הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

  מאת: הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א | סדרת "הלכה יומית" מבוא: השאלה שכולם שואלים בהמשך לשיעור הקודם בנושא ההבדלה, אחד השומעים שאל שאלה חשובה ומרתקת: האם יש מקור הלכתי למנהג לטבול אצבעות בשאריות היין של ההבדלה? התשובה, כפי שנראה, אינה רק חיובית - היא מגלה שמדובר במנהג עתיק המושרש בדברי הגאונים שקדמו לראשונים . "יש לזה מקור הלכתי לא רק בדברי האחרונים, אלא בדברי הגאונים שקדמו לראשונים" — הרב חדאד המקורות הראשונים סדר רב עמרם גאון הראשון המזכיר את המנהג הוא רב עמרם גאון בסידורו המפורסם, שהוא אחד המקורות הקדומים ביותר של סדר התפילה. רב נטרונאי גאון גם רב נטרונאי גאון מזכיר את המנהג בדבריו, ומחזק את הבסיס ההיסטורי-הלכתי של המנהג. הטור בסימן רצ"ט רבנו יעקב בעל הטורים מביא את דברי הגאונים בסימן רצ"ט, ובכך מכניס את המנהג לספרות ההלכתית הפסקנית. פסיקת הראשונים והאחרונים הרמ"א בסימן רצ"ו רבי משה איסרליש (הרמ"א) בסימן רצ"ו מזכיר את המנהג במפורש, ופוסקים רבים אחרים הולכים בעקבותיו. שולח...

  שפיכת היין במוצאי שבת לסימן טוב — מקור המנהג וביאור הט״ז בכל מוצאי שבת, בבתים יהודיים ברחבי העולם, חוזר על עצמו מנהג עתיק ושקט: כמה טיפות יין נשפכות מכוס ההבדלה על השולחן או על הרצפה. מנהג שנראה פשוט, אך טומן בחובו לימוד עמוק שגילה לנו הט״ז — אחד מגדולי הפוסקים על השולחן ערוך — בביאור מיוחד וחד. לזכות הרבים, נעיין יחדיו במקור המנהג, בפרטי הלכותיו, ובמסר הפנימי שהוא מבקש להנחיל לכל בית מישראל. 📜 דברי הרמ״א — מקור המנהג הרמ״א (שולחן ערוך אורח חיים, סימן רצ״ו סעיף א׳) כותב במפורש: ונוהגין לשפוך מכוס של יין על הארץ, קודם שיסיים בורא פרי הגפן, כדי שלא יהיה הכוס פגום. וטעם השפיכה — דאמרינן: כל בית שלא נשפך בו יין כמים, אין בו סימן ברכה. ועושין כן לסימן טוב בתחילת השבוע. הרמ״א מבסס את המנהג על מאמר חז״ל במסכת עירובין (סה ע״א), שם אמר רבי חנין בר פפא: כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים — אינו בכלל ברכה. מקור המנהג עצמו מצוי כבר בספר "שלטי הגיבורים" על מסכת ברכות (פרק ז, אות ז), ומשם נכנס לפסק הרמ״א ולמנהג ישראל. 📖 שיטת המשנה ברורה — הלכה למעשה המשנה ברורה (שם, ס״ק ה׳) ...

אחת השאלות המעשיות ביותר במוצאי שבת היא מתי מותר להתחיל לעשות מלאכה. השבת הסתיימה, כבר לילה, אבל עדיין לא נאמרה ההבדלה. האם מותר להדליק אור, להשתמש בטלפון, לנסוע, לכתוב, או שצריך להמתין להבדלה על הכוס? תשובה בקצרה אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שמבדילים. מי שכבר התפלל ערבית ואמר “אתה חוננתנו” רשאי לעשות מלאכה. מי שלא התפלל, או שהתפלל ושכח “אתה חוננתנו”, צריך לומר תחילה: “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, ואז מותר לו לעשות מלאכה. עדיין אסור לו לאכול עד שיעשה הבדלה על הכוס. שורש הדין הוא שהשבת אינה יוצאת רק מבחינה אסטרונומית. אמנם לאחר צאת הכוכבים הסתיים יום השבת, אבל כדי לעבור בפועל מקודש לחול צריך לעשות הבדלה. ההבדלה היא הכרזה הלכתית ורוחנית: עכשיו אנו מבדילים בין קדושת שבת לבין ימי החול. חז”ל תיקנו הבדלה בשני אופנים: בתפילה ועל הכוס. בתפילת ערבית של מוצאי שבת אומרים “אתה חוננתנו” בברכת “אתה חונן”. בכך האדם מבדיל בתפילה, ומותר לו לאחר מכן לעשות מלאכה. אחר כך מבדילים גם על הכוס, כדי לקיים את תקנת ההבדלה בשלמותה. אם אדם עדיין לא התפלל ערבית, והוא צריך לעשות מלאכה, כגון להדליק אור, לחייג בטלפון...

במוצאי שבת, לאחר תפילת ערבית, נהגו לומר “ויהי נועם” ו“ואתה קדוש”. מנהג זה מוכר מאוד, אך רבים אינם יודעים את טעמו ואת כלליו: מדוע אומרים אותו דווקא במוצאי שבת, למה מדלגים עליו כאשר חל יום טוב באמצע השבוע, ומה הקשר בין “ויהי נועם” לבין תחילת ימי המעשה? תשובה בקצרה אומרים “ויהי נועם” במוצאי שבת כברכה לפתיחת שבוע של מלאכה. כאשר חל יום טוב באמצע השבוע, ואין שישה ימי מעשה שלמים, אין אומרים “ויהי נועם”. בדרך כלל, כאשר אין אומרים “ויהי נועם”, אין אומרים גם “ואתה קדוש”, לפי סדר המנהג. הפסוק “ויהי נועם ה’ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו” מבקש מהקב”ה שהשראתו וברכתו יהיו על מעשי ידינו. לכן הוא מתאים במיוחד למוצאי שבת, כאשר האדם יוצא מן השבת אל ימי המעשה. לאחר יום של קדושה ומנוחה, הוא מבקש שהחול לא יהיה מנותק מן הקדושה, אלא שמעשה ידיו במשך השבוע יהיו מבורכים ומכוונים. לכן אומרים “ויהי נועם” דווקא במוצאי שבת, בפתיחת השבוע. שבת הייתה יום שבו לא עשינו מלאכה. עכשיו אנו חוזרים לעולם המעשה, לעבודה, לפרנסה, למסחר, לכתיבה, לבנייה ולפעילות. לפני שנכנסים לעולם הזה, מבקשים: “ומעשה ידינו כוננה עלינו”. מכא...

במוצאי שבת מוסיפים בתפילת ערבית את נוסח “אתה חוננתנו” בתוך ברכת “אתה חונן”. תוספת זו היא ההבדלה שבתפילה, והיא מתירה לאדם לעשות מלאכה לאחר התפילה. אך מה הדין אם אדם שכח לומר “אתה חוננתנו”? האם עליו לחזור ולהתפלל שמונה עשרה? תשובה בקצרה בדרך כלל, מי ששכח לומר “אתה חוננתנו” אינו חוזר להתפלל, מפני שהוא עתיד להבדיל על הכוס. אבל אם אכל לפני שהבדיל, או במקרים שבהם אין לו אפשרות להבדיל על הכוס, יש פרטי דינים מיוחדים ויש לשאול רב. לעניין מלאכה, אם שכח “אתה חוננתנו”, יאמר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” לפני שיעשה מלאכה. חז”ל תיקנו הבדלה בתפילה ועל הכוס. לכן כאשר אדם שכח את ההבדלה שבתפילה, עדיין יש לו אפשרות לקיים את ההבדלה על הכוס. משום כך, להלכה בדרך כלל אינו חוזר להתפלל. החזרה על תפילת שמונה עשרה אינה דבר קל, ואינה נעשית כאשר ניתן להשלים את ההבדלה בדרך אחרת. מקומו של “אתה חוננתנו” הוא בברכת “אתה חונן”, מפני שהבדלה תלויה בדעת. כדי להבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, צריך דעת. לכן תיקנו לומר את ההבדלה דווקא בברכת הדעת. נוסף לכך, מכיוון שאסור לבקש צרכיו קודם הבדלה, קבעו את ההבדלה ב...

רקע — סיכום חלק א' בחלק א' של סוגייתנו דנו בשאלה: אדם שאכל סעודה שלישית בשבת, והמשיך את סעודתו לאחר השקיעה וצאת הכוכבים, ואכל גם כזית פת — האם יצא ידי חובת סעודת מלווה מלכה? דעת המקילים הבאנו את דבריו של ה "אליה רבה" בסימן ש' שכותב שיצא ידי חובת סעודה רביעית. וכן הביאו את דבריו ה "ערוך השולחן" וה "באר היטב" . תוספת חזון עובדיה ח"ב מקור נוסף שיש להוסיף: מרן הרב עובדיה יוסף בספרו "חזון עובדיה" חלק ב' מביא גם את דעת המקילים. השאלה — מדוע צריך משהו במוצאי שבת אם כבר אכל? היום שאלו אותי: לכאורה מדוע אמרתי אתמול שצריך לעשות גם משהו במוצאי שבת? הרי בסופו של דבר השבת יצאה. הוא אמנם המשיך לאכול והוא נמצא בתוך שבת — ויאמרו "יוצא". אבל בסופו של דבר הזמן של השבת יצא, ולכאורה בזה הוא מלווה את השבת. פסק מרן — סידור השולחן מדין כבוד שבת כדי להשיב על הדבר, נדייק את כל המושג של סעודת מלווה מלכה. מרן פוסק בסימן ש': "לעולם יסדר אדם את שולחנו במוצאי שבת, גם אם אינו רוצה אלא לאכול כזית". מקור הד...

חודש טוב ומבורך. נשאלתי על ידי אחד מבעלי השיעורים שאלה הלכתית מעשית הנוגעת למוצאי שבת ולסעודת מלווה מלכה (סעודה רביעית), ובמיוחד כאשר ההתוועדות נמשכת לתוך הלילה. השאלה — התוועדות שנמשכת לתוך הלילה מה הדין אם אדם אוכל סעודה שלישית בשבת, והסעודה נמשכה לאחרי השקיעה, וממשיך לאכול? לא אחת זה יכול לקרות במצב שעושים התוועדות בעלות המנחה וממשיכים אחר כך לתוך הלילה. ואז עושים ברכת המזון וההבדלה, ולאנשים אין כוח אחר כך ללכת ולעשות סעודה רביעית — סעודת מלווה מלכה. האם יצאו ידי חובה בזה שאכלו אחרי השקיעה יותר מכזית פת? האם זה נחשב גם כן כסעודה רביעית, כסעודת מלווה מלכה? דעת המקילים — אליה רבה, באר היטב, ערוך השולחן פסק אליה רבה על הלבוש צריך לדעת שאת המקרה הזה כבר מובא בספר שנקרא "אליה רבה" על הלבוש. שם הוא כותב שאדם שהמשיך את הסעודה השלישית לאחר השקיעה, יצא ידי חובת סעודה רביעית, ולא צריך לאכול שוב פעם סעודת מלווה מלכה. באר היטב סימן ש' באורח חיים וכך מביא ה"באר היטב" בסימן ש' באורח חיים, וכן מביא "ערוך השולחן" ועוד כמה וכמה פוסקים...