון שבתיקו בדרבנן הולכים לקולא, וכיוון שאיסור אכילת בשר בתשעת הימים אינו אלא מנהג ואינו מדינא (שכן עיקר הדין הוא בערב תשעה באב בלבד) — הרי שיש מקום להתיר את הבשר שנותר מזמן ההיתר של השבת. הסוברים לאסור בימות השבוע רבים מהפוסקים דחו את הראיה מכמה ט...

ידוע הכלל: נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא. אבל בהלכות שבת, מרן השולחן ערוך מפתיע — יש שתי מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בהן בדיוק כמו הגברים: הקידוש ליל שבת, ושלוש סעודות שבת. מדוע? הרב מנחם מענדל חדאד פותח את המקורות ומסביר את דרשת חז"ל שמאחורי החיוב. השאלה ידוע שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא — מצוות עשה שהזמן גורם אותן, המוגדרות בזמן מסוים. הכלל הזה נלמד מהמשנה במסכת קידושין פרק א'. אבל בהלכות שבת, מתגלה משהו יוצא דופן: יש מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים דווקא כן חייבות בהן — ובראשן הקידוש ליל שבת ושלוש סעודות שבת. מדוע? המקורות חיוב הקידוש — שולחן ערוך סימן רע"א מרן השולחן ערוך באורח חיים סימן רע"א מביא במפורש: נשים חייבות בקידוש כמו האנשים . יש חיוב מהתורה גם על האישה לקדש את השבת. ומדוע? הפסוק אומר "זכור את יום השבת לקדשו" — וכן "שמור את יום השבת לקדשו". חז"ל דורשים במסכת ברכות (דף כ ע"ב): "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה" . דהיינו: כל מי שמחויב בשמירת השבת — מחויב גם בזכירת השבת. האישה ...

שאלה שכל אישה יהודייה, וכל תלמיד ישיבה, נתקל בה מוקדם או מאוחר: מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא? מהי המשמעות של הפטור הזה — האם מדובר בהקלה, בהחסרה, או במשהו עמוק יותר? השיעור הזה של הרב מנחם מענדל חדאד פותח את הסוגיא דרך קושיא מפתיעה של האחרונים על הרמב"ם, ומגיע לשלושה טעמים שאולי לא הכרתם. השאלה הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה יב' (לאמת — לוודא מספר הלכה) כותב: "אין בונין את המקדש בלילה, שנאמר וביום הקים את המשכן — ביום הקימין ולא בלילה". וממשיך: "והכול חייבין לבנות וליסוד בעצמם ובממונם, אנשים ונשים כמקדש המדבר". כלומר: את בית המקדש בונים דווקא ביום — ובחובת הבנייה מחויבים גם הגברים וגם הנשים. על דברי הרמב"ם האלה הקשו רבים — החתם סופר, השואל ומשיב, והגאון ממונקאטש בעל מנחת אלעזר (לאמת — סימנים מדויקים) : הרי בנייה ביום היא מצוות עשה שהזמן גרמא, וכל מצוות עשה שהזמן גרמא — נשים פטורות, כפי שאנחנו לומדים במשנה בקידושין פרק א'. אז מדוע הרמב"ם מחייב אותן? המקורות תירוצו של החתם סופר החתם סופר ...

  מבוא: הרמ"א - עמוד ההלכה של יהודי אשכנז מי שפותח שולחן ערוך פוגש שני עמודי תווך של ההלכה: מרן רבי יוסף קארו (הבית יוסף) - פוסק לספרדים רבי משה איסרליש (הרמ"א) - בעל ה"מפה", פוסק לאשכנזים הרמ"א נחשב לאחד מגדולי פוסקי ישראל בכל הדורות. אך מה על אביו , רבי איסרל מקראקא? מה עשה כדי לזכות לבן שיאיר את עולם ההלכה? הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א חושף את הסוד בשיעור מרתק. "מעשי האבות - סימן לבנים" — חז"ל מיהו רבי איסרל מקראקא? רבי איסרל (ישראל) בן יוסף מקראקא היה: 🕍 פרנס וגביר בקהילת קראקא במאה ה-16 💰 תומך תורה גדול - החזיק תלמידי חכמים 🏛️ בונה מוסדות - הקים בית כנסת ובית מדרש ⚖️ איש חסד - עשה צדקה בפרהסיה ובסתר הוא היה הגביר הגדול של קראקא - העיר היהודית הפורחת של פולין באותה תקופה. הסגולה של רבי איסרל חסד עם תלמידי חכמים רבי איסרל היה מפורסם ב מסירות נפשו לתורה ולתלמידי חכמים : 📚 החזיק בביתו תלמידי חכמים ואברכים 🍽️ פרנס אותם ואת משפחותיהם ...

מאת: הרב מנחם מענדל חדאד | סדרת "הלכה יומית" מבוא: בין המצרים - בניין מתוך חורבן אנחנו נמצאים בתקופת בין המצרים , שלושת השבועות בין י"ז בתמוז לתשעה באב - הימים שבהם נזכרים על חורבן בית המקדש . אבל, כפי שמלמדים אותנו חז"ל, לעידך גיסא צריכים גם להיזכר על בניין הבית ! איך? הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א חושף בשיעור זה סוד עצום: הלימוד עצמו נחשב כבניין - אך מדוע אם כן רבי ישמעאל בן אלישע נאלץ להבטיח חטאת שמינה לעתיד? התשובה של הרבי מלובביץ' מפתיעה, ומגלה סיפור היסטורי כמעט לא מוכר. המקור: מדרש תנחומא הבטחת ה' לישראל מדרש תנחומא בפרשת צו מביא את דברי רב שמואל בר אבא: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שבית המקדש עתיד להיחרב והקורבנות בטלים, לא תשכחו עצמכם לסדר הקורבנות, אלא היזהרו לקרוא בהן ולשנות בהן, ואם תעסקו בהן אני מעלה עליכם כאילו בקורבנות אתם עוסקים ." וממשיך המדרש: "ובשכר קריאתה שהתעסקו לקרוא בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית ." חיזוק מהגמרא גם הגמרא בסוף מסכת מנחות (דף ק...

  מאת: הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א | סדרת "הלכה יומית" מבוא: השאלה שכולם שואלים בהמשך לשיעור הקודם בנושא ההבדלה, אחד השומעים שאל שאלה חשובה ומרתקת: האם יש מקור הלכתי למנהג לטבול אצבעות בשאריות היין של ההבדלה? התשובה, כפי שנראה, אינה רק חיובית - היא מגלה שמדובר במנהג עתיק המושרש בדברי הגאונים שקדמו לראשונים . "יש לזה מקור הלכתי לא רק בדברי האחרונים, אלא בדברי הגאונים שקדמו לראשונים" — הרב חדאד המקורות הראשונים סדר רב עמרם גאון הראשון המזכיר את המנהג הוא רב עמרם גאון בסידורו המפורסם, שהוא אחד המקורות הקדומים ביותר של סדר התפילה. רב נטרונאי גאון גם רב נטרונאי גאון מזכיר את המנהג בדבריו, ומחזק את הבסיס ההיסטורי-הלכתי של המנהג. הטור בסימן רצ"ט רבנו יעקב בעל הטורים מביא את דברי הגאונים בסימן רצ"ט, ובכך מכניס את המנהג לספרות ההלכתית הפסקנית. פסיקת הראשונים והאחרונים הרמ"א בסימן רצ"ו רבי משה איסרליש (הרמ"א) בסימן רצ"ו מזכיר את המנהג במפורש, ופוסקים רבים אחרים הולכים בעקבותיו. שולח...

  מבוא: השאלה שכל מתפלל שאל את עצמו מדי שבת בבוקר, בעת אמירת קדושת כתר בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, אנו עוצרים לרגע ואומרים: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" . אך מדוע? מה הקשר בין קריאת שמע - מצווה שקבועה זמנה בשחרית ובערבית - לבין הקדושה של מוסף? הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א חושף בשיעור זה סיפור היסטורי מרתק שיסביר את התופעה המפליאה הזו. "איך באמצע קדושה שאנחנו מקדשים את הקדוש ברוך הוא, נכנס פתאום 'שמע ישראל'?" — הרב חדאד א'. השאלה ההלכתית מצוות קריאת שמע התורה מצווה: "בשכבך ובקומך" — פעמיים ביום בלבד. לכן אנו קוראים: קריאת שמע בשחרית קריאת שמע בערבית מה מקומה של קריאת שמע נוספת בקדושת מוסף? ב'. התשובה של הבית יוסף (סימן תכ"ג) תשובות הגאונים הבית יוסף בסוף סימן תכ"ג מביא הסבר שמצא ב תשובות הגאונים , המתאר אירוע היסטורי דרמטי מתקופת חז"ל. המלך יזגדר וגזרת השמד בתקופתו של רב, מלך פרס הרשע יזגדר גזר גזרה נוראה: "לא יאמרו קריאת שמע בכל בתי הכנסת שבמדינתו" המלך אף שלח שליחים לוודא שהיה...

סיפור מדהים: אם תיקח אלף-בית שלם, 22 אותיות, ותבדוק בברכת המזון - תגלה שכולן שם. כולן בלי יוצא מהכלל. חוץ מ אות אחת . איזו? ואיזה סוד מסתתר בהיעדרה? התשבץ הקטן והרוקח מגלים תגלית מדהימה שקשורה למלאך המוות. תוכן עניינים הקדמה: השאלה שהגיעה מהצופים התשבץ הקטן והרוקח: הגילוי מלאך המוות: אף, צף, קצף הקושיה: אני רואה פ' בברכת המזון! התשובה: פ' סופית לא פ' פשוטה חמש האותיות הסופיות (מנצפ"ך) בונוס: קוגל אשכנזי בקידוש למעשה הקדמה: השאלה שהגיעה מהצופים בעקבות שיעור קודם על חשיבות אמירת ברכת המזון מתוך הסידור, קיבל הרב שאלה מעניינת מאחד הצופים. השאלה חושפת עומק שקשור לפנימיות של ברכת המזון - ומגלה את הסיבה האמיתית להנהגה הזאת. התשבץ הקטן והרוקח: הגילוי המדהים הראשונים - ובראשם ספר התשבץ הקטן ו ספר הרוקח - שמו לב לתופעה מפתיעה: "כל אותיות האלף-בית נמצאות בברכת המזון - חוץ מאות אחת." — התשבץ והרוקח איזו אות חסרה? האות ף' (פ' סופית). מלאך המוות: אף, צף, קצף מדוע דווקא ה...

הזמנה מוכרת: "אתם מוזמנים לקידושא רבה במלאת שנה לבן". שולחן פרוס, יין, מזונות, ברכה על היין - כל זה נקרא "קידושא רבה", הקידוש הגדול . אבל רגע - למה בדיוק "גדול"? הרי קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" . אין כאן ברכה מיוחדת של קידוש, אין נוסח כמו בליל שבת. אז איך זה בכלל נקרא "קידוש", ולמה דווקא "גדול"? תוכן עניינים הקדמה: זכור את יום השבת לקדשו השאלה: מדוע קידוש גם בבוקר? הגמרא בפסחים - רבי אשי מגלה הפסוקים מסידור רב עמרם גאון פירוש רש"י: "סגי נהור" פירוש הרשב"א: הברכה שבכל הקידושים למעשה: מה חייבים לשמוע? הקדמה: "זכור את יום השבת לקדשו" הכתוב אומר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ':ח'). למדו מכאן חכמים שיש לקדש את השבת בשני זמנים: בכניסתה (ליל שבת) ו ביציאתה (הבדלה). איך זוכרים? על ידי דיבור - אמירת נוסח קידוש. חכמים תיקנו שיהיה על היין, כי היין מבטא שמחה וכבוד. השאלה: מדוע קידוש גם...

סצנה מוכרת: שבת בבוקר, אחרי התפילה בבית הכנסת. הגבאי מזמין את הקהל לקידוש. אתה ניגש לשולחן, מרים כוסית וויסקי, טועם מהקוגל, נוגס בחתיכת מלפפון חמוץ, לוחץ ידיים ידידותיות — ויוצא לביתך בהרגשה שהכל בסדר. אבל האם באמת יצאת ידי חובת קידוש ? התשובה של השולחן ערוך תפתיע אותך. תוכן עניינים הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט "וקראת לשבת עונג" — הבסיס "במקום סעודה" — פשוטו כמשמעו מה מספיק לאכול? נפקא מינא: קידוש בבית הכנסת למעשה — הנהגה מעשית הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? שלא כמו קידוש הלילה, שהוא ברכה מיוחדת של קידוש (יום השישי, ברוך אתה ה' אלוקינו... אשר קדשנו במצוותיו וכו'), קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" — לכאורה ברכה פשוטה מאוד. אבל למרות זאת, אומר מרן השולחן ערוך: כל דיני הקידוש חלים על הקידוש הזה בדיוק כמו על קידוש הלילה . חכמים תיקנו לקדש את היום בברכת הגפן — והחילו על זה את כל דיני הקידוש. פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט מרן פוסק בב...