סעודה בערב שבת – מתי מותר לאכול ומתי צריך להימנע?
רשומות
טישו, ממחטה ותרופה בכיס בשבת – מה עושים כשאין עירוב?
במקום שאין עירוב, שאלות קטנות הופכות לגדולות. אדם רוצה לצאת לבית הכנסת עם טישו, ממחטה, כדור נגד כאב ראש, משאף, סוכרייה לגרון, או דבר קטן אחר בכיס. ביום חול אין לזה שום משמעות. אבל בשבת, עצם הכנסת חפץ לכיס ויציאה לרשות אחרת יכולה להיות איסור הוצאה. תשובה בקצרה: טישו, ממחטה, תרופה או כל חפץ קטן בכיס נחשבים משא, ואסור לצאת בהם במקום שאין עירוב. אם יש צורך רפואי או צורך גדול, צריך להכין פתרון מותר לפני שבת או לשאול רב על דרך נשיאה המותרת לפי המקרה. הנקודה הראשונה שצריך להבין היא שכיס אינו לבוש לעניין החפץ שבתוכו. הבגד עצמו מותר בלבישה, אבל החפץ שבתוך הכיס אינו נהפך לחלק מהבגד. הוא רק מונח בתוך מקום אחסון. לכן טישו בכיס, מפתח בכיס, תרופה בכיס או פתק בכיס — כולם נשארים חפצים. יש אנשים שטועים וחושבים: "זה קטן, אז זה לא נחשב". זו טעות. איסור הוצאה אינו תלוי רק בגודל החפץ, אלא גם בכך שהוא חשוב לשימושו. טישו, תרופה, מפתח או סוכרייה — כל אחד מהם הוא חפץ שיש לו שימוש, ולכן אין לצאת איתו במקום שאין עירוב. ומה לגבי ממחטה מבד? אם היא בכיס — היא משא. אבל אם האדם לובש אותה כחלק מן הבגד, ...
כפפות, כיסוי לכובע ומגבת בשבת – לבוש או משא?
במקום שאין עירוב, לא רק חפצים בכיס מעוררים שאלות. גם דברים הנראים כמו לבוש עלולים להיות מורכבים: כפפות, כיסוי לכובע נגד גשם, מגבת לאחר מקווה, צעיף נוסף או פריט שנלבש רק כדי להעבירו. השאלה המרכזית היא תמיד אחת: האם הדבר נחשב לבוש אמיתי, או שהוא משא? תשובה בקצרה: כפפות, כיסוי לכובע ומגבת יכולים להיחשב לבוש רק אם הם נלבשים בדרך רגילה ומשמשים את הגוף או הבגד באופן המקובל. אם האדם עלול להסירם ולטלטלם, או שהם נלבשים רק כדי להעבירם ממקום למקום, יש מקום לאסור. כל מקרה צריך בדיקה לפי המציאות. נתחיל בכפפות. מצד ההיגיון הפשוט, כפפות הן בגד. הן נלבשות על הידיים ומחממות את האדם. לכן היה מקום לומר שמותר לצאת בהן גם במקום שאין עירוב. אולם הפוסקים דנו בחשש שמא האדם יסיר את הכפפות ויבוא לטלטלן בידו ברשות הרבים. חשש זה חזק במיוחד במקומות שבהם אנשים רגילים להסיר כפפות תוך כדי הליכה, למשל כדי ללחוץ יד, לפתוח דלת, לעיין בספר או לסדר משהו. לכן יש שכתבו להחמיר בכפפות במקום שאין עירוב, אלא אם כן הן קשורות או מחוברות באופן שמונע חשש טלטול. במקומות קרים מאוד, כאשר ברור שהאדם אינו מסיר אותן, יש יותר מקום להק...
מפתח בשבת במקום שאין עירוב – מתי הוא תכשיט ומתי הוא משא?
אחת השאלות המצויות ביותר בדיני שבת היא שאלת המפתח במקום שאין עירוב. אדם רוצה לצאת מביתו, לסגור את הדלת, ללכת לבית הכנסת או אל קרוביו ולחזור. בלי עירוב, אין הוא יכול פשוט להכניס את המפתח לכיסו. השאלה היא אפוא: האם קיימת דרך לשאת מפתח בשבת כשאין עירוב? תשובה בקצרה: מפתח רגיל בכיס או ביד הוא משא, ואסור לצאת בו במקום שאין עירוב. כדי להתיר, צריך שהמפתח יהיה באמת חלק מן הלבוש או תכשיט אמיתי, ולא רק חפץ שתלו אותו על הגוף כדי להעבירו. לכן כל פתרון של "מפתח כתכשיט" צריך בדיקה הלכתית מדויקת. שורש הדין הוא איסור הוצאה בשבת. במקום שאין עירוב, אסור להוציא חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים או לכרמלית, וכן אסור לשאת חפץ בדרך האסורה. אבל בגדים ותכשיטים אינם נחשבים משא, משום שהם בטלים לגוף האדם ונלבשים כדרכם. מכאן נולד הדיון במפתח. אם המפתח נמצא בכיס, ברור שהוא משא. הכיס אינו הופך את החפץ ללבוש; הוא רק מקום אחסון. גם אם האדם זקוק למפתח מאוד, הצורך אינו הופך אותו לבגד או לתכשיט. לכן מפתח בכיס אסור במקום שאין עירוב. ומה אם המפתח תלוי על שרשרת? כאן צריך להבחין. אם השרשרת היא שרשרת רגילה והמפתח תל...