הכנת תבשיל חדש לסעודת מלווה מלכה | שו"ת הלכה ומנהג
ב"ה | ז' אלול ה'תשפ"ה
שאלה:
האם ישנה חובה להכין תבשיל חדש לסעודת מלווה מלכה או שאפשר לאכול משאריות מאכלי השבת?
תשובה:
בגמרא מסכת שבת (קיט,ב) מסופר על רבי אבהו שהיה שוחט מידי מוצאי שבת עגל משולש והיה אוכל ממנו כליה אחת. כשגדל בנו – אבימי, אמר לאביו: מדוע הנך טורח לשחוט עגל שלם במוצאי שבת בשביל לאכול רק את הכליה, הבא נשמור כליה מהשחיטה של ערב שבת ותאכל אותה במוצאי שבת. ואכן הניח את העגל ולא שחטוהו, ובא אריה ואכלו.
לאור סיפור זה כתב המגן אברהם1 והביאו אדמו"ר הזקן בשולחנו2: ש"טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו".
והטעם שלא כתבו שזה "חובה", מפני שלשיטת אדמו"ר הזקן סעודה זו היא אינה חובה כל כך אלא מצווה מן המובחר בלבד, כפי שכותב שם.
אך על אף שאין הכנת תבשיל "חובה", כותב הרבי3: "שנהגו ישראל ("מנהג ישראל תורה היא"), לבשל ולהכין לסעודה זו (עכ"פ חלק חשוב ממנה) לאחרי הבדלה, שהרי אם יאכל את המאכלים שנותרו מיום השבת – לא יהיה בזה העילוי דמאכל טרי".
חיזוק המנהג – דברי החתם סופר
וראיתי להוסיף חיזוק על מנהג זה, מדברי החתם סופר בדרשתו4, בה מבאר שברכת השבת שמברכת את השבוע החדש, חלה במיוחד כאשר מכינים תבשיל חדש — כפי שנהג רבי אבהו, וזה לשונו:
"באמת קשה (על הנהגת רבי אבהו), מה בכך; אם אוכל הכוליא הנותרת מערב שבת או לא, אדרבא עדיף טפי שתהא מוכן תיכף לסעודה ולא יצטרך להמתין במוצאי שבת עד שישחוט עיגלא תילתא.
והנראה בכך: טעם סעודת מוצאי שבת היא מפני שהשבת מברכת את כל השבוע כידוע, ואין מצווה נקראת אלא למי שגומרה, וא"כ לאחר שגמר מצוות שבת כראוי אז אמרינן "ברוך אתה בבואך" – בבוא השבוע, ו"ברוך אתה בצאתך", היינו בצאת השבת, והיות ואין הברכה חלה על אתר רקני'ה, לכן יסדר את שולחנו במוצאי שבת, שיהיה מקום שתחול הברכה עליו, ויהיה עמו קשר יום השבת בכל השבוע בכל מעשה ידיו.
ולזה נקראת 'מלוה מלכה'. 'מלוה', פירושו: מחבר. כמו "הפעם ילוה אישי אלי" (בראשית כט, לד), ופירושו שמחבר המלכה עמו לכל השבוע, ולזה אינו בדין שתהיה הכנה זו משבוע שעברה, כי אם יהיה הכל משבוע הבא לאחר שנתברך מהברכה שנשתלחה במעשה ידיו בשבת זה, דכל שבוע לעצמה מתברך, ע"ד יפה תענית לחלום דווקא באותו יום – שאין יום אחר יכול לבטל מה שנגזר באותו יום... וכיון שכן, שפיר עבד רבי אבהו דהוה עבד עיגלא תילתא במוצאי שבת, בכדי שתהיה מעשה הראשון מעשה מצווה שתחול עליו הברכה כנ"ל".
הרי יוצא מדבריו שעל ידי עריכת סעודת מלווה מלכה, נמשכת ברכת השבת לכל השבוע החדש, ובכך שטורח להכין תבשיל חדש, ממשיך את הברכה על דבר מהשבוע החדש ולא מהשבוע שחלף.
ולהעיר שכעין ביאור זה (על סעודת מלווה מלכה), מצינו בתורת כ"ק אד"ש5 וזה לשונו: "בסעודה זו ישנו החיבור דשבת וחול, מחד גיסא הרי היא לאחרי גמר קדושת שבת, אבל לאידך גיסא יש בה הברכה (וההמשכה) דיום השבת, שעי"ז נמשך הכח דשבת גם בסעודה של חול".
מעלת הסעודה ודברי השל"ה הקדוש
אם כן, חשיבות גדולה ישנה בעריכת סעודה זו, ובפרט בהכנת מאכל חדש, וכן מצינו חביבות יתרה לסעודה זו בהנהגת כ"ק אד"ש שהיה מקפיד לאכול בה פת.
ולאלו המתקשים לאכול בסעודה זו, הנה עליהם להתבונן היטב בדברי השל"ה הקדוש אודות המתענה במוצאי שבת, ומזה ילמדו את יוקר סעודה זו, וזה לשון השל"ה6:
"ומאד צריך אדם לזהר בסעודה זו של לווית המלכה ולהוציא הוצאה על זה... ומי שמתענה במוצאי שבת, כגון שעושה הפסקה מבעוד יום7, אזי יטרח להכין סעודה זו לאחרים, והוא ילמד המאמרים והדינים המוזכרים בסעודה זו וסודה8, ויהי לרצון אמרי פיו כאילו היה עושה כן".
1 מגן אברהם, סימן ש ס"ק א.
2 שולחן ערוך הרב, שם ס"ג.
3 תורת מנחם תשמ"ה, ח"א עמ' 268.
4 חתם סופר, מסכת שבת עמ' רפ"ד.
5 לקוטי שיחות חלק ל"ו, עמ' 76.
6 של"ה הקדוש, מסכת שבת נר מצוה, אות נח.
7 ראה שו"ת רב פעלים, ח"ג או"ח סימן ל"ה – שאסור להתענות במוצאי שבת מפני כבוד השבת.
8 ראה לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחה ב' לפרשת בשלח, ע"ד הסוד והפנימיות של סעודה זו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה