רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית שולחן ערוך

על איזה יין מקדשים בשבת?

תמונה
קידוש היום נתקן על כוס יין. אולם לא כל יין ראוי לקידוש באותה מידה. חז"ל קבעו כלל יסודי: "אין אומרים קידוש היום אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח". מכאן נולד דיון רחב: איזה יין נחשב ראוי, איזה יין פסול, ומה דין יין מבושל או יין שמעורב בו דבש. בגמרא הובא הכלל שאין מקדשים אלא על יין הראוי לניסוך על גבי המזבח. הגמרא ביררה אילו יינות בא כלל זה למעט, והסיקה שמדובר ביינות מאוסים, כגון יין מגולה או יין שריחו רע. יינות אלו פסולים משום שנאמר: "הקריבהו נא לפחתך" — דבר שאינו מכובד להביאו לפני בשר ודם, בוודאי אינו ראוי להביאו לפני הקב"ה, ואינו ראוי לקידוש. מכאן נוצרה שאלה גדולה בראשונים: מה דין יין מבושל? מצד אחד, יין מבושל פסול לניסוך על גבי המזבח. אם כן, לכאורה הוא אינו בכלל "יין הראוי לנסך", ואין לקדש עליו. מצד שני, יין מבושל אינו בהכרח יין גרוע. אדרבה, פעמים שהבישול משביחו, וממילא אין הוא דומה ליין מגולה או ליין שריחו רע, שהם פסולים מחמת מיאוס ופחיתות. בעניין זה נחלקו הראשונים. יש מן הגאונים והראשונים שסברו שאין לקדש על יין מבושל, ובהם רב האי גאון, רב...

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

תמונה
סצנה מוכרת: שבת בבוקר, אחרי התפילה בבית הכנסת. הגבאי מזמין את הקהל לקידוש. אתה ניגש לשולחן, מרים כוסית וויסקי, טועם מהקוגל, נוגס בחתיכת מלפפון חמוץ, לוחץ ידיים ידידותיות — ויוצא לביתך בהרגשה שהכל בסדר. אבל האם באמת יצאת ידי חובת קידוש ? התשובה של השולחן ערוך תפתיע אותך. תוכן עניינים הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט "וקראת לשבת עונג" — הבסיס "במקום סעודה" — פשוטו כמשמעו מה מספיק לאכול? נפקא מינא: קידוש בבית הכנסת למעשה — הנהגה מעשית הקדמה: קידוש היום — מה זה בעצם? שלא כמו קידוש הלילה, שהוא ברכה מיוחדת של קידוש (יום השישי, ברוך אתה ה' אלוקינו... אשר קדשנו במצוותיו וכו'), קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" — לכאורה ברכה פשוטה מאוד. אבל למרות זאת, אומר מרן השולחן ערוך: כל דיני הקידוש חלים על הקידוש הזה בדיוק כמו על קידוש הלילה . חכמים תיקנו לקדש את היום בברכת הגפן — והחילו על זה את כל דיני הקידוש. פסק השולחן ערוך בסימן רפ"ט מרן פוסק בב...