הדלקת נרות שבת לאחר זמן ההדלקה | שו"ת הלכה
ב"ה | כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
שאלה:
האם כאשר נשי ובנות ישראל מדליקות נרות שבת (לפי לוח זמני הדלקת הנרות), יש בזה משום קבלת שבת לאסור במלאכה את שאר העם — על דרך שכאשר רוב הקהל קיבלו את השבת באמירת "ברכו", שאז שאר העם נאסר במלאכה?
תשובה:
לא. אין בהדלקת נרות שבת על ידי נשות ישראל לחייב בזה את שאר העם, כי אם הקבלה היא רק על האשה עצמה שהדליקה בלבד, וכפי שנפרט לקמן.
בין השמשות וזמן הדלקת הנרות
"ספק חשיכה ספק אינה חשיכה, וזהו נקרא בין השמשות בכל מקום... אסור לעשות בו מלאכה מן התורה, כיוון שהוא ספק לילה. ואם עשה חייב אשם". אלו הם דברי רבינו הזקן בריש סימן רס"א.
למעשה נפסקה ההלכה כשיטת הגאונים ולכן זמן זה ("בין השמשות"), הוא מתחילת השקיעה ועד צאת הכוכבים (שלוש עשרה דקות וחצי).
ולכן מזמן שקיעת החמה אסור לעשות מלאכה, ומי שרוצה לקיים מצוות עשה מן התורה 'להוסיף מחול על הקודש' — ולקבל את השבת מקודם, רשאי להוסיף מפלג המנחה ועד איזה זמן קודם שקיעת החמה1. זמן זה הוא וודאי יום ומותר במלאכה, ובזה שאוסר את עצמו ממלאכה — מקבל עליו את תוספת השבת.
לאור זאת יש להבין מדוע מזדרזות הנשים להדליק נרות שבת זמן רב קודם השקיעה, אם עד איזה זמן קודם השקיעה הוא בוודאי יום ומותר מן הדין בעשיית מלאכה.
אלא שבמהלך הדורות התפשט מכמה סיבות מנהג נשי ובנות ישראל להדליק נרות מוקדם יותר מקרוב לזמן השקיעה2, ולכן מצוי שיש נוהגים להקדים ולהדליק נרות שמונה עשרה דקות קודם השקיעה, ויש הנוהגים להקדים בעשרים דקות, ומפורסם מנהג נשי ירושלים להקדים בארבעים דקות3 וכו'.
הדין: קבלת שבת ברוב הקהל
אך גם בזה שהם הקדימו והדליקו את הנרות מוקדם, לא חל בזה הדין המבואר בשולחן ערוך רבינו בסימן רס"ג סעיף י"ז, שם כתב:
"אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת, המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחם, ואסורים במלאכה אע"פ שלא היו בבית הכנסת אצל קבלת שבת, ואפילו אומרים בפירוש שאינם רוצים לקבל שבת עדיין".
משום שרבינו מבאר בקונטרס אחרון4 שדין קבלת שבת בהדלקת נרות חל:
- א. רק על האשה שהדליקה ולא גוררת עימה את יתר בני הבית.
- ב. וגם באופן שהדליקו רוב הנשים שבאותו העיר, אין להם אפשרות לגרור איתם את יתר נשות העיר, משום שאין הגדרה של ציבור בנשים, כדברי הגמרא: "מאה נשי כתרי גברי דמיין".
וממילא וודאי שאין לומר שכאשר מדליקות הנשים את הנרות הן נחשבות כציבור האומר ברכו שגורר אחריו את בני העיר. אלא זוהי קבלה פרטית של האשה שהדליקה.
מסקנה מעשית
ולכן אם קורה שאשה טרם הדליקה את הנרות לאחר שעבר "זמן הדלקת נרות", ועדיין לא הגיע זמן שקיעת החמה — פשוט שהיא יכולה ואף מצווה שהיא תדליק את נרות השבת5.
1 כמבואר בסעיפים ד–ה בשולחן ערוך רבינו בסימן רס"א.
2 מפני שחששו לשיטת היראים ועוד. ואכ"מ.
3 וראה נטעי גבריאל שבת ח"א פרק ע"ב לתוספת מנהגים והנהגות בזמן הדלקת הנרות.
4 קונטרס אחרון, ס"ק ז. אך להעיר ששיטת המשנה ברורה אינה כן, ראה דבריו בביאור הלכה סימן תקכ"ז סעיף א' בד"ה ספק. ודבריו צריכים עיון.
5 ולהעיר שבדברינו לא נכנסו כלל לבאר את מחלוקת בה"ג ויתר הראשונים האם כאשר האשה מדליקה נרות שבת היא מקבלת בזה את השבת או לא. אך אציין שדעת מרן השולחן ערוך שאינה מקבלת בזה את השבת (ראה הלכה ברורה חט"ו אות ע"ז). ואף לדעת רבינו שחושש שהיא מקבלת בזה את השבת, עדיין יש לחלק בין קבלת שבת בהדלקת הנר שיש בזה רק משום תוספת שבת ולא משום עיצומו של יום השבת כמו אדם שמתפלל ערבית של שבת — כפי שביאר זאת רבינו בקו"א ג' בסימן רס"א. ולהעיר שלכן אשה שלא הספיקה להתפלל מנחה קודם שהדליקה נרות שבת – יכולה להתפלל מנחה אחרי ההדלקה. וכן כתב בספר הלכה למעשה שבת ח"א עמ' 99. עיין שם. ויש עוד להאריך בעניין זה משום שהנוסח הוא: "נר של שבת קודש", ועוד חזון למועד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה