בעל-תשובה למעלה מצדיק – מנין? | חסידות והלכה

בס"ד

ב"ה  |  יום א', ליל כ"ז טבת, ה'תשפ"א

פתיחה

"במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". משפט זה מובא בפשיטות בכמה מקומות בדא"ח. והוא דעת ר' אבהו בברכות (לד, ב) והביאו הרמב"ם בהל' תשובה פ"ז ה"ד.

וידועה קושית המפרשים, שהרי מימרא זו במחלוקת שנויה בברכות שם, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן דצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה ופליגא דר' אבוהו כו', ואדרבה, אין הלכה כתלמיד במקום הרב1.

תירוץ הראגצובי

אחד התירוצים הבולטים שנאמרו בזה, הוא בשם הראגצובי והובא בספר המועדים בהלכה להרש"י זוין:

"מקור להכרעת הרמב"ם רואה הראגצובי מהלכה זו של המקדש את האשה על מנת שאני צדיק. אם נאמר שצדיק מעלתו גדולה יותר מבעל תשובה, למה איפוא תהא מקודשת, אפילו אם הרהר תשובה בלבו? הלא התנאי היה 'שאני צדיק' והוא אינו אלא בעל תשובה. סימן שעל כל פנים אין בעל התשובה פחות במדרגתו מהצדיק, וממילא, לפי הגמרא מוכרחים לומר שהוא גדול יותר הימנו".

דחיית התירוץ בלקו"ש

אך בלקו"ש2 דוחה כ"ק אד"ש מה"מ תשובה זו דהרי הדין הוא דגם באם 'הטעה לשבח' אינה מקודשת. היינו — שחייב לעמוד בתנאו בדיוק, לא פחות ואף לא יותר. וכבר פסק הרמב"ם: ע"מ שאני עני ונמצא עשיר אינה מקודשת.

וממילא כיון שהלכה כרבי אבהו שבע"ת נעלה מצדיק נמצא שבאמרו 'אני צדיק' — באם אכן הוא הרהר תשובה — הוא בגדר 'מטעה לשבח' ולמה תהא מקודשת?3 ע"כ משאיר אד"ש תירוץ זה ב'צע"ק'.

ביאור חדש מהתוועדות כ"ד טבת תשמ"א

אך הנה זה עתה ראיתי בהתוועדות כ"ד טבת תשמ"א בו מבאר כ"ק אד"ש באופן אחר, ונראה שלפי אופן זה, עולה יפה גם תירוץ הראגצובי, וז"ל4:

"אחד התירוצים בזה:

אע"פ שכללות ענין התשובה הוא באופן של דילוג, ולא בהליכה מדרגא לדרגא, ובלשון הידוע: 'בשעתא חדא וברגעא חדא', מתהפך האדם מן הקצה אל הקצה, אעפ"כ, כשהוא מתעלה אל הדרגות הללו ברוחניות, עובר הוא בהילוכו את כל הדרגות, בדוגמת הנאמר על סוגי התשובה: ישנה תשובה מיראה וכן ישנה תשובה מאהבה, ויש סוגים בתשובה מאהבה גופא, עד לתשובה שלימה מאהבה, וכל זה נעשה 'בשעתא חדא וברגעא חדא'.

ולכן נאמר בגמרא, ונפסק על יסוד זה בפועל, שאע"פ שנעשה 'צדיק גמור' שהוא בדוגמת עשיר —

הרי בדרך הילוכו, בדרך דילוגו מדרגת 'רשע גמור', שממנה דילג לדרגת 'בעל תשובה גמור', עבר אגב דילוגו וקפיצתו גם בדרגת 'צדיק גמור'.

שכן זהו סדר השתלשלות שלם, אלא מאי — בדרך כלל דורש הדבר אריכות הזמן ואריכות העבודה, אך ישנו אופן שבו כל העבודה נעשית 'בשעתא חדא וברגעא חדא';

אולם גם אז הוא מדלג ועובר דרך כל הסדר — מהדרגא שבה נמצא 'רשע גמור' עד לדרגא שבה נמצא 'בעל תשובה גמור', והוא מוכרח אפוא לדלג גם דרך המקום שבו נמצאים צדיקים גמורים, ואזי היא מתקדשת.

ואף שלאחמ"כ הוא מתעלה גבוה יותר, עד שנעשה 'בעל תשובה גמור', אין הדבר יכול לבטל את הקידושין שחלו כבר בשעה שהיה בעולם ובדרגא של 'צדיק גמור'."

מסקנה

לאור ביאור זה נמצא, דכל בע"ת מוכרח ב'דרך הילוכו' לעבור בדרגת צד"ג. וממילא מפסק הגמ' ('מקודשת') מוכח שבע"ת הוא — לפחות — בדרגת צד"ג. ושוב לא ייתכן דהגמ' ס"ל כדעת ר' יוחנן. ומהלכה זו הסיק הרמב"ם דהלכה כר' אבהו.

1 לקו"ש חי"ד עמ' 361. וראה שם שמביא כו"כ תירוצים בזה. אך לא את המובא בפנים.
2 חי"ז עמ' 186.
3 לגוף הביאור בשאלה זו ראה לקו"ש שם. כאן הנידון הוא בנוגע לעצם הפסיקה כשיטת ר' אבהו, כנ"ל.
4 תמליל מסרט הקלטה, בעריכה קלה בלבד.

נכתב על ידי הרב מנחם מענדל חדאד

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...
המשך לקרוא

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

תמונה
בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...
המשך לקרוא

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

תמונה
בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...
המשך לקרוא