הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בליל ראש השנה, לאחר תפילת שמונה עשרה של השנה החדשה, נוהגים קהילות רבות בישראל לומר יחד את פרק תהילים כ"ד: "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה". מהו מקור המנהג הזה? מדוע יש בו סגולה לשפע פרנסה? והאם מותר לומר אותו כאשר ראש השנה חל בשבת – למרות שבשבת "לא מבקשים את צרכיו"? מקור המנהג ונפוצותו המנהג לומר פרק זה בליל ראש השנה מקובל כיום גם אצל ספרדים וגם אצל אשכנזים, אך מקורו עתיק. המקור המרכזי נמצא ב ספר פרי עץ חיים , שם מופיע כי מי שיכוון באמירת הפרק הזה בליל ראש השנה, יזכה שכל מזונותיו יהיו לו לכל השנה בשפע גדול. את הדברים מביא גם ספר מטה אפרים , ובעקבות דברי המקובלים נהגו כל העם לומר זאת ביראה ובהתרגשות. המנהגים משתנים בין הקהילות: יש שהחזן אומר פסוק והקהל חוזר אחריו, יש שאומרים שלוש פעמים חזקה, ויש שכל הציבור אומר יחד. יש קהילות שפותחות את ארון הקודש בזמן האמירה, כגון בבית הכנסת שערי חסד בירושלים שנהגו לפי מנהגי מרוקו לפתוח את הארון ולהתפלל בהתעוררות גדולה. לעומת זאת, במנהג חב"ד לא נהגו לפתוח את הארון. וערוך השולחן מביא שהיו אשכנזים שכלל לא...

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב הורים לבת שזה עתה נולדה: מתי והיכן קוראים לה בשם? האם בערב מיוחד בבית, או דווקא בבית הכנסת? הרב מנחם מענדל חדאד מבאר בשיעור זה את שורש המנהג ואת שני הטעמים העיקריים לקריאת השם דווקא במעמד קריאת התורה. השאלה המנהג הרווח בקרב האשכנזים, החסידים ובמנהג חב״ד הוא לקרוא את השם לבת שנולדה דווקא במעמד קריאת התורה בבית הכנסת — בשני, בחמישי או בשבת. לעומת זאת, רבים מהספרדים נוהגים לערוך ערב מיוחד של שמחה והודיה בבית, שבו אומרים "מי שברך" עם פסוקים מיוחדים ונותנים את השם לבת. מדוע נהגו האשכנזים לקבוע את מעמד קריאת השם דווקא בעת פתיחת הספר תורה? המקורות מנהג הספרדים — "זבד הבת" המנהג הספרדי לערוך "זבד הבת" נסמך על הפסוק בפרשת ויצא, בקשר ללידתו של זבולון בן יעקב: "ותאמר לאה זבדני אלוקים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו שישה בנים, ותקרא את שמו זבולון" (בראשית ל, כ). זהו המקום היחיד בכל התנ״ך שנאמר בו הלשון "זבד טוב". במפרשים מובאים כמה פירושים: יש המפרשים "חלק טוב", ויש שהסבירו מלשון "זיוו...