הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

מה עושים עם שאריות הבשר של סעודות שבת חזון כשמסתיים השבת ואנחנו חוזרים לתשעת הימים? השאלה חוזרת בכל שנה בבתים רבים, ולה שתי מסורות פסיקה מרכזיות. בשיעור זה מביא הרב חדאד יסוד יפה מ"בני יששכר" שמאיר את כל הסוגיה באור אחר — האור של עונג שבת. השאלה לאחר שאסרו הפוסקים לאכול בשר בתשעת הימים, מתעוררת שאלה מעשית: בשר שנשאר מסעודות שבת חזון — האם מותר להמשיך לאכול ממנו במוצאי שבת, או שחוזרים מיד לאיסור? המקורות הבסיס לדיון נלמד מהגמרא במסכת חולין דף י״ז, בעניין בשר נחירה שאכלו בכניסתם לארץ ישראל — סוגיה שנשארה בתיקו. מן הצד השני, סימן רמ״ב בשולחן ערוך אורח חיים מלמד עד כמה גדול עניין עונג שבת, ש"נמחלין לו כל עוונותיו". שיטת המחמירים גדולי רבני חב״ד וגדולי האשכנזים פסקו שלא לאכול בשר במוצאי שבת חזון, גם אם מדובר בשיריים מסעודות השבת. זהו המנהג המקובל בקהילות אלו. שיטת המקילים לעומתם, ב"שדי חמד" (לאמת), ב"רדב״ז" (לאמת), ב"כף החיים" (לאמת) ואצל רבי חיים פלאג'י (לאמת), מובא שיש הנוהגים להקל ולאכול את שיריים אלו במוצאי שבת. יסוד הבני יששכר רבי צ...

שבת חזון חלה בתוך תשעת הימים, וכידוע נוהגים ישראל שלא לאכול בשר בתקופה זו. אך שבת עצמה — מותרת ומצווה בבשר משום עונג שבת. השאלה המעשית המתעוררת בכל בית: הבשר שנותר משבת, האם מותר להגישו בסעודה רביעית, סעודת מלווה מלכה, שהיא לכאורה המשך לשבת? השאלה סעודת מלווה מלכה נקראת גם "סעודה רביעית" משום שהיא נמשכת מסעודות השבת. ואם כן, כשם שהתירו לאכול בשר בשבת חזון, אולי גם הבשר הנותר מותר בסעודה זו — אף שכבר יצאה שבת ולכאורה חזר איסור המנהג של תשעת הימים? זו הסוגיה שבה עוסק השיעור. המקורות הפוסקים הביאו ראיה מדברי הגמרא במסכת חולין דף י״ז (לאמת) , שם נדונה שאלת "בשר נחירה" — בשר שהיה מותר לישראל במדבר, מה דינו לאחר שנכנסו לארץ ישראל שבה נצטוו על השחיטה. הגמרא נותרת ב"תיקו". הסוברים להתיר יש פוסקים שכתבו (לאמת) שכיוון שבתיקו בדרבנן הולכים לקולא, וכיוון שאיסור אכילת בשר בתשעת הימים אינו אלא מנהג ואינו מדינא (שכן עיקר הדין הוא בערב תשעה באב בלבד) — הרי שיש מקום להתיר את הבשר שנותר מזמן ההיתר של השבת. הסוברים לאסור בימות השבוע רבים מהפוסקים דחו את הראיה מכמה ט...

שלוש סעודות השבת הן מיסודות עונג שבת. סעודת ליל שבת פותחת את הקדושה, סעודת היום מגלה את כבוד השבת באור היום, וסעודה שלישית הנערכת לקראת סוף היום נושאת אופי פנימי: היא סעודת רעווא דרעווין, זמן של רצון עליון וקרבה. מקור החיוב מקור החיוב נלמד מפרשת המן: "אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה". חז"ל דרשו משלוש הפעמים שנאמר "היום" שיש לאכול שלוש סעודות בשבת. בכך נקשרת סעודת השבת לנס המן, שבו למדו ישראל לחיות באמונה ולקבל מזונם מן השמים. זמן סעודה שלישית להלכה נפסק שסעודה שלישית צריכה להיות לאחר זמן מנחה. אין נכון לכתחילה לאכול את שלוש הסעודות לפני הזמן הראוי לסעודה שלישית, שכן היא אינה רק "עוד אכילה" אלא סעודה של חלק מיוחד ביום השבת, ולכן זמנה קובע. מי שיש לו מזון לשתי סעודות בלבד יסדר את אכילתו כך שיקיים את עיקר חיובי השבת בצורה הטובה ביותר, ובפרט שלא יפגע בכבוד סעודת ליל שבת וסעודת היום. מה אוכלים בסעודה שלישית? לכתחילה יש לאכול פת, כשאר סעודות שבת, שהרי שלוש הסעודות נלמדו מן המן שנקרא "לחם". בדיעבד או בשע...