הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בליל ראש השנה, לאחר תפילת שמונה עשרה של השנה החדשה, נוהגים קהילות רבות בישראל לומר יחד את פרק תהילים כ"ד: "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה". מהו מקור המנהג הזה? מדוע יש בו סגולה לשפע פרנסה? והאם מותר לומר אותו כאשר ראש השנה חל בשבת – למרות שבשבת "לא מבקשים את צרכיו"? מקור המנהג ונפוצותו המנהג לומר פרק זה בליל ראש השנה מקובל כיום גם אצל ספרדים וגם אצל אשכנזים, אך מקורו עתיק. המקור המרכזי נמצא ב ספר פרי עץ חיים , שם מופיע כי מי שיכוון באמירת הפרק הזה בליל ראש השנה, יזכה שכל מזונותיו יהיו לו לכל השנה בשפע גדול. את הדברים מביא גם ספר מטה אפרים , ובעקבות דברי המקובלים נהגו כל העם לומר זאת ביראה ובהתרגשות. המנהגים משתנים בין הקהילות: יש שהחזן אומר פסוק והקהל חוזר אחריו, יש שאומרים שלוש פעמים חזקה, ויש שכל הציבור אומר יחד. יש קהילות שפותחות את ארון הקודש בזמן האמירה, כגון בבית הכנסת שערי חסד בירושלים שנהגו לפי מנהגי מרוקו לפתוח את הארון ולהתפלל בהתעוררות גדולה. לעומת זאת, במנהג חב"ד לא נהגו לפתוח את הארון. וערוך השולחן מביא שהיו אשכנזים שכלל לא...