הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

השנה יום הראשון של חג הסוכות חל בשבת. כידוע, בשבת אין מנענעים את ארבעת המינים — חכמים גזרו שמא יטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים, כפי שגזרו על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת. אם כן עולה שאלה מעשית: האם לאגוד את הלולב כבר בערב החג, או שמא נמתין? ומהו הפירוש המיוחד של רבי לוי יצחק מברדיטשוב לפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון"? הגזירה על נענוע הלולב בשבת מצוות ארבעת המינים מהתורה היא ביום הראשון, כדכתיב: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג, מ'). אולם כשיום הראשון חל בשבת, ביטלו חכמים את הנענוע מחשש טלטול — בדיוק כמו שקרה השנה בשופר של ראש השנה, שתקענו רק ביום השני. יש לציין שגזירה זו אינה נוהגת בבית המקדש — שם מנענעים גם בשבת. מצוות הסוכה והשמחה מתחילות מיד אמנם מצוות ד' מינים נדחית ליום השני, אבל מצוות הסוכה מתחילה כבר בליל החג, וכך גם מצוות השמחה — "ושמחת בחגך" (דברים ט"ז, י"ד), שנאמרה בחג הסוכות שלוש פעמים חיזוק. והשמחה אינה סטטית: מעלין בקודש, וכל יום צריך להוסיף בשמחה על קודמו....

כשאנו קמים בבוקר ראש השנה, אחרי ליל התפילה שבו קיבלנו עלינו עול מלכות שמיים, אנו פותחים את סידור התפילה ומגיעים לפיוט המוכר "אדון עולם אשר מלך". רבים מאיתנו אומרים את המילים כשגרה, אך מעטים יודעים על הסגולה העצומה הטמונה בכוונה עמוקה בתפילה זו דווקא בבוקר ראש השנה. רבי אליהו שפירא מפראג, מגדולי הפוסקים שחי לפני למעלה מ-300 שנה, מביא בספרו המפורסם "אליה רבה" הבטחה יוצאת דופן מגדולי הגאונים: מי שמכוון בכוונה נוראה באמירת "אדון עולם" בבוקר ראש השנה – זוכה שכל תפילותיו במשך היום כולו יתקבלו, השטן לא יוכל לקטרג עליו, ואויביו יפלו לפניו. רקע היסטורי: האליה רבה והמקורות רבי אליהו שפירא והספר "אליה רבה" רבי אליהו שפירא מפראג חיבר שני ספרים חשובים: "אליה רבה" (אליה גדול – חיבור ארוך ומפולפל) ו"אליה זוטא" (אליה קטן – חיבור מקוצר), על גבי החיבור ההלכתי המכובד "לבוש" שכתב רבי מרדכי יפה, תלמיד הרמ"א. ספר "אליה רבה" תופס מקום מכובד ומרכזי בפסיקה ההלכתית, והוא מצוטט על ידי כל גדולי האחרונים ללא יוצא מן הכלל...

ביום כ' מנחם אב אנו עומדים בדיוק 40 יום לפני ראש השנה. תאריך זה, שהוא גם יום ההילולא של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון זצ״ל, אביו של הרבי מליובאוויטש, מהווה על פי שיחות הרבי את נקודת הפתיחה האמיתית של ההכנה לימים הנוראים. הרב מנחם מענדל חדאד משתף בשיעור זה סיפור מצמרר שהזדמן לו בשבוע האחרון, המאיר את משמעותם של ראשי התיבות של חודש אלול ואת מקומה של התורה כעיר מקלט רוחנית לכל אחד ואחד מאיתנו. השאלה מתי מתחילה באמת ההכנה לראש השנה, וכיצד עלינו להתכונן לימים הנוראים בצורה מעשית — לא רק בתפילה ובסליחות, אלא בקבלה מוחשית שתגן עלינו ביום הדין? המקורות 40 יום קודם יצירת הוולד הגמרא מלמדת שיש עניינים הנקבעים 40 יום קודם יצירת הוולד — למי הוא יזדווג וכדומה. כך גם ראש השנה, שהוא יום שבו נברא אדם הראשון ("זה היום תחילת מעשיך"), טעונים הכנה של 40 יום קודם לכן, החל מיום כ' מנחם אב. ראשי התיבות של אלול האריז״ל מביא (לאמת מראה מקום מדויק) שראשי התיבות של המילה אלול הם "אנה לידו ושמתי לך" (שמות כא, יג) — פסוק העוסק ברוצח בשגגה שגואל הדם רשאי להורגו, אלא אם כן ה...

 

ב"ה "הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעיה סה, יז) "אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפקחנה, אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם" (ישעיה לה, ה-ו) פתיחה בוודאי שמעתם על הציורים הגאולתיים העתידים להתרחש בעולם: חיי-נצח, ביטול המלחמות, וחיים גאולתיים. כשמעיינים במדרשים ובדברי חז"ל עולה שמציאות העולם בגאולה תשתנה מן המציאות שאנו רגילים בה, ונכון יותר להגדיר: שהעולם יחזור למצבו הראשוני שקודם החטא, שהיה רק טוב. נושא זה רחב מאוד, שכן השינויים נוגעים בכל תחום. כאן ניגע בעיקרי הדברים, עד שנזכה לראות התממשותם בעיני בשר בגאולה השלמה. שאלות ותשובות ש. האם לעתיד לבוא יהיה ענין של שכחה בלימוד? ת. לא. בעולם הזה לומדים תורה מבשר ודם ולכן משכחין אותה, אבל לעתיד לבוא אין ישראל לומדים אלא מפיו של הקב"ה, וכשם שהקב"ה חי וקיים לעולם כך תלמודו אינו נשכח. (קה"ר כ, א; ילקוט ירמיה סימן שי"ז) ש. על מה נאמר שיהיה 'מצוי כעפר' בזמן הגאולה? ת. מעדנים ודברי תענוג. (רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ה) ש. מה יהיה גודלם של השמש והיר...

  המנהג לקרוא פרקי אבות בין פסח לעצרת מנהג ישראל לומר בין השבתות שבין פסח לעצרת, מדי שבת, פרק מפרקי אבות. ויש הנוהגים להמשיך גם עד ראש השנה, ולומר מדי שבת פרק מפרקי אבות בכל הזמן של הקיץ. בשבת שעברה קראנו את פרק ד' מפרקי אבות, ונשאלתי על ידי אחד מהמתפללים בדברי המשנה הראשונה בפרק. השאלה שהציג המתפלל — "חלקו" או "מה שיש לו"? במשנה נאמר: "בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא." דקדוק לשון המשנה שאל אותי המתפלל: מדוע נאמר "איזהו עשיר השמח בחלקו" ולא "השמח במה שיש לו"? מה זה "חלקו" הזה? הקושי בלמידה מהפסוק וגם כיצד רואים מהפסוק "יגיע כפיך כי תאכל" ראיה לכך שזה נקרא עשיר? ובאמת רבנו יונה ועוד מפרשים מסבירים שלא רואים ממש מפורש מהפסוק שזו ראיה לעשיר, וזה עניין נוסף שאדם צריך להתייגע ולהשיג דברים בעולם הזה. יסוד המהר"ל — העני הנפשי כשלומדים את דברי המהר...

בס"ד טעם ותואר בתורת הרבי עיון במחלוקת רבי יהודה וחכמים בגדר השבתת החמץ — על פי ביאורי הרוגצ'ובי וכ"ק אדמו"ר תוכן השיעור: פתח דבר – הצגת הסוגיה גדר השבתת החמץ – מחלוקת רבי יהודה וחכמים ביאור המחלוקת בדין חמץ לאחר הפסח שיטת אדמו"ר הזקן באיסור חמץ הצריכותא בשלוש המחלוקות ביאור מחלוקת ר"א ור"ע במכות מצרים פתח דבר ברשימה זו נברר את שיטת הרבי בסוגיית "טעם ותואר" בהלכות חמץ, תוך עיון בדברי הגאון הרוגצ'ובי. נעמוד על שלוש מחלוקות מרכזיות — מחלוקת רבי יהודה וחכמים בגדר השבתה, מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בדין "והשבתי חיה רעה מן הארץ", ומחלוקתם בדין חמץ שלאחר הפסח. נבאר את הצריכותא שבכל אחד מהביאורים, נביא את שיטת אדמו"ר הזקן דס"ל דאיסור חמץ הוא על התואר, נציין הערת הרבי דמשמע מהתניא ומהשו"ע דהוא על העצם, ונסיים בביאור כ"ק אד"ש על פי דברי הרוגצ'ובי במחלוקת ר"א וחכמים במכות מצרים. א. גדר השבתת החמץ איתא במשנה במס' פסחים 1 : "רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. וחכמים אומ...

בס"ד עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל "כל ישראל חברים" — דברי תורה מעצרת הזיכרון א. פתיחה ודברי תנחומים שולח מכאן תנחומים למשפחת אמיתי ולאשת חבר, לילדות, רעיה הדסה ומנוחה רחל וכל משפחת אנ"ש חב"ד הרצליה, שזו משפחה אחת גדולה. ושמואל זה לא רק איש פרטי — הוא איש כללי שנגע לכולם, נגע לכל אחד. אז מבקש שכולם יתנחמו, ותכף ומיד הוא יחזור. ברגע זה ממש — תחיית המתים, ונשמות חוזרות בגופים, כפי שהם הלכו כך הם חזרו. ב. "אז ימלא שחוק פינו" — העולם המצחיק של לעתיד לבוא אנחנו אומרים כל יום "אז ימלא שחוק פינו" בשיר המעלות. אז אחד הפירושים בזה, שלעתיד לבוא אז יהיה מאוד מצחיק. למה יהיה מצחיק? כי אדם — שלא עלינו — יש נשים שנפטרות בלידה או אחרי הלידה עם סיבוכים כאלה ואחרים. ובוא נאמר שהאמא נפטרה בגיל שלושים וחמש, והילד שלה גדל והוא עכשיו בן ארבעים או בן חמישים. אז לעתיד לבוא, שעכשיו יש תחיית המתים, האמא מתעוררת — היא קמה בגיל שלושים וחמש, והבן או הבת שיהיו בני חמישים, בני שישים, יהיו יותר מבוגרים מהאמא. אז יש בהלכה דיון: מי ...

בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...

בס"ד ב"ה  |  יום א', ליל כ"ז טבת, ה'תשפ"א פתיחה "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד". משפט זה מובא בפשיטות בכמה מקומות בדא"ח. והוא דעת ר' אבהו בברכות (לד, ב) והביאו הרמב"ם בהל' תשובה פ"ז ה"ד. וידועה קושית המפרשים, שהרי מימרא זו במחלוקת שנויה בברכות שם, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן דצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה ופליגא דר' אבוהו כו', ואדרבה, אין הלכה כתלמיד במקום הרב 1 . תירוץ הראגצובי אחד התירוצים הבולטים שנאמרו בזה, הוא בשם הראגצובי והובא בספר המועדים בהלכה להרש"י זוין: "מקור להכרעת הרמב"ם רואה הראגצובי מהלכה זו של המקדש את האשה על מנת שאני צדיק. אם נאמר שצדיק מעלתו גדולה יותר מבעל תשובה, למה איפוא תהא מקודשת, אפילו אם הרהר תשובה בלבו? הלא התנאי היה 'שאני צדיק' והוא אינו אלא בעל תשובה. סימן שעל כל פנים אין בעל התשובה פחות במדרגתו מהצדיק, וממילא, לפי הגמרא מוכרחים לומר שהוא גדול יותר הימנו". דחיית התירוץ בלקו"ש אך בלקו"...

בס"ד לקראת חג השבועות – חג מתן תורה – נהוג לשקוד על לימוד התורה בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר, ולאחר מכן לטבול במקווה כפי שמעריך הארי הקדוש. להלן משל יפה מפי המגיד מדובנא, שבו הסביר לגאון מווילנא את מעלת לימוד הגמרא לעומת אמירת התיקון – ולמסקנה ההלכתית-מנהגית הנובעת ממנו. המנהג ועיקרו אנו מתקרבים לחג מתן תורה, חג השבועות. מנהג ישראל קדמון הוא, כפי שדיברנו בימים האחרונים, לאמור תיקון ליל שבועות בליל החג ולהישאר ערים עד עלות השחר – ואז לטבול במקווה כפי שמורה הארי הקדוש בתיקון זה. הסיפור – הגאון מווילנא והמגיד מדובנא היום אני רוצה לספר לכם סיפור מיוחד המסופר על הגאון מווילנא ותלמידו המגיד מדובנא . המגיד מדובנא ראה את הגאון בליל חג השבועות קורא את התיקון. המגיד עצמו ישב ולמד גמרא. שאל אותו הגאון: "מדוע אתה יושב ולומד גמרא? אינך לומד כמוני את התיקון?" אמר לו המגיד: "אמשול לך משל. למה הדבר דומה?" המשל – החתן והחנות היה חתן צעיר שהגיע לחמיו לאחר חתונתו. אמר לו החמיו: "מדוע אינך עוסק בסחורה? אתה נשוי כבר – לך, התעסק, מכור דברים....

בס"ד אנו מתקרבים לחג השבועות – חג מתן תורה. מנהג עתיק ורם-מעלה הוא לשקוד על לימוד התורה כל ליל החג, על פי הסדר שתיקן רבינו האר"י הקדוש ושנתפרסם בספר השל"ה הקדוש. להלן נסקור את מעלת המנהג ונביא את המעשה הנורא שאירע למרן הבית יוסף ורבי שלמה הלוי אלקבץ. ספר השל"ה הקדוש ומסכת שבועות רבינו ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש) חיבר בספרו הנודע עשרה מסכתות, ובהן מסכת שבת, מסכת חולין ומסכת שבועות. בכל מסכת הוא מביא את עיוני המסכת על פי הנגלה ועל פי הנסתר . במסכת שבועות, בפתח דבריו, הוא מדגיש עד כמה חשוב וקדוש להישאר עֵרים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה כל הלילה . אין הכוונה ללימוד סתמי בלבד, אלא ל תיקון מיוחד שסידרו הראשונים, הבנוי מחמשת חומשי התורה, מן הנביאים, מן הכתובים, מן המשניות וממגילת האזהרות לרבי שלמה אבן גבירול. תיקון זה נועד להכין את הנשמה לקבלת התורה מחדש בכל שנה, כשם שישראל התקדשו לפני מתן תורה בסיני. המעשה הנורא – מרן הבית יוסף ורבי שלמה אלקבץ השל"ה מביא סיפור מעשה נורא ונפלא אשר אירע ל מרן רבי יוסף קארו (בעל ה בית יוסף והשולחן ערוך) ו...

בס"ד ב"ה | ערב כ"ף מר-חשון תשפ"א | בשליחות כ"ק אד"ש 🐟 סעודת שור הבר, הלוויתן והיין המשומר 🐂 שו"ת הגאולה – תדפיס מתוך הספר ליקט וערך: הת' מנחם מענדל חדאד | haddadmm770@gmail.com “שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר רעב לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב"ה שאינו יכול לקיים המצוה ד’ואכלת ושבעת וברכת' לאמיתתה עד שהקב"ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא” — דבר-מלכות ש"פ וירא 📋 תוכן העניינים א – מקור וטעם לסעודת שור הבר והיין המשומר ב – לכל ישראל או לצדיקים בלבד? ג – מה עוד יהיה בסעודה? ד – טעמו של הלוויתן ה – מדוע "יין המשומר"? ו – מי ישחט את שור הבר? ז – מדוע גבריאל עתיד לעשות הקניגא? ח – כיצד תותר שחיטה זו? ט – מי יתכבד בזימון? י – מדוע דוד ולא אחרים? יא – גודל הכוס יב – דין בשר וחלב לעתיד לבוא יג – גשמיות או רוחניות? יד – באיזה שלב של הגאולה? טו – מ...