משל ונמשל על תיקון ליל שבועות – שיחתו של המגיד מדובנא עם הגאון מווילנא

בס"ד


לקראת חג השבועות – חג מתן תורה – נהוג לשקוד על לימוד התורה בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר, ולאחר מכן לטבול במקווה כפי שמעריך הארי הקדוש. להלן משל יפה מפי המגיד מדובנא, שבו הסביר לגאון מווילנא את מעלת לימוד הגמרא לעומת אמירת התיקון – ולמסקנה ההלכתית-מנהגית הנובעת ממנו.

המנהג ועיקרו

אנו מתקרבים לחג מתן תורה, חג השבועות. מנהג ישראל קדמון הוא, כפי שדיברנו בימים האחרונים, לאמור תיקון ליל שבועות בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר – ואז לטבול במקווה כפי שמורה הארי הקדוש בתיקון זה.

הסיפור – הגאון מווילנא והמגיד מדובנא

היום אני רוצה לספר לכם סיפור מיוחד המסופר על הגאון מווילנא ותלמידו המגיד מדובנא.

המגיד מדובנא ראה את הגאון בליל חג השבועות קורא את התיקון. המגיד עצמו ישב ולמד גמרא. שאל אותו הגאון:

"מדוע אתה יושב ולומד גמרא? אינך לומד כמוני את התיקון?"

אמר לו המגיד: "אמשול לך משל. למה הדבר דומה?"

המשל – החתן והחנות

היה חתן צעיר שהגיע לחמיו לאחר חתונתו. אמר לו החמיו:

"מדוע אינך עוסק בסחורה? אתה נשוי כבר – לך, התעסק, מכור דברים."

אמר לו החתן: "איני יודע כיצד מוכרים. מעולם לא עסקתי בסחורה."

אמר לו החמיו: "דבר פשוט מאוד – לך לשוק, ראה את הסוחרים, ראה כיצד הם מרוויחים כסף, ועשה כמותם."

הלך החתן לשוק וראה: אחד מוכר נעליים, אחד מוכר תיקים, אחד מוכר גרביים. לכל אחד הייתה ויטרינה בחלון ובה תצוגה של הסחורה – כלים, נעליים, כוסות.

חזר לחמיו ואמר: "ראיתי! לכל אחד יש ויטרינה עם תצוגה בחלון."

אמר לו החמיו: "טוב מאוד – לך, שכור חנות, ושים גם אתה ויטרינה בחלון."

הלך החתן, שכר חנות, ושם ויטרינה בחלון. החלו אנשים להיכנס – ובהם גם החמיו. ראה החמיו את החנות ריקה לחלוטין, ואמר בתמיהה:

"כמה מגוחך! הסוחרים שמים בוויטרינה דוגמה ממה שיש להם בפנים החנות – לא רק הויטרינה בלבד!"

אותו חתן ראה את הסוחרים עם ויטרינות וחשב שדי בכך – אך לא ידע שהעיקר הוא למלא את החנות בסחורה שממנה נוטל הוא לויטרינה.

הנמשל

אמר המגיד מדובנא לגאון:

"אתה, הגאון, שאתה לומד את התיקון – בשבילך זהו רק ויטרינה על מה שלמדת. אתה בקי בש"ס, בפוסקים ובתנ"ך – אז כשאתה אומר תיקון השבועות, זה כמו ויטרינה שמציגה את מה שמלא בחנותך. אבל אצלי החנות ריקה – אז מה יועיל לי שאמלא רק את הויטרינה?"

ולכן בחר המגיד מדובנא ללמוד גמרא – כדי למלא את החנות לפני שיציג ויטרינה.

למסקנה למעשה

משל יפה הוא זה. אך בסופו של דבר, כפי שמורים השל"ה הקדוש וכל ספרי המקובלים, וכך גם נהוג למעשה – אין לוותר על התיקון ואין להתפתות לעבור ללימודים אחרים. קודם כל יש ללמוד את תיקון ליל שבועות כראוי, ואם נותר זמן – יוסיף לשבת וללמוד עוד עניינים, ויעסוק כל הלילה ביראה ובשמחה כדי לקבל את התורה.

חג שבועות שמח! נזכה לקבל את התורה בעזרת ה'.

נכתב על ידי הרב מנחם מענדל חדאד
שאל את הרב

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...
המשך לקרוא

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

תמונה
בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...
המשך לקרוא

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

תמונה
בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...
המשך לקרוא