הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

רבים עולים לטבריה בבין הזמנים, מבקרים בקברי הצדיקים ומגיעים לחופי ים כינרת. אך מעטים יודעים שעצם הראייה של הכינרת עשויה לחייב ברכה מיוחדת להשם יתברך, וכן שמי הכינרת נבדלים בהלכותיהם ממי הים התיכון וממי ים המלח. במאמר זה נבאר שתי הלכות מעשיות הנוגעות לים כינרת: ברכת "עושה מעשה בראשית", ודין נטילת ידיים ממי הכינרת. השאלה אדם המגיע לטבריה ורואה את הכינרת לאחר תקופה — האם עליו לברך ברכה כלשהי? והאם מותר לו לקחת ממי הכינרת בנטלה וליטול את ידיו לסעודה? המקורות ברכת עושה מעשה בראשית — סימן רכ״ח מרן השולחן ערוך באורח חיים סימן רכ״ח פוסק, שהרואה את הימים, את הנהרות הגדולים, את המדבריות ואת ההרים הגבוהים שלא ראה אותם שלושים יום — מברך "ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". ומדובר דווקא בימים ובנהרות שהיו מששת ימי בראשית, ולא בים המלח שנוצר בזמן הפיכת סדום, ולא בנהרות שנעשו באופן מלאכותי בידי אדם. ים כינרת הוא מן הימים שהיו מששת ימי בראשית, ולכן הרואה אותו לאחר שלושים יום מברך עליו ברכה זו. תנאי השלושים יום יש לדקדק שהכוונה לשלושים יום שלמים ממש, ולא ל...

השאלה — הדיברה החמישית והעדר הברכה נשאלתי בשבוע שעבר: מדוע לא מברכים כאשר מקיימים מצוות כיבוד הורים? הרי הדיברה החמישית מעשרת הדיברות מצווה במפורש: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך". כאשר אדם הולך ומבקר את הוריו, מכין להם כוס תה, מקיים את רצונם — מדוע אינו מברך "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לכבד הורים"? טעמו של הרשב"א — מצוות שבין אדם לחברו הרשב"א בסימן י"ח נותן טעם ראשון מוכר: שלא מברכים על מצוות שבין אדם לחברו, כי המצווה לא תלויה רק בך — תלויה גם בצד השני (במקרה הזה, ההורה). אבל יש טעם פנימי ועמוק יותר. ספר "שדה חמד" — חיפוש בעומק הסוגיה בספרו של רבי חיים חזקיהו מדיני בעל "שדה חמד" — לרב יש ספרים נפלאים שמחולקים למערכות ולכללים. מערכת ברכות, אות א', סימן א', אות ז' שם מביא בעל "שדה חמד" מספר "שמע יעקב" פירוט נפלא, ובלשונו: "טעם של צפיחית כדבש" טעם פנימי ומתוק כמו צפיחית בדבש. הטעם הפנימי של "שמע יעקב" — מצו...

  יש שיעורים שמתחילים בשאלה הלכתית קטנה, ופותחים שער שלם להבנת היהדות. השיעור הזה הוא בדיוק כזה. מילה אחת בברכת ההפטרה — "אחור" — שאינה בפסוק המקורי בישעיהו, מובילה אותנו דרך מחלוקת בין רבי ברוך אפשטיין לאביו בעל ערוך השולחן, ומגלה את אחד מעמודי התווך של היהדות. הרקע ההלכתי: למה אנחנו קוראים הפטרה בשבת? התוספות יום טוב במסכת מגילה מביא רקע היסטורי מרתק. בימי אנטיוכוס הרשע נגזרה גזירה על עם ישראל שלא לקרוא בתורה בשבתות. כתגובה, תיקנו חכמים לקרוא בנביא מעין הפרשה — כלומר, פרק מן הנביאים הקשור בתוכנו לפרשת השבוע. המבנה התקנתי מדויק: כשם שבתורה יש שבע עליות בשבת, כל אחת בת לפחות שלושה פסוקים, כך נקבע לקרוא בנביא עשרים ואחד פסוקים — שבע כפול שלוש. גם לאחר שהגזירה בטלה, השולחן ערוך פוסק (אורח חיים סימן רפ"ד) שנשארה התקנה עומדת לדורות. נוסח ברכת "נאמן אתה" — המקור והגרסאות לאחר קריאת ההפטרה, מברך המפטיר ברכה מיוחדת: "נאמן אתה ה' אלוקינו ונאמנים דבריך, ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם " המקור לנוסח זה מובא במסכת סופרים פרק י"ג. אך כשמעיינים שם היטב...

בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...

בס"ד ברכת שהחיינו בקיום מצווה בפעם הראשונה הלכה ומנהג א. המקור לברכת שהחיינו בנוגע לברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמקיים מצווה כגון: הנחת תפילין, לבישת טלית, הדלקת נרות שבת וכיו"ב. כתב במג"א או"ח סימן כ"ב: "כל מצוות שאדם עושה בפעם ראשון מברך שהחיינו". 10 וכן הובא בשוע"ר שם (בנוגע ללבישת טלית) וזלה"ק: "ברכת שהחיינו בעת לבישה הראשונה קודם שיברך להתעטף בציצית". 11 ב. התוועדות ש"פ ויקרא תשמ"ב אך הנה בהתוועדות ש"פ ויקרא תשמ"ב, מתייחס כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ לתשובתו (הובא בלקו"ש חי"א עמ' 289) בנוגע לברכת שהחיינו על הנחת תפילין, והדלקת נש"ק. וזלה"ק: "בנוגע לברכת שהחיינו בפעם הראשונה שהדליק... בנדו"ד לא רציתי להכריע בזה כיוון שכמדומני ברור (פשט) המנהג שלא לברך שהחיינו שמניחים תפילין בפעם הראשונה, ורק הזכרתי בשיחתי... שיש שקו"ט על לברך גם שהחיינו". ובהתוועדות הנ"ל כתיב וזלה"ק: "נרשם 'בהנחה' (רשימת ש"פ וי...

בס"ד למה אומרים ברכת כהנים אחרי ברכות התורה? ברכות התורה הן מן הברכות החשובות שאדם מברך בכל בוקר. אחת השאלות המרכזיות שנידונה אצל הראשונים והאחרונים היא: האם ברכת התורה דומה ל ברכת המצוות ול ברכת הנהנין , שבהן נדרש לבצע את הפעולה מיד לאחר הברכה? ברכת התורה – ברכת המצוות או ברכת הנהנין? כאשר אדם מברך בורא פרי העץ ואוכל תפוח, הוא חייב לאכול מיד לאחר הברכה. אם שכח ועברה שעה ממושכת – יצטרך לברך שנית. כך גם בשאר ברכות הנהנין וברכות המצוות: הברכה צריכה להיות סמוכה לפעולה. השאלה היא: כך גם ברכות התורה ? כאשר אדם מברך בבוקר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו... ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה" – האם חייב ללמוד תורה מיד לאחר מכן, או שמספיק שילמד בהמשך התפילה או במהלך היום? הלכה למעשה: מה נוהגים? למעשה, מחמירים ונוהגים ללמוד תורה מיד לאחר ברכות התורה , ולא להמתין ללימוד שיבוא מאוחר יותר. הפוסקים בסימן מ"ז בשולחן ערוך (בעל "בור חיים") מביאים שנהגו לומר מיד לאחר הברכה את פסוקי ברכת כהנים – הפ...