הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

 

אחד הכללים היסודיים בדיני קידוש הוא: "אין קידוש אלא במקום סעודה". פירוש הדבר הוא שהקידוש אינו עומד בפני עצמו כטקס נפרד, אלא צריך להיות קשור לסעודת השבת. במקום שבו מקדשים — שם צריך לאכול. כלל זה נוגע לשאלות מעשיות רבות: האם אפשר לקדש בבית הכנסת ולאכול בבית? האם אפשר לקדש בסלון ולאכול בחדר אחר? מה הדין במעבר מחדר לחדר, מבית לסוכה, או ממקום שרואים ממנו את מקום הסעודה? שורש הדין נמצא במסכת פסחים. שם מסופר על אנשים שקידשו בבית הכנסת. לדעת רב, ידי חובת קידוש יצאו, אף שלא יצאו ידי חובת יין, מפני שאחר כך הלכו לביתם והיה היסח הדעת לעניין ברכת הגפן. אבל לדעת שמואל, אף ידי חובת קידוש לא יצאו, משום שאין קידוש אלא במקום סעודה. הראשונים ביארו את טעמו של שמואל על פי הפסוק בישעיה: "וקראת לשבת עונג". חז"ל דרשו: במקום עונג — שם תהא קריאה. כלומר, במקום שבו מתקיימת סעודת השבת, שהיא עונג שבת, שם צריכה להיות "קריאה" של קדושת השבת, דהיינו הקידוש. אף שבדרך כלל באיסורים הלכה כרב, כאן פסקו הראשונים שהלכה כשמואל, משום שבהמשך הסוגיה הובא שכמה אמוראים נהגו כדבריו. לכן פסק השול...

קידוש היום של שבת נקרא בלשון הפוסקים "קידושא רבה" — הקידוש הגדול. לכאורה דווקא קידוש הלילה הוא העיקרי, שבו אומרים "ויכולו" ומזכירים בריאת העולם ויציאת מצרים, ומקיימים עיקר "זכור את יום השבת לקדשו". אם כן מדוע נקרא קידוש היום "קידושא רבה"? אלא ששם זה נאמר בלשון של כבוד. אף שקידוש היום קצר יותר וכולל בעיקר את ברכת "בורא פרי הגפן" ופסוקים הנאמרים לפניו, מכל מקום תיקנו חכמים לקדש גם ביום קודם הסעודה, ובכך ניכר שגם סעודת היום אינה סעודת חול אלא סעודת שבת הנפתחת בקדושה. שורש החיוב נלמד ממה שאמרו חז"ל "זוכרהו על היין בכניסתו", ומכיוון שנאמר "יום השבת" למדו שגם ביום יש קידוש על הכוס קודם הסעודה. לכן אין להתחיל את סעודת שבת ביום ללא קידוש. האם מותר לטעום לפני קידוש היום? בליל שבת ברור שאסור לטעום קודם קידוש. ביום יש לדון: הרי כבר קידש בלילה. להלכה נפסק שאסור לאכול קודם קידוש היום, והאדם אינו רשאי להתחיל לאכול עד שיקדש. יש לדון בפרטי שתיית מים, קפה או תה לפני התפילה, ועניינים אלו תלויים גם בדיני אכילה לפני ...

סצנה מוכרת: שבת בבוקר, אחרי התפילה בבית הכנסת. הגבאי מזמין את הקהל לקידוש. אתה ניגש לשולחן, מרים כוסית וויסקי, טועם מהקוגל, נוגס בחתיכת מלפפון חמוץ, לוחץ ידיים ידידותיות — ויוצא לביתך בהרגשה שהכל בסדר. אבל האם באמת יצאת ידי חובת קידוש ? התשובה של השולחן ערוך תפתיע אותך. תוכן עניינים הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט "וקראת לשבת עונג" — הבסיס "במקום סעודה" — פשוטו כמשמעו מה מספיק לאכול? נפקא מינא: קידוש בבית הכנסת למעשה — הנהגה מעשית הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? שלא כמו קידוש הלילה, שהוא ברכה מיוחדת של קידוש (יום השישי, ברוך אתה ה' אלוקינו... אשר קדשנו במצוותיו וכו'), קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" — לכאורה ברכה פשוטה מאוד. אבל למרות זאת, אומר מרן השולחן ערוך: כל דיני הקידוש חלים על הקידוש הזה בדיוק כמו על קידוש הלילה . חכמים תיקנו לקדש את היום בברכת הגפן — והחילו על זה את כל דיני הקידוש. פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט מרן פוסק בב...

למה מכסים את החלות בשבת? ג' הטעמים מהראשונים אחד הדברים המרכזיים והבולטים על שולחן השבת הוא לחם המשנה — שתי החלות המכוסות במפה רקומה מיוחדת. אך מדוע בעצם מכסים אותן? אם הן יפות, ריחניות והשקיעו בהן — מדוע לא להציגן בגאון, כפי שאיננו מכסים את הפרחים שעל השולחן? בשיעור דבר הלכה יומי קצר זה, הרב מנחם מענדל חדאד מבאר את ג' הטעמים שהביאו הראשונים, ואת הנפקא מינות ההלכתיות המעשיות העולות מכל אחד מהם. תוכן עניינים השאלה: למה לכסות? טעם א' — שלא לבייש את הפת (תוספות) טעם ב' — זכר למן (ירושלמי, סימן רע"א) טעם ג' — מודיעים ואז מגלים (הרא"ש) נפקא מינות הלכתיות סיכום והנהגה למעשה השאלה המרכזית: למה לכסות את החלות? בכל שולחן שבת אנו מניחים שתי חלות (לחם משנה) על מגש מיוחד, ומעליהן מפת חלות רקומה. לאחר הקידוש, מסירים את הכיסוי, בוצעים ומברכים ברכת המוציא. אצל יוצאי מרוקו אף אומרים "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך" בטרם הבציעה. אך הקושיה זועקת: אם החלות יפות ומשובחות — מדוע להחביאן? פרחים על השולחן אי...