הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

חודש טוב ומבורך. נשאלתי על ידי אחד מבעלי השיעורים שאלה הלכתית מעשית הנוגעת למוצאי שבת ולסעודת מלווה מלכה (סעודה רביעית), ובמיוחד כאשר ההתוועדות נמשכת לתוך הלילה. השאלה — התוועדות שנמשכת לתוך הלילה מה הדין אם אדם אוכל סעודה שלישית בשבת, והסעודה נמשכה לאחרי השקיעה, וממשיך לאכול? לא אחת זה יכול לקרות במצב שעושים התוועדות בעלות המנחה וממשיכים אחר כך לתוך הלילה. ואז עושים ברכת המזון וההבדלה, ולאנשים אין כוח אחר כך ללכת ולעשות סעודה רביעית — סעודת מלווה מלכה. האם יצאו ידי חובה בזה שאכלו אחרי השקיעה יותר מכזית פת? האם זה נחשב גם כן כסעודה רביעית, כסעודת מלווה מלכה? דעת המקילים — אליה רבה, באר היטב, ערוך השולחן פסק אליה רבה על הלבוש צריך לדעת שאת המקרה הזה כבר מובא בספר שנקרא "אליה רבה" על הלבוש. שם הוא כותב שאדם שהמשיך את הסעודה השלישית לאחר השקיעה, יצא ידי חובת סעודה רביעית, ולא צריך לאכול שוב פעם סעודת מלווה מלכה. באר היטב סימן ש' באורח חיים וכך מביא ה"באר היטב" בסימן ש' באורח חיים, וכן מביא "ערוך השולחן" ועוד כמה וכמה פוסקים...

  יש שיעורים שמתחילים בשאלה הלכתית קטנה, ופותחים שער שלם להבנת היהדות. השיעור הזה הוא בדיוק כזה. מילה אחת בברכת ההפטרה — "אחור" — שאינה בפסוק המקורי בישעיהו, מובילה אותנו דרך מחלוקת בין רבי ברוך אפשטיין לאביו בעל ערוך השולחן, ומגלה את אחד מעמודי התווך של היהדות. הרקע ההלכתי: למה אנחנו קוראים הפטרה בשבת? התוספות יום טוב במסכת מגילה מביא רקע היסטורי מרתק. בימי אנטיוכוס הרשע נגזרה גזירה על עם ישראל שלא לקרוא בתורה בשבתות. כתגובה, תיקנו חכמים לקרוא בנביא מעין הפרשה — כלומר, פרק מן הנביאים הקשור בתוכנו לפרשת השבוע. המבנה התקנתי מדויק: כשם שבתורה יש שבע עליות בשבת, כל אחת בת לפחות שלושה פסוקים, כך נקבע לקרוא בנביא עשרים ואחד פסוקים — שבע כפול שלוש. גם לאחר שהגזירה בטלה, השולחן ערוך פוסק (אורח חיים סימן רפ"ד) שנשארה התקנה עומדת לדורות. נוסח ברכת "נאמן אתה" — המקור והגרסאות לאחר קריאת ההפטרה, מברך המפטיר ברכה מיוחדת: "נאמן אתה ה' אלוקינו ונאמנים דבריך, ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם " המקור לנוסח זה מובא במסכת סופרים פרק י"ג. אך כשמעיינים שם היטב...