הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

שאלה שנשאלה בבית המדרש: בימי בין המצרים, כאשר יהודי בא לבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, או מזדמן לשמחה של סיום מסכת, האם מותר לו להרים כוסית ולומר 'לחיים' על משקה חריף? האם יש הבדל בין יין למשקאות אחרים בתקופה רגישה זו של אבלות על החורבן? הרקע ההלכתי - מדוע נמנעים מיין בתשעת הימים מנהג ישראל, כפי שנפסק בשולחן ערוך, שבתשעת הימים - מראש חודש אב ועד לאחר תשעה באב - נמנעים משתיית יין ואכילת בשר. הטעם המרכזי, כפי שהוסבר בפוסקים, הוא זכר לחורבן : משבטלו הקרבנות מעל גבי המזבח, בטל גם ניסוך היין שהיה מלווה את עבודת הקודש. השתייה של יין בימים אלו, שנחשבת סמל לשמחה ולעונג, אינה מתיישבת עם רוח האבלות שאנו מקבלים עלינו בתקופה זו. פסק הרב חדאד - משקאות חריפים אחרים מכיוון שהאיסור נוגע ליין דווקא - מטעם ניסוך היין ובטלת הקרבנות - עולה השאלה מה דין שאר המשקאות החריפים : וודקה, ויסקי, קוניאק ומשקאות דומים. פסק הרב מנחם מענדל חדאד, ראש בית המדרש להוראה ור"מ בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש, כי משקאות חריפים אחרים מותרים בשתייה בימי בין המצרים, וניתן אף לומר עליהם 'לחיים' כמנ...

מה עושים עם שאריות הבשר של סעודות שבת חזון כשמסתיים השבת ואנחנו חוזרים לתשעת הימים? השאלה חוזרת בכל שנה בבתים רבים, ולה שתי מסורות פסיקה מרכזיות. בשיעור זה מביא הרב חדאד יסוד יפה מ"בני יששכר" שמאיר את כל הסוגיה באור אחר — האור של עונג שבת. השאלה לאחר שאסרו הפוסקים לאכול בשר בתשעת הימים, מתעוררת שאלה מעשית: בשר שנשאר מסעודות שבת חזון — האם מותר להמשיך לאכול ממנו במוצאי שבת, או שחוזרים מיד לאיסור? המקורות הבסיס לדיון נלמד מהגמרא במסכת חולין דף י״ז, בעניין בשר נחירה שאכלו בכניסתם לארץ ישראל — סוגיה שנשארה בתיקו. מן הצד השני, סימן רמ״ב בשולחן ערוך אורח חיים מלמד עד כמה גדול עניין עונג שבת, ש"נמחלין לו כל עוונותיו". שיטת המחמירים גדולי רבני חב״ד וגדולי האשכנזים פסקו שלא לאכול בשר במוצאי שבת חזון, גם אם מדובר בשיריים מסעודות השבת. זהו המנהג המקובל בקהילות אלו. שיטת המקילים לעומתם, ב"שדי חמד" (לאמת), ב"רדב״ז" (לאמת), ב"כף החיים" (לאמת) ואצל רבי חיים פלאג'י (לאמת), מובא שיש הנוהגים להקל ולאכול את שיריים אלו במוצאי שבת. יסוד הבני יששכר רבי צ...

שבת חזון חלה בתוך תשעת הימים, וכידוע נוהגים ישראל שלא לאכול בשר בתקופה זו. אך שבת עצמה — מותרת ומצווה בבשר משום עונג שבת. השאלה המעשית המתעוררת בכל בית: הבשר שנותר משבת, האם מותר להגישו בסעודה רביעית, סעודת מלווה מלכה, שהיא לכאורה המשך לשבת? השאלה סעודת מלווה מלכה נקראת גם "סעודה רביעית" משום שהיא נמשכת מסעודות השבת. ואם כן, כשם שהתירו לאכול בשר בשבת חזון, אולי גם הבשר הנותר מותר בסעודה זו — אף שכבר יצאה שבת ולכאורה חזר איסור המנהג של תשעת הימים? זו הסוגיה שבה עוסק השיעור. המקורות הפוסקים הביאו ראיה מדברי הגמרא במסכת חולין דף י״ז (לאמת) , שם נדונה שאלת "בשר נחירה" — בשר שהיה מותר לישראל במדבר, מה דינו לאחר שנכנסו לארץ ישראל שבה נצטוו על השחיטה. הגמרא נותרת ב"תיקו". הסוברים להתיר יש פוסקים שכתבו (לאמת) שכיוון שבתיקו בדרבנן הולכים לקולא, וכיוון שאיסור אכילת בשר בתשעת הימים אינו אלא מנהג ואינו מדינא (שכן עיקר הדין הוא בערב תשעה באב בלבד) — הרי שיש מקום להתיר את הבשר שנותר מזמן ההיתר של השבת. הסוברים לאסור בימות השבוע רבים מהפוסקים דחו את הראיה מכמה ט...

מאת: הרב מנחם מענדל חדאד | סדרת "הלכה יומית" מבוא: בין המצרים - בניין מתוך חורבן אנחנו נמצאים בתקופת בין המצרים , שלושת השבועות בין י"ז בתמוז לתשעה באב - הימים שבהם נזכרים על חורבן בית המקדש . אבל, כפי שמלמדים אותנו חז"ל, לעידך גיסא צריכים גם להיזכר על בניין הבית ! איך? הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א חושף בשיעור זה סוד עצום: הלימוד עצמו נחשב כבניין - אך מדוע אם כן רבי ישמעאל בן אלישע נאלץ להבטיח חטאת שמינה לעתיד? התשובה של הרבי מלובביץ' מפתיעה, ומגלה סיפור היסטורי כמעט לא מוכר. המקור: מדרש תנחומא הבטחת ה' לישראל מדרש תנחומא בפרשת צו מביא את דברי רב שמואל בר אבא: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שבית המקדש עתיד להיחרב והקורבנות בטלים, לא תשכחו עצמכם לסדר הקורבנות, אלא היזהרו לקרוא בהן ולשנות בהן, ואם תעסקו בהן אני מעלה עליכם כאילו בקורבנות אתם עוסקים ." וממשיך המדרש: "ובשכר קריאתה שהתעסקו לקרוא בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית ." חיזוק מהגמרא גם הגמרא בסוף מסכת מנחות (דף ק...