סגולה לפרנסה בליל ראש השנה – האם מותר לומר לדוד לה' הארץ בשבת?



בליל ראש השנה, לאחר תפילת שמונה עשרה של השנה החדשה, נוהגים קהילות רבות בישראל לומר יחד את פרק תהילים כ"ד: "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה". מהו מקור המנהג הזה? מדוע יש בו סגולה לשפע פרנסה? והאם מותר לומר אותו כאשר ראש השנה חל בשבת – למרות שבשבת "לא מבקשים את צרכיו"?

מקור המנהג ונפוצותו

המנהג לומר פרק זה בליל ראש השנה מקובל כיום גם אצל ספרדים וגם אצל אשכנזים, אך מקורו עתיק. המקור המרכזי נמצא בספר פרי עץ חיים, שם מופיע כי מי שיכוון באמירת הפרק הזה בליל ראש השנה, יזכה שכל מזונותיו יהיו לו לכל השנה בשפע גדול. את הדברים מביא גם ספר מטה אפרים, ובעקבות דברי המקובלים נהגו כל העם לומר זאת ביראה ובהתרגשות.

המנהגים משתנים בין הקהילות: יש שהחזן אומר פסוק והקהל חוזר אחריו, יש שאומרים שלוש פעמים חזקה, ויש שכל הציבור אומר יחד. יש קהילות שפותחות את ארון הקודש בזמן האמירה, כגון בבית הכנסת שערי חסד בירושלים שנהגו לפי מנהגי מרוקו לפתוח את הארון ולהתפלל בהתעוררות גדולה. לעומת זאת, במנהג חב"ד לא נהגו לפתוח את הארון. וערוך השולחן מביא שהיו אשכנזים שכלל לא אמרו את הפרק הזה.

הסגולה לשפע פרנסה – מהו הקשר?

אך מהו הקשר בין פרק תהילים זה לבין שפע פרנסה? המבארים מסבירים שכאשר האדם מתבונן בפרק הזה – "לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה", "מי יעלה בהר ה'", "ישא ברכה מאת ה'", "מי הוא זה מלך הכבוד" – הוא מבין שהכל מאת ה'. כשאדם מפנים את האמונה שהקב"ה הוא מקור כל הברכה, ממילא יש לו רוגע ושלווה, ויש לו שפע גשמי כל השנה.

למה לאדם אין שפע? כי הוא דואג – מה יקרה, מה יהיה מחר, מה יהיה מחרתיים. אבל כשהוא מכניס לליבו את הביטחון ש"לה' הארץ ומלואה", שלקב"ה יש את הכבוד והוא נותן את הברכה, אז כאשר האדם באמת מכוון בזה – ממילא כל השנה יש לו שפע.

יש גם מהמקובלים שמסבירים שסופי תיבות של "פותח את ידיך" רומזים לחתך – המלאך הממונה על השפע של השנה, והוא מרומז בפרק תהילים כ"ד. יש הרבה הסברים על פי קבלה, אך זהו ההסבר הפשוט לקשר בין הפרק לשפע הגשמי.

חשוב: אל תמהרו בתפילת שמונה עשרה!

צריך לדעת שאף שנכון שנקצב כל השפע של השנה באמירת הפרק הזה, אבל אדם לא צריך למהר בתפילת שמונה עשרה כדי להספיק עם הקהל. הפוסקים כותבים: אם הקהל כבר התחיל – לא נורא! אתה עכשיו בתפילת שמונה עשרה הראשונה של השנה – תתפלל אותה ברוגע, במתינות, תכוון, תמליך את השם למלך, ואחר כך תצטרף לקהל כאשר הם אומרים את הפרק.

לכן זה לא נורא גם אם אדם אמר את זה ביחיד – זה גם בסדר. העיקר שיכוון ויגיד את זה בשמחה גדולה ובכוונה עצומה.

🤔 השאלה: האם מותר לבקש פרנסה כשראש השנה חל בשבת?

רבי דוד זכות, אחד מגדולי הפוסקים מלפני כ-150 שנה, בספרו זכר לדוד (מאמר ג'), שואל שאלה חשובה: אולי בליל ראש השנה שחל בשבת לא יגידו את הפרק הזה?

מדוע? כי הרי אנחנו יודעים שבשבת לא מתפללים שמונה עשרה ברכות בתפילת עמידה, כדי שהאדם לא יבקש את צרכיו. חכמים אמרו: בשבת אדם צריך להיות רגוע, "כל מלאכתו עשויה", ששת ימים תעבוד וביום השביעי תנוח. אם אדם יבקש בשבת רפואת חולים, פרנסה, ברכת השנים – אז אדם לא יהיה רגוע. לכן אמרו: בשבת לא מבקשים את צרכיו.

אז אם כן, אם אנחנו אומרים שעל ידי הפרק הזה אנחנו ממשיכים את כל הצרכים הגשמיים, אולי בליל ראש השנה שחל בשבת לא נאמר את זה?

✅ התשובה: מותר ואף רצוי!

רבי דוד זכות מתרץ ואומר: היות ואנחנו יודעים שבליל ראש השנה נקצב כל השפע לכל השנה כולה, לכן זהו זמן עובר – זה עכשיו הזמן שקוצבים! נכון שבשבת רגילה לא מבקשים את צרכיו של האדם, אבל פה זו מצווה עוברת, דבר שעובר. אם לא תבקש עכשיו, אז חלילה יכול להיגרם נזק. לכן, היות וזה זמן עובר – מותר לבקש.

אפשר אולי להוסיף יותר מזה: בעצם אנחנו גם לא אומרים את זה בפירוש שאנחנו רוצים פרנסה. זה לא דומה לאדם שמבקש ממש "רופא חולים" או "ברך עלינו". סך הכל אומרים פרק תהילים, ועל ידי זה יש הוספה בשפע הגשמי. אז אולי אפשר להוסיף ולהגיד: היות וזה לא מפורש, לכן אין בעיה לומר את זה גם בליל ראש השנה שחל בשבת.

הכוונה היא להמליך את ה' למלך! נכון שאדם יכוון, אבל הוא לא מכוון לשפע הגשמי במפורש – הוא מכוון להמליך את ה' למלך. וכאשר הוא ממליך את ה' למלך, ממילא נקצבים כל הדברים הגשמיים בשפע גדול ובברכה עצומה.

ברכת סיום

יהי רצון שכשם שהשבת היא שביתה מכל המזיקים, כך לא יהיו דברים רעים – רק דברים חיוביים, טובים ומבורכים!

הערה: יש כאלה שנוהגים לומר את הפרק הזה בכל עשרת ימי תשובה ובליל כיפור, אבל התייחסנו כאן לעניין בליל הראשון של ראש השנה.

שנה טובה ומתוקה! 🍎🍯



#ראש_השנה #לדוד_לה_הארץ #תהילים_כד #סגולה_לפרנסה #שפע_גשמי #פרי_עץ_חיים #ראש_השנה_בשבת #הרב_חדאד #הלכה_למעשה #מנהגי_ישראל #תפילת_ראש_השנה #זכר_לדוד #בשבת_לא_מבקשים #הלכה_יומית

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

כיצד נכנסה קריאת שמע לקדושת כתר בתפילת מוסף של שבת?

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"