האם מותר לקחת כדור שינה בשבת? | דיני רפואה בשבת

בס"ד

כדור שינה בשבת – האם מותר לקחת? שאלה זו נוגעת לכלל הידוע של איסור נטילת תרופות בשבת בשל גזרת שחיקת סממנים. אך האם כדורי שינה נכנסים תחת איסור זה? בשיעור זה נברר את הלכות רפואה בשבת ונפסוק הלכה למעשה.

דיני רפואה בשבת – הכלל הבסיסי

מבואר בסימן שכ"ח בשולחן ערוך: אדם שיש לו מיחוש בעלמא – כלומר, אי-נוחות קלה שאינה פוגעת בתפקודו – אסור לו לקחת תרופה בשבת, משום גזרת שחיקת סממנים. חז"ל חששו שמא יבוא לשחוק צמחי מרפא ולהכין תרופות בשבת, ויעבור על מלאכת "טוחן".

לפיכך, אדם שיש לו כאב ראש קל, נזלת או כאבי אוזניים קלים – אך הוא מסתדר ומתפקד – לא יקח תרופה בשבת.

מה הדין לגבי כדור שינה בשבת?

שאלה מעשית שנדונה בפוסקים: אדם שלא הצליח להירדם בשבת – בשל רעש, ילדים, מחשבות מטרידות, או כל גורם אחר – האם מותר לו לקחת כדור שינה?

כותב הרב חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השולחן (חלק ז', עמ' קג'): הגזרה של "שחיקת סממנים" נאמרה דווקא על חולי מסוים – כלומר, כאשר אדם סובל ממחלה ממשית שממנה הוא נזקק לרפואה. במקרה זה גזרו חז"ל שלא לקחת תרופה בשבת.

אולם קושי השינה אינו נחשב למחלה – אין כאן "חולי" שממנו אדם לוקח תרופה לרפואה. כדור השינה אינו "תרופה" במובן הרפואי, אלא חומר ממוקד שגורם להירדמות בלבד. לכן, לפי הרב נאה, אין עליו גזרת "שחיקת סממנים" כלל.

הלכה למעשה

הרב נאה מביא מספר סניפים נוספים להקל בדבר, וכך נפסק להלכה למעשה: אדם שאינו מצליח להירדם בשבת – מותר לו לקחת כדור שינה.

כמובן, תמיד עדיף ללמוד תורה לפני השינה – כפי שנאמר: "שינה ושבת תענוג". לימוד תורה מרגיע את הנפש ומסייע להירדמות טבעית.

סיכום

  • בדרך כלל, אסור לקחת תרופה בשבת אם יש מיחוש קל בלבד.
  • כדור שינה אינו בגדר "תרופה לחולי" אלא חומר המסייע להירדמות.
  • לפיכך, מותר לקחת כדור שינה בשבת אם אי-אפשר להירדם.
  • מקור: קצות השולחן, הרב חיים נאה, חלק ז' עמ' קג'.

צפו בשיעור המלא בערוץ היוטיוב

לצפייה בשיעורים נוספים בהלכה ופרשנות התורה, בקרו בערוץ היוטיוב של הרב מנחם מענדל חדאד:
▶ לחצו כאן לערוץ היוטיוב של הרב חדאד

נכתב על ידי הרב מנחם מענדל חדאד
שאל את הרב

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...
המשך לקרוא

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

תמונה
בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...
המשך לקרוא

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

תמונה
בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...
המשך לקרוא