אמירת תהלים בלילה – האם מותר בבין השמשות ולפני חצות? | שו"ת הלכה
ב"ה | כ"ב כסלו תשפ"ד
שאלה:
האם מותר לומר את פרקי התהלים היומיים לאחר שקיעת החמה קודם צאת הכוכבים — או שמא יש בזה חשש איסור?
תשובה בקצרה:
מקור המנהג — דברי האר"י הקדוש
בראשית, המקור לכך שאין לומר תהילים בלילה יסודו בדברי האר"י הקדוש — וזו אינה הלכה פסוקה בשולחן ערוך אלא מנהג (שאמנם התקבל בתפוצות ישראל, אך יסודו בדברי הקבלה).
בפרטות יותר: האר"י בדבריו לא התייחס לאיסור אמירת תהילים בלילה ספציפית, אלא לכללות לימוד 'מקרא' בלילה, כדלקמן.
והסיבה לזה: כי הלימוד מעורר דינים ואין לעוררם בלילה במהלך השבוע. כלשונו (שער המצוות פרשת ואתחנן):
"אין ראוי לקרא מקרא, לפי שהמקרא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה, והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין, אבל בליל ו' כיון שיום שישי מכין לשבת, והרחמים מתעוררים בו, לכן יכולים לקרוא מקרא אף בלילה".
שתי נקודות חשובות מדברי האר"י
א. האר"י נקט לשון 'מקרא' דייקא. לכן דנו גדולי הפוסקים האם כוונתו דווקא ללימוד חומש ונ"ך, ואמירת תהילים שהיא רק שבח לה' יתברך — אינה בכלל זה, או שמא גם היא נכללת וראוי להימנע1.
ב. האר"י נקט בלשון "ראוי" ולא אסור. לכן בעל המשנה ברורה (הידוע גם כבעל 'חפץ חיים') כתב2 בהקשר זה:
"נראה דאפילו למחמירין לית בזה איסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום".
למעשה, דעתם של רוב הפוסקים — כמו החיד"א, הבן איש חי, הרב עובדיה ועוד — שראוי לחוש לדברי האר"י ולהימנע מלומר תהילים בלילה.
אך כל זה עד חצות הלילה בלבד, לפי שמובא בתלמוד שדוד המלך היה קם 'להודות לך' בחצות הלילה ומני אז אומר תהילים עד עלות השחר.
תחילת הזמן האסור — הוראת הרבי
ובנוגע לתחילת הזמן שראוי להימנע, נראה ממכתב כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שזהו דווקא מצאת הכוכבים ולא קודם לכן, כלשונו3:
"בשאלתו אשר בימים הקצרים בימי החורף מפני טרדתו במשרתו, ספק בידו אם יספיק ללמוד השיעור חומש וחק לישראל במשך היום, ושואל אם ילמד זה בלילה.
והנה הוראה מפורשת לא שמעתי בזה, והנראה לי אשר בהנוגע לשיעור תהלים... יש לאומרם לאחרי חצות לילה או קודם צאת הכוכבים, אבל לא מצאת הכוכבים ועד לחצות לילה".
וכן כתב במפורש הגאון הרב יהודה אלטמן בספרו4: "וכל שכן בבין השמשות דשפיר דמי".
אמירת תהילים עבור חולה או יולדת
כל האמור לעיל נסוב במקרה שאדם רוצה לומר תהילים כשבח לה' יתברך. אך במקרה שרוצה לומר עבור חולה או יולדת או חלילה מסביב מיטתו של נפטר — בזה נראה שוודאי מותר, כי הוי כדרך תחינה ובקשה.
שלכן גם אין קושיה מכך שאנו אומרים פרקי תהילים בתפילת ערבית ובקריאת שמע שעל המיטה — כי הוי כתחינה. וראה בזה בארוכה בספר חזון עובדיה5.
וראה גם שם שהביא את דברי הרמב"ם6: ש"הקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת... הוא בכלל הכופרים בתורה, שעושה את התורה רפואת הגוף, ואין התורה אלא רפואת הנפשות".
ותירץ שם: שלא אסר הרמב"ם לחולה לקרוא פסוקים להגן עליו, אלא כשאינו מכוון למצוות קריאה כלל אלא כוונתו להגן עליו דווקא. אבל אם מכוון למצוות קריאה ואגב כך שתצילינו מחוליו — זכות קריאתם שרי.
מעלת אמירת תהילים — דברי הבעל-שם-טוב
אסיים בדברי הבעל-שם-טוב הקדוש בגודל מעלת אמירת תהילים, וזה לשונו:
נאמר בתהילים (פרק ק"ו, פסוק י"ב): "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ".
"ימלל" הוא מלשון שבירה. "מי ימלל גבורות ה'" — מה שובר ומבטל את הגבורות והדינים? "ישמיע כל תהלתו" — אמירת כל התהילים.
1 ולהעיר שרבו גדולי הפוסקים שהתירו לכתחילה לומר תהילים בלילה, היות ולשיטתם אמירת תהילים נחשבת כלימוד משניות ('נגעים ואהלות') שמותרים בלילה. ראה שנקטו כן: 'אשל אברהם' מבוטשאטש (סימן רל"ח); 'אהל משה צוויג' (ח"ג סימן כ); 'נאה להודות' על תהילים (פרק קי"ט פסוק קמ"ט) ועוד.
2 שער הציון ס"ק א, בסימן רל"ח.
3 שולחן מנחם ח"א עמ' שע"ד. ומה שיש שמצדדים (ראה בירורי המנהגים עמ' 216) מספר היכל מנחם — אין זו הוכחה, שהרי זה נכתב מזכרון השומעים ולא מהגהתו של כ"ק אדמו"ר כספר המנהגים והמכתב שבפנים.
4 שו"ת מי יהודה (סימן כ"ב).
5 אבלות ח"א עמ' י"ט הערה ט"ז ואילך. ודלא כפי שפסק ברב פעלים (ח"ב סימן ב) בקשר ליולדת.
6 הלכות עבודה זרה (פרק י"א, הלכה י"ב).
מו"צ ור"מ בישיבת ליובאוויטש
תגובות
הוסף רשומת תגובה