הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

נספח: הלכות מלך המשיח לרמב"ם · פרק יא, הלכות א–ב פתיחה בפרק יא פותח הרמב"ם בהגדרת תפקיד מלך המשיח ובחובה ההלכתית להאמין בו ולצפות לביאתו, ומביא לכך שלוש ראיות מן התורה. א. הלכה א — תפקיד המשיח והחובה להאמין "הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת דָּוִד לְיָשְׁנָהּ, לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ — לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר, אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ" (הלכות מלך המשיח פי"א, א). ב. לא די באמונה — נדרשת ציפייה מדייק הרמב"ם: "מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ — אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ". כלומר, אין להסתפק באמונה בלבד — שהיא בבחינת מקיף על האדם — אלא נדרשת גם הציפייה והקיווי, "מחכה לביאתו". ההבדל: ידיעה כללית שמשיח יבוא "באחד הימים" אינה "ציפייה". הציפייה היא כמי שמחכה לאורח המג...