הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

אחת השאלות הידועות בדיני פורים היא מדוע אין מברכים על מצוות משלוח מנות. הרי מצוות משלוח מנות מפורשת במגילה: "ומשלוח מנות איש לרעהו", וכשם שמברכים על מקרא מגילה, על נר חנוכה ועל מצוות רבות אחרות, לכאורה היה מקום לברך גם לפני קיום מצווה זו: "ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על משלוח מנות". תשובה בקצרה אין מברכים על משלוח מנות, מפני שמצווה זו תלויה גם במקבל, וכן מפני שעיקר עניינה להרבות אהבה, שלום ורעות — ודבר זה ראוי שייעשה מתוך רגש פנימי של אהבת ישראל, ולא כמעשה טכני הנעשה רק מחמת ציווי. הראשונים והאחרונים דנו בכלל גדול: מדוע אין מברכים על מצוות מסוימות, כמו צדקה, כיבוד אב ואם, מתנות לאביונים ומשלוח מנות. אחד ההסברים הידועים הוא שמצווה שתלויה גם באדם אחר אינה דומה למצווה שביד האדם לבדו. כאשר אדם מניח תפילין, נוטל לולב או מדליק נר חנוכה — קיום המצווה תלוי בעיקר בו. אבל כאשר אדם נותן משהו לאחר, יש כאן צד שני: המקבל. לפי זה ניתן להבין את הטעם שאין מברכים על משלוח מנות. אף שהמשלח עו...