גדר הכשר מצווה בכלל ובקידושין בפרט
ב"ה א. פתיחה - הגדרה 'הכשר מצווה' פירושו: מעשה שאין בקיומו מצווה, אך צריך לעשותו כדי לקיים מצווה. לדוגמא, בניית סוכה אין בה מצווה, אך היא מהווה הכשר לקיום מצוות ישיבה בסוכה; ועיבוד עורות לצורך תפילין מהווה הכשר לקיום מצוות תפילין. אך ישנם סוגים של 'הכשר מצווה' שנחשבים כמצווה, כגון בדיקת חמץ, בניית בית המקדש ושחיטה, וישנם סוגים שנחלקו בהם האם נחשבים כמצווה או לאו. הנפקא מינה היא: האם צריך לברך על פעולה זו; האם צריך לכוון בה (שהרי מצוות צריכות כוונה); והאם על ידי העיסוק בה פטור מלקיים בו זמנית מצווה אחרת, כהכלל 'העוסק במצווה פטור מן המצווה'. היסוד לדין זה: האם רואים בהכשרה לפעולה כפעולה עצמה או לאו. ב. קידושין - מטרה לכשעצמם או הכשר מצווה בנוגע למצוות קידושין ישנה מחלוקת האם פעולה זו היא מצווה של תורה לכשעצמה, או שכל פעולתה היא בבחינת 'הכשר מצווה' למצוות פרייה ורבייה. דעת הרא"ש היא שאין תכלית בקידושין לכשעצמם כי אם רק לתוצאה הבאה מהם – מצוות פרייה ורבייה, ואם כן פעולת הקידושין היא בגדר 'הכשר מצווה' (ולכן מצד העניין לא היה צריך לברך את ברכ...
