הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

תפילת שחרית של שבת אינה זהה לזו של יום חול. כבר בתחילתה ניכר שהשבת היא יום אחר: מתפללים בנחת, מוסיפים מזמורים בפסוקי דזמרה, ומאריכים בשבחו של הקב"ה. אין זו תוספת פיוטית בלבד, אלא סדר הלכתי ורוחני המבטא את מעלת השבת. טעם ההוספה בזמירות ביום חול אומרים פסוקי דזמרה בקיצור, ובשבת מוסיפים מזמורים. תוספת זו נובעת מכך ששבת היא יום של עונג לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. כשם שמכבדים את השבת במאכלים ובבגדים, כך מכבדים אותה בתפילה, בשבח ובזמרה. הלבוש מבאר שהמזמורים שנבחרו אינם מקריים: חלקם מדברים על מעשה בראשית שנשלם בשבת, חלקם קשורים למתן תורה שהיה בשבת, וחלקם מבטאים הודאה ושבח. לכן אין אומרים אותם לפי סדרם בתהלים, אלא לפי סדר רעיוני: תחילה בריאה, אחר כך תורה, ואחר כך הודאה ושבח. המזמור "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" — הלל הגדול — כולל כ"ו פעמים "כי לעולם חסדו", כנגד כ"ו דורות שמבריאת העולם עד מתן תורה, שבהם התקיים העולם בחסד ה' עד קבלת התורה. אחריו באים מזמורי הודאה ושבת עד "מזמור שיר ליום השבת", שיא הזמירות של שבת. לפני ...