הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

מתי נכון לתת את השם לבת שנולדה? האם מיד ביום הלידה, אחרי שלושים יום, אחרי ארבעים יום, או דווקא בקריאת התורה הראשונה? הרב מנחם מענדל חדאד סוקר בשיעור זה את המנהגים השונים, ומציג את מנהג חב״ד כפי שנתקבל מבעל התניא. השאלה בהמשך לשיעור על מעמד קריאת השם לבת בעת קריאת התורה, נשאלת שאלה מעשית: מהו הזמן המדויק שבו יש להעניק את השם? המנהגים בעם ישראל שונים ורבים, וכל עדה נוהגת כמסורת אבותיה. מי שאין לו מנהג מסוים במשפחתו — כיצד ינהג? המנהגים השונים יש כמה מנהגים ברורים בעם ישראל בעניין הזמן המוכשר לנתינת השם לבת: יש הנוהגים לתת את השם לאחר שלושים יום מהלידה. הטעם: האישה והבת נמשלו לירח, וכשם שהירח מתמלא לאחר שלושים יום, כך ממתינים שלושים יום עד שהבת "מתמלאת" ורק אז נותנים לה את השם. יש הנוהגים להמתין ארבעים יום, כנגד ארבעים הימים שבהם נוצר הוולד ברחם. יש הנוהגים לתת את השם בשבת הראשונה שלאחר הלידה, או בשבת שבה היולדת מגיעה לבית הכנסת ועורכים את הקידוש. ויש הנוהגים לתת את השם באותו יום עצמו של הלידה, מבלי להמתין כלל לקריאת התורה. מנהגים אלו קיימים בכל הקהילות — אשכנזים, ...

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב הורים לבת שזה עתה נולדה: מתי והיכן קוראים לה בשם? האם בערב מיוחד בבית, או דווקא בבית הכנסת? הרב מנחם מענדל חדאד מבאר בשיעור זה את שורש המנהג ואת שני הטעמים העיקריים לקריאת השם דווקא במעמד קריאת התורה. השאלה המנהג הרווח בקרב האשכנזים, החסידים ובמנהג חב״ד הוא לקרוא את השם לבת שנולדה דווקא במעמד קריאת התורה בבית הכנסת — בשני, בחמישי או בשבת. לעומת זאת, רבים מהספרדים נוהגים לערוך ערב מיוחד של שמחה והודיה בבית, שבו אומרים "מי שברך" עם פסוקים מיוחדים ונותנים את השם לבת. מדוע נהגו האשכנזים לקבוע את מעמד קריאת השם דווקא בעת פתיחת הספר תורה? המקורות מנהג הספרדים — "זבד הבת" המנהג הספרדי לערוך "זבד הבת" נסמך על הפסוק בפרשת ויצא, בקשר ללידתו של זבולון בן יעקב: "ותאמר לאה זבדני אלוקים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו שישה בנים, ותקרא את שמו זבולון" (בראשית ל, כ). זהו המקום היחיד בכל התנ״ך שנאמר בו הלשון "זבד טוב". במפרשים מובאים כמה פירושים: יש המפרשים "חלק טוב", ויש שהסבירו מלשון "זיוו...

שאלה שכל אישה יהודייה, וכל תלמיד ישיבה, נתקל בה מוקדם או מאוחר: מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא? מהי המשמעות של הפטור הזה — האם מדובר בהקלה, בהחסרה, או במשהו עמוק יותר? השיעור הזה של הרב מנחם מענדל חדאד פותח את הסוגיא דרך קושיא מפתיעה של האחרונים על הרמב"ם, ומגיע לשלושה טעמים שאולי לא הכרתם. השאלה הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה יב' (לאמת — לוודא מספר הלכה) כותב: "אין בונין את המקדש בלילה, שנאמר וביום הקים את המשכן — ביום הקימין ולא בלילה". וממשיך: "והכול חייבין לבנות וליסוד בעצמם ובממונם, אנשים ונשים כמקדש המדבר". כלומר: את בית המקדש בונים דווקא ביום — ובחובת הבנייה מחויבים גם הגברים וגם הנשים. על דברי הרמב"ם האלה הקשו רבים — החתם סופר, השואל ומשיב, והגאון ממונקאטש בעל מנחת אלעזר (לאמת — סימנים מדויקים) : הרי בנייה ביום היא מצוות עשה שהזמן גרמא, וכל מצוות עשה שהזמן גרמא — נשים פטורות, כפי שאנחנו לומדים במשנה בקידושין פרק א'. אז מדוע הרמב"ם מחייב אותן? המקורות תירוצו של החתם סופר החתם סופר ...