בס"ד

ב"ה | ערב כ"ף מר-חשון תשפ"א | בשליחות כ"ק אד"ש

🐟 סעודת שור הבר, הלוויתן והיין המשומר 🐂

שו"ת הגאולה – תדפיס מתוך הספר

ליקט וערך: הת' מנחם מענדל חדאד | haddadmm770@gmail.com

“שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר רעב לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב"ה שאינו יכול לקיים המצוה ד’ואכלת ושבעת וברכת' לאמיתתה עד שהקב"ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא”

— דבר-מלכות ש"פ וירא

📋 תוכן העניינים

א – מקור וטעם לסעודת שור הבר והיין המשומר
ב – לכל ישראל או לצדיקים בלבד?
ג – מה עוד יהיה בסעודה?
ד – טעמו של הלוויתן
ה – מדוע "יין המשומר"?
ו – מי ישחט את שור הבר?
ז – מדוע גבריאל עתיד לעשות הקניגא?
ח – כיצד תותר שחיטה זו?
ט – מי יתכבד בזימון?
י – מדוע דוד ולא אחרים?
יא – גודל הכוס
יב – דין בשר וחלב לעתיד לבוא
יג – גשמיות או רוחניות?
יד – באיזה שלב של הגאולה?
טו – מי ידבר ראשון?
טז – ההוראה לימינו
יז – הסתירה בין גן עדן לתחיית המתים
★ פיוט: "מה נאכל בסעודה הזו"

— פתיחה —

בוודאי שמעתם או ראיתם ציורים ואיורים המתארים את סעודת הצדיקים העתידה להתרחש — לעתיד לבוא — “סעודת שור הבר והיין המשומר”.

המקור לסעודה זו מופיע לראשונה במדרש. שם מתוארת הסעודה בצורה משעשעת; אשר עתיד הקב"ה לעשות ‘קניגיא’ (מעשה צחוק) לצדיקים — שיחזו בקרב בין ה’בהמות’ (שור הבר) ללווייתן: “בהמות נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו, ולווייתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו”.

ולאחר הקרב המצחיק ישבו כל עם ישראל — יחד עם האבות הקדושים וכל הנביאים והצדיקים — לסעוד ממעדנים אלו ולהנות מזיו השכינה.

בשער שלפניכם תמצאו פרטים מעניינים ונפלאים בקשר לסעודה זו: מה יהיה טעמו של הלוויתן? האם סעודה זו תהיה בגשמיות דווקא? ובעיקר יתבאר מהו הסוד והטעם הפנימי לסעודה זו — לאור תורת החסידות.

✦ שאלות ותשובות ✦

שאלה: מהו המקור והטעם לסעודת שור הבר והיין המשומר לעתיד?

בגמרא מסכת בבא בתרא נאמר: “אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: יכרו עליו חברים, ואין כרה אלא סעודה... ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר: היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני”.

הטעם לסעודה זו כתוב במדרש (ויקרא רבה): “א"ר יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבוא... כיצד הם נשחטים — בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו”.

ובספר וללוי אמר נכתב: “הנה דרכי הצדיקים בעולם הזה בעוני ומחסור... לכן עושים להם סעודה כזאת של תענוגי העולם הזה, והוא מכיר את ההבדל, בין התענוג הגשמי לבין התענוג הרוחני”.

📚 מקורות: מסכת בבא בתרא ע"ה עמוד א. ויקרא רבה יג, ג.

שאלה: האם סעודה זו תהיה לכל עם ישראל או רק לצדיקים?

מפשטות דברי הגמרא נראה שסעודה זו תהיה לצדיקים. וכלשון חז"ל: “עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים”.

בספר תורת חיים כתב: “מיהו עיקר הסעודה לתלמידים חכמים דוקא... ושאר העם יקבלו מהשיירים של הלוויתן”.

ועל פי דברי הנביא (ישעיה ס, כא) “ועמך כולם צדיקים” — שרומז על כל אחד ואחד מעם ישראל — נראה שכולם יזכו לסעוד מסעודה זו.

📚 מקורות: פסחים קי"ט ע"ב. ב"ב שם. תורת חיים ב"ב שם.

גשאלה: האם בסעודה זו יהיה רק לויתן ושור הבר?

לא. במדרש נכתב שנאכל אף מן שירד מן השמים. ומובא בשם תורת חיים שהלחם המשנה הוא זכר למן שיהיה לעתיד לבא.

ואף השקדים שצמחו על מטה אהרון בקודש הקודשים. כמו כן בסוף הסעודה יאכלו גם מפירות עץ החיים שבגן עדן, ויתקיים בנו “ואכל וחי לעולם”.

📚 מקורות: הגאולה ח"ב עמ' 113.

דשאלה: האם חז"ל אמרו מה יהיה טעמו של דג הלויתן?

מובא במדרש (פסיקתא דרב כהנא): “ומקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצות רגילות יבוא ויאכל מראשו וטעמו כטעם הראש של דג שבים טבריא”.

📚 מקורות: פסיקתא דרב כהנא כט.

השאלה: מדוע היין נקרא בשם 'היין המשומר'?

לפי שהקב"ה שמר יין זה בענביו מששת ימי בראשית.

📚 מקורות: במדבר רבה פי"ג.

ושאלה: מי עתיד לשחוט את שור הבר?

במדרש נאמר: “כיצד הם נשחטים — בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו”.

בגמרא נאמר: “עתיד גבריאל לעשות קינגא עם לויתן, ואלמלא שהקב"ה עוזרו אינו יכול לו”.

המהרש"א מיישב: בהמות בהררי אלף הן עצמן חרבו של הקב"ה להמית, ואין כאן סתירה בין המדרש לגמרא.

📚 מקורות: ויק"ר יג, ג. בבא בתרא ע"ד ע"ב. מהרש"א שם.

זשאלה: מדוע דווקא גבריאל עתיד לעשות את הקניגא?

הרשב"א מבאר: “לפי שכל חיבור העולם הזה השפל יש לו קצב ועתיד ליחרב... על כן אמרו שעתיד גבריאל לעמוד לעשות מלחמה, רצונו לומר: שינצח הסידור הזה ויבטלנו”.

ולפי שחז"ל כינו את גבריאל בכל מקום מידת הדין — והמילה גבריאל גזורה מגבורה — לפיכך כינו הענין הזה בגבריאל.

ואמרם ש“אלמלא הקב"ה עוזרו” — לפי שהעולם השפל הזה אינו יכול לבטל עד הגיע הקץ שחייבה חכמתו לבטלו, ואין הכל אלא מרצונו המכוון יתברך.

📚 מקורות: חידושי הרשב"א על בבא בתרא שם.

חשאלה: כיצד תותר שחיטה זו — שהלויתן ישחט את שור הבר?

נאמר על כך במדרש שהיתר השחיטה ינתן על ידי הקב"ה. וזהו אחד מחידושי התורה שיתגלו אז — “תורה חדשה מאתי תצא”.

📚 מקורות: ויק"ר יג, ג. דבר מלכות חג השבועות תשנ"א סעיף ט"ו.

טשאלה: מי עתיד להתכבד בזימון בסעודה זו?

אכן, כך מתואר בתלמוד (פסחים קי"ט, ב): לאחר שאוכלין ושותין, נותנין לאברהם אבינו כוס של ברכה — “איני מברך, שיצא ממני ישמעאל”. לישראל יצחק — “איני מברך, שיצא ממני עשו”. ליעקב — “איני מברך, שנשאתי שתי אחיות”. למשה — “איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל”. ליהושע — “איני מברך, שלא זכיתי לבן”.

אומר לו לדוד: טול וברך! — “אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר: כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא”.

📚 מקורות: פסחים קי"ט, ב.

ישאלה: מדוע דוד לא יסרב לזמן — הרי גם לו היו חטאים?

המהר"ל (נצח ישראל פרק ל"ג) מבאר: כאשר יגיע זמן החסד ויגמרו כל הגלויות, זה נקרא סעודה. כל הגדולים אינם יכולים לברך בגלל פגמים שנוגעים לגאולת ישראל.

אבל דוד המלך — מהותו היא המשיח שיצא ממנו ויגאל את עם ישראל. ואף אבשלום שיצא ממנו — דורשת הגמרא (ברכות י") שבא לרמז על מלחמת גוג ומגוג. לכן כיוון שכל מהות דוד היא כנגד זמן הגאולה — הוא המתאים ביותר לברך בסעודה של הגאולה.

📚 מקורות: נצח ישראל פרק ל"ג.

יאשאלה: מה יהיה גודלה של הכוס שעליו יזמן דוד המלך?

בגמרא נאמר ששיעור הכוס יהיה: כ-221 לוגין — היינו כ-75 ליטר, פי 800 מהגודל של הכוסות הרגילות (86 מ"ל).

וסמך לדבר: “כוסי רויה” — המילה “רויה” בגמטריא 221.

📚 מקורות: פסחים קי"ט, ב.

יבשאלה: האם שווה בדינו בשר שור הבר לבשר רגיל שמחכים אחריו שש שעות?

חידוש: לעתיד לבוא לא נמתין בין אכילת בשר לחלב כלל — על דרך אכילת המלאכים בביקורם אצל אברהם אבינו.

הטעם: בעצם, הבשר והחלב כשלעצמם הם מותרים — רק עירובם יחד אסור. ולעתיד גם איסור זה יתבטל, כדברי רבינו בחיי. ולכך יהיה ניתן לאכול חלב מיד עם בשר שור הבר.

📚 מקורות: לקוטי שיחות חלק כט, שיחה לפרשת כי תצא.

יגשאלה: האם תיאורי הסעודה הם בגשמיות או ביטוי לעניינים רוחניים?

דעת הרוב המכריע של המפרשים (ר' סעדיה גאון, הרשב"א, הרמב"ן, הראב"ד ועוד, וכן דעת החסידות) — שאף על פי כן יהיה עיסוק גשמי במאכלים אלו.

המהר"ל: “הסעודה הזאת אינה סעודה גשמית של בשר ממש רק כי כמה שהאדם מקבל ולפי מה שמקבל הוא שלימותו... כי היה ההוייה עליונה, ואין ענין שלו מבשר ודם ודבר זה יקבלו הצדיקים”.

תורת חיים: “הסעודה תהיה בעדן גן אלהים... מגופו של לויתן דהיינו בשרו שהוא אור צח אור בהיר... ושאר העם יזכו לאכול ממנו בשוק ירושלים של עולם הבא”.

📚 מקורות: אגרות קודש ח"ב עמ' ע"ו הערה 23. מהר"ל ותורת חיים על ב"ב ע"ה.

ידשאלה: באיזה שלב בגאולה עתידה להיות הסעודה?

בשאלה זו נחלקו: יש שפרשו שתהיה בימות המשיח, ויש אומרים בתחילת תחיית המתים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א מבאר: מאמר רז"ל ש“לעתיד לא תהיה אכילה ושתיה” בא ללמדנו שבעולם הבא יהיה קיום הגוף והנפש על ידי זיו השכינה ולא על ידי אכילה. אבל תהיה שם סעודה גופנית לצדיקים לתכלית אחר — ולא בשביל קיום הגוף.

📚 מקורות: אגרות קודש חלק ב' עמ' עו הערה 23.

טושאלה: מי ידבר ראשון בסעודה זו?

מלך המשיח ידבר ראשון בסעודה זו.

📚 מקורות: לקו"ש חל"ב עמ' 185.

טזשאלה: מהי ההוראה מסעודה זו לימינו — קודם הגאולה?

מבואר בדרושי חסידות שישנו חילוק בין לויתן לשור הבר בעבודת האדם:

לויתן (ים — עלמא דאתכסייא): מורה על העבודה ברוחניות, השגת אורות עליונים. שור הבר (יבשה — עלמא דאתגלייא): מורה על העבודה בגשמיות, בירור העולם.

לעתיד לבוא יתחברו שתי המעלות: הלויתן ישחוט את השור הבר, ותתגלה מעלת האורות העליונים בעניני העבודה למטה. ויתקיים: “כי מלאה הארץ (עלמא דאתגלייא) דעה את ה' כמים לים (עלמא דאתכסייא) מכסים”.

📚 מקורות: דבר מלכות חג השבועות תשנ"א, סעיף ט"ז.

יזשאלה: כיצד יישוב הסתירה — נשמות בגן עדן לעומת נשמות בגופים בתחיית המתים?

הגמרא אומרת “עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן”, ומביאה ראיה מפסוק שקאי על הגאולה עם תחיית המתים (נשמות בגופים). לכאורה — סתירה!

התשובה: זה עצמו יהיה אחד מחידושי לעתיד לבוא — שגם נשמות ב“גופים” יוכלו להיות ב“גן עדן”.

קודם חטא עץ הדעת — אדם הראשון היה בגן עדן בגוף. רק בסיבת החטא גורש. לעתיד לבוא, כאשר “את רוח הטומאה אעביר מן הארץ” — אין שום סיבה שהאדם לא יוכל להיות בגן עדן בגוף, כפי שהיה קודם החטא.

ולאחרי תחיית המתים, כאשר יהיו גופים נעלים יותר, בהתאם לשלמות “אלה תולדות פרץ” — בוודאי שגופים אלו יוכלו להיות בגן עדן.

📚 מקורות: התוועדויות תשמ"ג ח"ד עמוד 1875.

📖 מעשה שהיה ושיהיה

סיפר פעם הרב הקדוש רבי נחמן מברסלב:

“אחד מסוחרי היינות הגדולים הוביל פעם מספר הגון של חביות יין הונגרי, שנחשב באותם ימים ליין משובח ומובחר. באמצע הדרך פנה העגלון לסוחר ואמר: ‘זה כמה ימים שאנחנו נוסעים בעמל ובטורח רב כדי להעביר את החביות לייעדן, ולא תתן לנו לטעום מהם מעט?!’ חס עליו הסוחר ונתן לו לטעום מעט מיינו הטוב.

כעבור זמן התגלגל אותו עגלון לבית-מרזח פשוט, ומצא שם חבורת כפריים ששבחו את יינם: ‘אה, זהו יין הונגרי מובחר!’ פנה אליהם העגלון, טעם — והעמידם על טעותם: ‘אני הייתי אצל סוחר יינות גדול ואצלו טעמתי את היין ההונגרי האמיתי, ואילו זה אינו יין הונגרי’...

כך יהיה גם לעתיד לבוא — הפטיר רבי נחמן — כשיתנו יין המשומר, אזי את כל העולם יוכלו להטעות ולתת להם יין גרוע. אבל את אנשי שלומנו לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו את היין הטוב...”

(ומביא גואל עמוד 286)

✦ הוספה — הפיוט ✦

פיוט עתיק יומין המתאר את סדר סעודת שור הבר והלוויתן

מה נאכל בסעודה הזו?

שור הבר ולויתן

שור הבר ולויתן אכל נאכל | בסעודה הזו.

מה נשתה בסעודה הזו?

יין המשומר

יין המשומר שתה נשתה | שור הבר ולויתן אכל נאכל | בסעודה הזו.

מי יגיד לנו דברי תורה?

משה רבינו

משה רבינו יגיד לנו דברי תורה | יין המשומר שתה נשתה | שור הבר ולויתן אכל נאכל | בסעודה הזו.

מי יגיד לנו חכמה?

שלמה המלך

שלמה המלך יגיד לנו חכמה | משה רבינו יגיד לנו דברי תורה | יין המשומר שתה נשתה | שור הבר ולויתן אכל נאכל | בסעודה הזו.

מי ינגן לנו?

דוד המלך

מי תצא במחול?

מרים הנביאה

מי תשיר לנו?

דבורה הנביאה

מי יבשר לנו בשורה טובה?

אליהו הנביא

מי יברך אותנו?

אהרון הכהן

בסעודה הזו! 🍷🐟🐂

ב"ה | פרשת וירא תשפ"א | בשליחות כ"ק אד"ש

ליקט וערך: הת' מנחם מענדל חדאד

haddadmm770@gmail.com

סעודת שור הבר, הלוויתן והיין המשומר | שו"ת הגאולה