אודות הרב

הרב מנחם מענדל חדאד

תורה • הלכה • חסידות חב"ד



אודות

הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א הוא רב, פוסק הלכה ומגיד שיעורים בעיר בית שמש, שכונת מגדל אור.

הרב משמש כראש בית המדרש לרבנים ולמורי הוראה, ומלמד שיעורי הלכה, שו"ת וחסידות חב"ד באופן יומי.

בנוסף לפעילותו בבית המדרש, הרב מנהל קבוצת הלכה יומית בוואטסאפ, שבה הוא משתף מאמרי הלכה ושו"ת מדי יום למאות מתעניינים.

תחומי התמחות

הלכה למעשה

פסיקות בנושאי שבת, מועדים, ברכות ועוד

שו"ת

מענה על שאלות הלכתיות ממגוון תחומים

חסידות חב"ד

לימוד והפצת תורת חב"ד והשתלשלות החסידות

פרשת השבוע

פירושים ומדרשים על פרשיות התורה

פעילות ציבורית

  • ראש בית המדרש לרבנים ולמורי הוראה - בית שמש, שכונת מגדל אור
  • מגיד שיעורי הלכה יומית בקבוצת הוואטסאפ
  • פוסק ומשיב בשאלות הלכתיות
  • מחבר מאמרים בנושאי הלכה, שו"ת וחסידות

יצירת קשר

ניתן ליצור קשר עם הרב באחת מהדרכים הבאות:

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

תמונה
סצנה מוכרת: שבת בבוקר, אחרי התפילה בבית הכנסת. הגבאי מזמין את הקהל לקידוש. אתה ניגש לשולחן, מרים כוסית וויסקי, טועם מהקוגל, נוגס בחתיכת מלפפון חמוץ, לוחץ ידיים ידידותיות — ויוצא לביתך בהרגשה שהכל בסדר. אבל האם באמת יצאת ידי חובת קידוש ? התשובה של השולחן ערוך תפתיע אותך. תוכן עניינים הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט "וקראת לשבת עונג" — הבסיס "במקום סעודה" — פשוטו כמשמעו מה מספיק לאכול? נפקא מינא: קידוש בבית הכנסת למעשה — הנהגה מעשית הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? שלא כמו קידוש הלילה, שהוא ברכה מיוחדת של קידוש (יום השישי, ברוך אתה ה' אלוקינו... אשר קדשנו במצוותיו וכו'), קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" — לכאורה ברכה פשוטה מאוד. אבל למרות זאת, אומר מרן השולחן ערוך: כל דיני הקידוש חלים על הקידוש הזה בדיוק כמו על קידוש הלילה . חכמים תיקנו לקדש את היום בברכת הגפן — והחילו על זה את כל דיני הקידוש. פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט מרן פוסק בב...
Read more »

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...
Read more »

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

תמונה
הזמנה מוכרת: "אתם מוזמנים לקידושא רבה במלאת שנה לבן". שולחן פרוס, יין, מזונות, ברכה על היין - כל זה נקרא "קידושא רבה", הקידוש הגדול . אבל רגע - למה בדיוק "גדול"? הרי קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" . אין כאן ברכה מיוחדת של קידוש, אין נוסח כמו בליל שבת. אז איך זה בכלל נקרא "קידוש", ולמה דווקא "גדול"? תוכן עניינים הקדמה: זכור את יום השבת לקדשו השאלה: מדוע קידוש גם בבוקר? הגמרא בפסחים - רבי אשי מגלה הפסוקים מסידור רב עמרם גאון פירוש רש"י: "סגי נהור" פירוש הרשב"א: הברכה שבכל הקידושים למעשה: מה חייבים לשמוע? הקדמה: "זכור את יום השבת לקדשו" הכתוב אומר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ':ח'). למדו מכאן חכמים שיש לקדש את השבת בשני זמנים: בכניסתה (ליל שבת) ו ביציאתה (הבדלה). איך זוכרים? על ידי דיבור - אמירת נוסח קידוש. חכמים תיקנו שיהיה על היין, כי היין מבטא שמחה וכבוד. השאלה: מדוע קידוש גם...
Read more »

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

תמונה
בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...
Read more »

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

תמונה
בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...
Read more »

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

תמונה
מאת: הרב מנחם מענדל חדאד ראש בית המדרש להוראה ור"מ בישיבה גדולה ליובאוויטש — בית שמש, שכונת מגדל אור מבוא — שתי שאלות שכל אחד שואל נשאלתי שתי שאלות חשובות בענין ברכת הלבנה: ראשית — האם אפשר לברך באור היום? לא אחת לפני השקיעה רואים את הלבנה, וזה דבר מאוד יפה — האם אפשר לברך? שנית — האם אפשר לברך בליל שבת? לא אחת יוצא שהאדם במהלך השבוע טרוד, מעסקיו, עייף, מותש, מגיע לערב ושוכח את ברכת הלבנה. א — ברכת הלבנה באור היום הפוסקים כותבים שכשם שאור הנר לא מורגש ביום, כך גם הלבנה לא מורגשת באור היום 1 . ויש לברך בזמן שהקדוש ברוך הוא שם אותה ובמטרה שלה — להאיר את הלילה. "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ" 2 כל אחד יש לו את התפקיד שלו. הלבנה תפקידה להאיר בלילה, ולכן באור היום אין מקום לברך עליה. ב — ברכת הלבנה בליל שבת — דברי הראשונים השאלה הזאת כבר כתובה בימי הראשונים: בתשובת הרשב"א 3 , בדברי רבי מנחם עזריה מפאנו 4 , ועוד כמה ראשונים — שכותבים שוודאי שלכתחילה אין לברך את ברכת הלבנה בליל שבת . יש לזה שלושה טעמים עיקריים: ט...
Read more »

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

תמונה
בס"ד עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל "כל ישראל חברים" — דברי תורה מעצרת הזיכרון א. פתיחה ודברי תנחומים שולח מכאן תנחומים למשפחת אמיתי ולאשת חבר, לילדות, רעיה הדסה ומנוחה רחל וכל משפחת אנ"ש חב"ד הרצליה, שזו משפחה אחת גדולה. ושמואל זה לא רק איש פרטי — הוא איש כללי שנגע לכולם, נגע לכל אחד. אז מבקש שכולם יתנחמו, ותכף ומיד הוא יחזור. ברגע זה ממש — תחיית המתים, ונשמות חוזרות בגופים, כפי שהם הלכו כך הם חזרו. ב. "אז ימלא שחוק פינו" — העולם המצחיק של לעתיד לבוא אנחנו אומרים כל יום "אז ימלא שחוק פינו" בשיר המעלות. אז אחד הפירושים בזה, שלעתיד לבוא אז יהיה מאוד מצחיק. למה יהיה מצחיק? כי אדם — שלא עלינו — יש נשים שנפטרות בלידה או אחרי הלידה עם סיבוכים כאלה ואחרים. ובוא נאמר שהאמא נפטרה בגיל שלושים וחמש, והילד שלה גדל והוא עכשיו בן ארבעים או בן חמישים. אז לעתיד לבוא, שעכשיו יש תחיית המתים, האמא מתעוררת — היא קמה בגיל שלושים וחמש, והבן או הבת שיהיו בני חמישים, בני שישים, יהיו יותר מבוגרים מהאמא. אז יש בהלכה דיון: מי ...
Read more »

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"

תמונה
  יש שיעורים שמתחילים בשאלה הלכתית קטנה, ופותחים שער שלם להבנת היהדות. השיעור הזה הוא בדיוק כזה. מילה אחת בברכת ההפטרה — "אחור" — שאינה בפסוק המקורי בישעיהו, מובילה אותנו דרך מחלוקת בין רבי ברוך אפשטיין לאביו בעל ערוך השולחן, ומגלה את אחד מעמודי התווך של היהדות. הרקע ההלכתי: למה אנחנו קוראים הפטרה בשבת? התוספות יום טוב במסכת מגילה מביא רקע היסטורי מרתק. בימי אנטיוכוס הרשע נגזרה גזירה על עם ישראל שלא לקרוא בתורה בשבתות. כתגובה, תיקנו חכמים לקרוא בנביא מעין הפרשה — כלומר, פרק מן הנביאים הקשור בתוכנו לפרשת השבוע. המבנה התקנתי מדויק: כשם שבתורה יש שבע עליות בשבת, כל אחת בת לפחות שלושה פסוקים, כך נקבע לקרוא בנביא עשרים ואחד פסוקים — שבע כפול שלוש. גם לאחר שהגזירה בטלה, השולחן ערוך פוסק (אורח חיים סימן רפ"ד) שנשארה התקנה עומדת לדורות. נוסח ברכת "נאמן אתה" — המקור והגרסאות לאחר קריאת ההפטרה, מברך המפטיר ברכה מיוחדת: "נאמן אתה ה' אלוקינו ונאמנים דבריך, ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם " המקור לנוסח זה מובא במסכת סופרים פרק י"ג. אך כשמעיינים שם היטב...
Read more »

בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" — עיון בסוגיית קידושין

תמונה
בס"ד בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" עיון מעמיק בסוגיית קידושין — מחלוקת הראשונים בדין "ידים שמוכיחות" תוכן השיעור: יביא דברי שמואל בקידושין דלא אמר תיבת "לי" יביא ביאור התוס׳ בכך יקשה עליו מכמה קושיות יביא ביאור המקנה בגמ׳ יביא דברי הרשב"א יביא ב׳ אופנים בפירוש דברי הגמ׳ יבאר עפ"ז את מחלוקת המפרשים בדין זה א. דעת שמואל בלא אמר תיבת "לי" איתא במסכתין 1 : "אמר שמואל: בקידושין, נתן לה כסף ושוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת, הרי את מאורסת, הרי את לאינתו — הרי זו מקודשת. הריני אישך, הריני בעליך, הריני ארוסיך — אין כאן בית מיחוש". והיוצא מדין זה דשמואל, הוא דלדעת שמואל באם אמר איזה דבר ולא מוכח בפירוש למה נתכוון — אף על פי כן נחשב דיבורו דיבור, ולכן בקידושין אף שלא אמר "לי" וא"כ לא מוכח שנתכוון לקידושין, מכל מקום תהי" מקודשת, ובלשון הגמ": "ידים שאין מוכיחות הויין ידים". ומקשה על כך הגמ": "והתנן 2 : האומר אהא — הרי זה נזיר; והוינן בה, ודילמא אהא בתענית קאמר? ואמר שמואל...
Read more »