הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בס"ד בס"ד | א' ניסן תשע"ח מוקצה בשבת לעניין דולר של הרבי הלכה ומנהג כהצהרת דיני המוקצה כתב רבינו הזקן בשולחנו ז"ל: "כל דבר שאין תורת כלי עליו ואינו מאכל בהמה כגון אבנים ומעות ועצים וקנים וקורות ועפר וחול... ואפילו דבר שהוא ראוי להשתמש בו איזה תשמיש המותר בשבת כגון אבנים שראויין לפצוע בהן אגוזים וקורות שראויין לסמוך בהן דלת כלי וכיוצא בהם, כיון שאין תורת כלי עליהם אסור לטלטלם אפילו לצורך גופם ומקומם. וזהו הנקרא מוקצה מחמת גופו". מוקצה זה הוא המוקצה החמור ביותר — דבר שאין עליו תורת כלי כלל. אך גם מוקצה זו יש דרך להתירו ולהשתמש בו בשבת, והוא ע"י שייחדו לעולם לתשמיש המותר בשבת, או שישנה בו מעשה המראים להכל שהוא משתייך לכלי ודבר שימושי המותר בשבת. ומכאן ניתן לראות בדברינו לגבי בקעת עץ, וז"ל: "אסור לטלטל בקעת עץ או אבן לכסות בהם פי החבית... אף אם כבר נשתמש בהם תשמיש זה פעמים רבות בחול... אלא אם כן ייחדם לכך לעולם שאז ירד עליהם תורת כלי ע"י שייחודם לתשמיש זה לעולם, אבל כל זמן שייחדם לתשמיש לשבת זו בלבד אין זה מוריד עליהם ...

בס"ד פיקוח נפש בשבת – האם מחללים שבת על אדם שיחיה רק כמה שעות? זו שאלה הלכתית עמוקה הנוגעת לעקרון פיקוח נפש דוחה שבת , כפי שנפסק ב שולחן ערוך סימן שכ"ט. נלמד מה אומרים הפרי מגדים וה כף החיים על חילול שבת להצלת חיים – אפילו לשעות בודדות. פיקוח נפש דוחה שבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ט בשולחן ערוך: פיקוח נפש דוחה שבת . יתרה מכך – ככל שעושים את פעולת ההצלה בזריזות רבה יותר, כן הדבר משובח. האם מחללים שבת גם עבור מי שיחיה רק כמה שעות? שאלה עקרונית ומעשית: אדם שנודע שנותרו לו רק מספר שעות לחיות – האם מחללים עליו שבת, או שאומרים "ממילא הוא הולך למות" ואין טעם לחלל שבת? כותב השולחן ערוך שם במפורש: מחללים שבת גם עבור אדם שיחיה רק כמה שעות , שנאמר: "וחי בהם" – ודרשו חז"ל: "ולא שימות בהם". כלומר, התורה רוצה שיהודי יחיה ויגדיל תורה – גם אם מדובר בכמה שעות בלבד. מכאן אנו לומדים עד כמה יש ערך עצום לכל שעה בחייו של יהודי – כל שעה היא עולם מלא. מה דין מחויב מיתה שנפל עליו גל אבנים בשבת? מקרה קיצוני שמביא הפרי מגדים בסוף ה...

בס"ד בפרשת קדושים נצטווינו: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג). מצוות יראת אב ואם כוללת, בין היתר, את האיסור לקרוא להורים בשמם הפרטי. להלן נעסוק בשאלה מדוע כתב הטור "אדוני אבי הרא"ש", ובשאלה המעשית: כיצד ינהג מי שאביו נקרא בשם 'אַבָּא'. הפסוק ומשמעותו בפרשת קדושים כתוב: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, ג). הכתוב הקדים את האם לאב, מפני שהיראה מן האב קלה יותר ופשוטה יותר מטבעה, ולכן הדגישה התורה בראש הפסוק את האם. דין קריאה לאב בשמו ב יורה דעה (סימן ר"מ) מבוארים כל דיני כיבוד אב ואם ויראתם בהרחבה. אחד מפרטי מצוות היראה הוא: אסור לקרוא לאביו בשמו הפרטי – אפילו שלא בפניו. זהו ביטוי של יראה כלפי ההורה. ספר ערוך השולחן מביא בהקשר זה תובנה מעניינת: אנו רואים בכל בית מדרש שהטור כותב שוב ושוב: "וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ " ו"וְכֵן נָהַג אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹאשׁ ". ומקשה ערוך השולחן: "הרי הטור הוא רבי יעקב בן אשר, ואביו...

בס"ד ב"ה | כ"ב תמוז, תשפ"ג – שנת הקהל שאלה בנוגע לשאלתכם: הרבי הורה ופירסם לעסוק בלימוד בית הבחירה בכלל, ובפרט בימי בין המצרים שאז רגש החורבן גובר, ולכן יש להוסיף בבנינו – ע"י הלימוד בהלכות המקדש. הוראת הרבי – לימוד הלכות בית הבחירה וקיים בעצמו – הרבי. הוראה זו, והיה מוסר שיחות ומבאר את הלכות הרמב"ם ומסכת תמיד ומדות וכו' בעומק נפלא. וב"ה איגדו שיחותיו לספר הנקרא בשם: "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" . ולהעיר שבלקו"ש חלק י"ח (עמ' 411 ואילך) מחדש ומוכיח ע"פ דין, שכאשר אדם לומד ועוסק בהלכות בניין המקדש, אזי אינו רק שע"י זה עושה זכר למקדש או ממהר ומזרז בנייתו. לימוד כבנייה ממש – חידוש הרבי אלא שבעצם הלימוד, הרי הוא בונה את בית המקדש. וכמודגש בלשון הפסיקתא, ויק"ר, ויל"ש: "הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונים אותו (בו)." ובמנחות (קי,א): "אלו ת"ח העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה מקדש בימיהם". אלא, שמכיוון שהתוצאות הגשמיות מזה שעוסקין מתג...

בס"ד ב"ה | פרשת נח שאלה יוצא מפשט הכתובים ששרה אמנו הייתה אחותו של לוט. כפי שנאמר בפסוק (יא, כט): "ויקח אברהם ונחור להם נשים, שם אשת אברהם שרי, ושם אשת נחור מלכה, בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה". והיות שיסכה זו שרה (כפי שרש"י מפרש על אתר), ואביה היה הרן, – אחיו של אברהם, ואביו של לוט, יוצא אם-כן; ששרה הייתה אחותו של לוט. עד כאן דבריו. והיות ובימים אלו כלל ישראל מתחזקים בלימוד התורה, ראיתי לנכון להקדיש מעט זמן ולהרחיב מעט את היריעה בעניין זה, כך נעמיק בייחוסה של שרה אמנו, זכותה תעמוד לנו. הקושיה – דברי האבן עזרא והנה, כאשר קוראים לאחר-מכן את הפסוק המתאר את יציאת משפחתו של אברהם אבינו מאור כשדים לחרן, מתעורר קושי מסוים על כך ששרה הייתה אחותו של לוט, שנאמר שם (יא, לא): "ויקח תרח את אברהם בנו, ואת לוט בן הרן בן בנו, ואת שרי כלתו אשת אברהם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם". ולכאורה באם שרה הייתה אחותו של לוט, מדוע נאמר בפסוק שתרח לקח את לוט בן בנו, ואילו על שרה שהייתה אחותו של לוט, לא נאמר בת בנו אלא אשת אברהם בנו,...

בס"ד ב"ה  |  כ"ב כסלו תשפ"ד שאלה: האם מותר לומר את פרקי התהלים היומיים לאחר שקיעת החמה קודם צאת הכוכבים — או שמא יש בזה חשש איסור? תשובה בקצרה: מקור המנהג — דברי האר"י הקדוש בראשית, המקור לכך שאין לומר תהילים בלילה יסודו ב דברי האר"י הקדוש — וזו אינה הלכה פסוקה בשולחן ערוך אלא מנהג (שאמנם התקבל בתפוצות ישראל, אך יסודו בדברי הקבלה). בפרטות יותר: האר"י בדבריו לא התייחס לאיסור אמירת תהילים בלילה ספציפית, אלא לכללות לימוד 'מקרא' בלילה , כדלקמן. והסיבה לזה: כי הלימוד מעורר דינים ואין לעוררם בלילה במהלך השבוע. כלשונו ( שער המצוות פרשת ואתחנן ): "אין ראוי לקרא מקרא, לפי שהמקרא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה, והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין, אבל בליל ו' כיון שיום שישי מכין לשבת, והרחמים מתעוררים בו, לכן יכולים לקרוא מקרא אף בלילה". שתי נקודות חשובות מדברי האר"י ...

בס"ד ב"ה  |  ט"ו טבת ה'תשפ"ו רקע: בעומדנו מספר ימים לאחר חג הספרים — ה' טבת , ישנה שאלה העולה פעמים רבות: מהו המקור לכך שיש להיזהר לסגור את הספר בסיום הלימוד? והאם חשש זה קיים גם ביציאה קצרה — כשיחת טלפון וכיו"ב? תשובה: בהלכות ספר תורה פסק השולחן ערוך 1 שכאשר כותבים ספר תורה על גבי יריעה אין להניח את היריעה להתייבש עם הכתב כלפי מטה, משום שהוא דרך בזיון, אלא יש להניח את פני הכתב למעלה ולפרוש עליו בגד. על כך כתב הב"ח 2 : "מכאן יש ללמוד שלא ילך אדם לחוץ ויניח הספר פתוח אם אין עליו מפה דלאו דווקא ספר תורה דהוא הדין שאר ספרים" . והוסיף על כך הש"ך 3 : "וידוע לחכמי האמת שיש מלאך אחד נקרא ש"ד והוא שומר דפין על מי שמניח ספר פתוח ויוצא שמשכח תלמודו" 4 . פסיקת הערוך השולחן לאור זאת כתב הערוך השולחן , הלכה למעשה 5 , וזה לשונו: "ולכן יש ליזהר שלא להניח ספר פתוח ולצאת אפילו בשארי ספרים ואפילו גמרות ופוסקים הנדפסים דבזיון הוא, אלא או יסגירם כלומר שלא יהיו פתוחים או יכסה עליהם בגד, ולבד זה קשה לשכחה [ש...

בס"ד ב"ה  |  מר-חשון ה'תשפ"ו שאלה: האם נהגו להזכיר חולים שאין בהם סכנה, באמירת "מי שברך לחולה" — בשבת? תשובה: כתב אדמו"ר הזקן בסעיף ט בסימן רפ"ח, וזה לשונו: "מותר לברך על החולה המסוכן בו ביום. וכן המקשה לילד, שהיא מסוכנת בו ביום. אבל חולה שאין מסוכן בו ביום – אסור לבקש עליו ולא לברכו בשבת, כיוון שאפשר לעשות כן אחר השבת". יוצא מדבריו שההיתר לברך חולה בשבת הוא רק על חולה שיש בו סכנה באותו היום, ואילו על חולה שאין בו סכנה — אין לברכו. אך לכאורה יש לעיין בדברים אלו שהרי בסימן רפ"ז סעיף א כתב אדמו"ר הזקן, וזה לשונו: "וכן השליח ציבור כשמברך החולה בבית הכנסת ואומר מי שבירך כו', לא יאמר המקום ישלח רפואה כו', אלא יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא". וממה נפשך: באם אדמו"ר הזקן איירי על חולה שיש בו סכנה באותו היום, אם כן פסק בסימן רפ"ח שאפשר לברך אותו ברפואה שלימה לגמרי. ואם הוי חולה שאין בו סכנה, פסק אדמו"ר הזקן שאין לברך אותו, אם כן על איזה חולה כוונת רבינו בסימן רפ"ז?...

בס"ד ב"ה  |  ז' אלול ה'תשפ"ה שאלה: האם ישנה חובה להכין תבשיל חדש לסעודת מלווה מלכה או שאפשר לאכול משאריות מאכלי השבת? תשובה: בגמרא מסכת שבת (קיט,ב) מסופר על רבי אבהו שהיה שוחט מידי מוצאי שבת עגל משולש והיה אוכל ממנו כליה אחת. כשגדל בנו – אבימי, אמר לאביו: מדוע הנך טורח לשחוט עגל שלם במוצאי שבת בשביל לאכול רק את הכליה, הבא נשמור כליה מהשחיטה של ערב שבת ותאכל אותה במוצאי שבת. ואכן הניח את העגל ולא שחטוהו, ובא אריה ואכלו. לאור סיפור זה כתב המגן אברהם 1 והביאו אדמו"ר הזקן בשולחנו 2 : ש"טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו". והטעם שלא כתבו שזה "חובה" , מפני שלשיטת אדמו"ר הזקן סעודה זו היא אינה חובה כל כך אלא מצווה מן המובחר בלבד, כפי שכותב שם. אך על אף שאין הכנת תבשיל "חובה", כותב הרבי 3 : "שנהגו ישראל ( "מנהג ישראל תורה היא" ), לבשל ולהכין לסעודה זו (עכ"פ חלק חשוב ממנה) לאחרי הבדלה, שהרי אם יאכל את המאכלים שנותרו מיום השבת – לא יהיה בזה העילוי דמאכל טרי". חיזוק המנהג...

בס"ד ב"ה | ערב כ"ף מר-חשון תשפ"א | בשליחות כ"ק אד"ש 🐟 סעודת שור הבר, הלוויתן והיין המשומר 🐂 שו"ת הגאולה – תדפיס מתוך הספר ליקט וערך: הת' מנחם מענדל חדאד | haddadmm770@gmail.com “שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר רעב לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב"ה שאינו יכול לקיים המצוה ד’ואכלת ושבעת וברכת' לאמיתתה עד שהקב"ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא” — דבר-מלכות ש"פ וירא 📋 תוכן העניינים א – מקור וטעם לסעודת שור הבר והיין המשומר ב – לכל ישראל או לצדיקים בלבד? ג – מה עוד יהיה בסעודה? ד – טעמו של הלוויתן ה – מדוע "יין המשומר"? ו – מי ישחט את שור הבר? ז – מדוע גבריאל עתיד לעשות הקניגא? ח – כיצד תותר שחיטה זו? ט – מי יתכבד בזימון? י – מדוע דוד ולא אחרים? יא – גודל הכוס יב – דין בשר וחלב לעתיד לבוא יג – גשמיות או רוחניות? יד – באיזה שלב של הגאולה? טו – מ...