מדוע אין ברכה על מצוות כיבוד הורים? — טעם מרתק מספר "שמע יעקב"
השאלה — הדיברה החמישית והעדר הברכה
נשאלתי בשבוע שעבר: מדוע לא מברכים כאשר מקיימים מצוות כיבוד הורים? הרי הדיברה החמישית מעשרת הדיברות מצווה במפורש: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך".
כאשר אדם הולך ומבקר את הוריו, מכין להם כוס תה, מקיים את רצונם — מדוע אינו מברך "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לכבד הורים"?
טעמו של הרשב"א — מצוות שבין אדם לחברו
הרשב"א בסימן י"ח נותן טעם ראשון מוכר: שלא מברכים על מצוות שבין אדם לחברו, כי המצווה לא תלויה רק בך — תלויה גם בצד השני (במקרה הזה, ההורה).
אבל יש טעם פנימי ועמוק יותר.
ספר "שדה חמד" — חיפוש בעומק הסוגיה
בספרו של רבי חיים חזקיהו מדיני בעל "שדה חמד" — לרב יש ספרים נפלאים שמחולקים למערכות ולכללים.
מערכת ברכות, אות א', סימן א', אות ז'
שם מביא בעל "שדה חמד" מספר "שמע יעקב" פירוט נפלא, ובלשונו:
"טעם של צפיחית כדבש"
טעם פנימי ומתוק כמו צפיחית בדבש.
הטעם הפנימי של "שמע יעקב" — מצווה רמה ונשגבה
ה"שמע יעקב" כותב: מלבד טעמו של הרשב"א, יש טעם פנימי הרבה יותר עמוק.
המצווה של כיבוד הורים היא מצווה מאוד רמה ונשגבה, עד כדי כך שיכול להיות שהאדם מקיים את המצווה הזו כל ימי חייו, ובכל אופן לא יקיים אפילו חצי מהמצווה.
וכפי שמובא בירושלמי, מסכת קידושין...
מעשה רבי טרפון ואמו — ירושלמי קידושין
הסנדל הקרוע ברחוב
פעם אמו של רבי טרפון הלכה ברחוב ונקרע לה הסנדל. עשה רבי טרפון: הגיע אליה, ושם את שני כפות ידיו תחת רגליה — וכך הוליך אותה למקום שהייתה צריכה ללכת.
עברו ימים, ורבי טרפון חלה. הגיעו חכמי ישראל לבקרו, ואמו נכחה באותו מקום. אמרה להם:
"תתפללו על בני. תראו איזה מצוות כיבוד הורים הוא עושה — ואיך מגיע לו ככה לחלות?"
סיפרה להם את המעשה.
פסק החכמים — "לא הגיע לחצי המצווה"
אמרו לה החכמים:
"תדעי לך שאמנם עשה מעשה גדול, אבל עדיין לא הגיע לחצי במידת מצוות כיבוד הורים".
סכנת "הברכה לנוח"
לכן בספר "שמע יעקב" כותב: שאם אדם מברך על מצוות כיבוד הורים — זה לא בעצם ברכה, אלא זה כמו "לנוח בברכה הזאת".
כי האדם יגיד: "אני בירכתי וזהו, יצאתי ידי חובה". אבל באמת צריך לדעת שיש במצווה הזאת עומק גדול, שלא ניתן להגדיר אותו במסגרת של ברכה אחת.
חידוש אביי — "אשרי מי שלא ראה את הוריו"
וכפי שאביי אמר:
"אשרי מי שלא ראה את הוריו" —
כי אילו ראה את הוריו, היה צריך לכבדם כל ימי חייו. אז לכן אביי, שהיה יתום מאב ואם, אמר בסופו של דבר: "אשרי שלא ראיתי אותם".
פירוש: מי שזכה להוריו נמצא לכאורה במצב בו לא יוכל לעולם להיפטר מן החיוב — וזה דבר נורא ועצום.
מסקנה — לקיים בשמחה ובששון
אבל מי שזכה לראות — צריך לדעת שצריך לקיים את המצווה הזאת בשמחה ובששון, ובזכות קיום המצווה בהידור נזכה לאריכות ימים ולשנים טובות, ולגאולה שלמה. אמן ואמן.
הדברים נאמרים לזכות הרה"ח אליהו בן רחל נעמי וכל משפחתו. יהי רצון שכל משאלות ליבו יתגשמו לטובה ולברכה — אמן ואמן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה