הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

  מאת: הרב מנחם מענדל חדאד שליט"א | סדרת "הלכה יומית" מבוא: השאלה שכולם שואלים בהמשך לשיעור הקודם בנושא ההבדלה, אחד השומעים שאל שאלה חשובה ומרתקת: האם יש מקור הלכתי למנהג לטבול אצבעות בשאריות היין של ההבדלה? התשובה, כפי שנראה, אינה רק חיובית - היא מגלה שמדובר במנהג עתיק המושרש בדברי הגאונים שקדמו לראשונים . "יש לזה מקור הלכתי לא רק בדברי האחרונים, אלא בדברי הגאונים שקדמו לראשונים" — הרב חדאד המקורות הראשונים סדר רב עמרם גאון הראשון המזכיר את המנהג הוא רב עמרם גאון בסידורו המפורסם, שהוא אחד המקורות הקדומים ביותר של סדר התפילה. רב נטרונאי גאון גם רב נטרונאי גאון מזכיר את המנהג בדבריו, ומחזק את הבסיס ההיסטורי-הלכתי של המנהג. הטור בסימן רצ"ט רבנו יעקב בעל הטורים מביא את דברי הגאונים בסימן רצ"ט, ובכך מכניס את המנהג לספרות ההלכתית הפסקנית. פסיקת הראשונים והאחרונים הרמ"א בסימן רצ"ו רבי משה איסרליש (הרמ"א) בסימן רצ"ו מזכיר את המנהג במפורש, ופוסקים רבים אחרים הולכים בעקבותיו. שולח...

  שפיכת היין במוצאי שבת לסימן טוב — מקור המנהג וביאור הט״ז בכל מוצאי שבת, בבתים יהודיים ברחבי העולם, חוזר על עצמו מנהג עתיק ושקט: כמה טיפות יין נשפכות מכוס ההבדלה על השולחן או על הרצפה. מנהג שנראה פשוט, אך טומן בחובו לימוד עמוק שגילה לנו הט״ז — אחד מגדולי הפוסקים על השולחן ערוך — בביאור מיוחד וחד. לזכות הרבים, נעיין יחדיו במקור המנהג, בפרטי הלכותיו, ובמסר הפנימי שהוא מבקש להנחיל לכל בית מישראל. 📜 דברי הרמ״א — מקור המנהג הרמ״א (שולחן ערוך אורח חיים, סימן רצ״ו סעיף א׳) כותב במפורש: ונוהגין לשפוך מכוס של יין על הארץ, קודם שיסיים בורא פרי הגפן, כדי שלא יהיה הכוס פגום. וטעם השפיכה — דאמרינן: כל בית שלא נשפך בו יין כמים, אין בו סימן ברכה. ועושין כן לסימן טוב בתחילת השבוע. הרמ״א מבסס את המנהג על מאמר חז״ל במסכת עירובין (סה ע״א), שם אמר רבי חנין בר פפא: כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים — אינו בכלל ברכה. מקור המנהג עצמו מצוי כבר בספר "שלטי הגיבורים" על מסכת ברכות (פרק ז, אות ז), ומשם נכנס לפסק הרמ״א ולמנהג ישראל. 📖 שיטת המשנה ברורה — הלכה למעשה המשנה ברורה (שם, ס״ק ה׳) ...

אחת השאלות המעשיות ביותר במוצאי שבת היא מתי מותר להתחיל לעשות מלאכה. השבת הסתיימה, כבר לילה, אבל עדיין לא נאמרה ההבדלה. האם מותר להדליק אור, להשתמש בטלפון, לנסוע, לכתוב, או שצריך להמתין להבדלה על הכוס? תשובה בקצרה אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שמבדילים. מי שכבר התפלל ערבית ואמר “אתה חוננתנו” רשאי לעשות מלאכה. מי שלא התפלל, או שהתפלל ושכח “אתה חוננתנו”, צריך לומר תחילה: “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, ואז מותר לו לעשות מלאכה. עדיין אסור לו לאכול עד שיעשה הבדלה על הכוס. שורש הדין הוא שהשבת אינה יוצאת רק מבחינה אסטרונומית. אמנם לאחר צאת הכוכבים הסתיים יום השבת, אבל כדי לעבור בפועל מקודש לחול צריך לעשות הבדלה. ההבדלה היא הכרזה הלכתית ורוחנית: עכשיו אנו מבדילים בין קדושת שבת לבין ימי החול. חז”ל תיקנו הבדלה בשני אופנים: בתפילה ועל הכוס. בתפילת ערבית של מוצאי שבת אומרים “אתה חוננתנו” בברכת “אתה חונן”. בכך האדם מבדיל בתפילה, ומותר לו לאחר מכן לעשות מלאכה. אחר כך מבדילים גם על הכוס, כדי לקיים את תקנת ההבדלה בשלמותה. אם אדם עדיין לא התפלל ערבית, והוא צריך לעשות מלאכה, כגון להדליק אור, לחייג בטלפון...

במוצאי שבת מוסיפים בתפילת ערבית את נוסח “אתה חוננתנו” בתוך ברכת “אתה חונן”. תוספת זו היא ההבדלה שבתפילה, והיא מתירה לאדם לעשות מלאכה לאחר התפילה. אך מה הדין אם אדם שכח לומר “אתה חוננתנו”? האם עליו לחזור ולהתפלל שמונה עשרה? תשובה בקצרה בדרך כלל, מי ששכח לומר “אתה חוננתנו” אינו חוזר להתפלל, מפני שהוא עתיד להבדיל על הכוס. אבל אם אכל לפני שהבדיל, או במקרים שבהם אין לו אפשרות להבדיל על הכוס, יש פרטי דינים מיוחדים ויש לשאול רב. לעניין מלאכה, אם שכח “אתה חוננתנו”, יאמר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” לפני שיעשה מלאכה. חז”ל תיקנו הבדלה בתפילה ועל הכוס. לכן כאשר אדם שכח את ההבדלה שבתפילה, עדיין יש לו אפשרות לקיים את ההבדלה על הכוס. משום כך, להלכה בדרך כלל אינו חוזר להתפלל. החזרה על תפילת שמונה עשרה אינה דבר קל, ואינה נעשית כאשר ניתן להשלים את ההבדלה בדרך אחרת. מקומו של “אתה חוננתנו” הוא בברכת “אתה חונן”, מפני שהבדלה תלויה בדעת. כדי להבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, צריך דעת. לכן תיקנו לומר את ההבדלה דווקא בברכת הדעת. נוסף לכך, מכיוון שאסור לבקש צרכיו קודם הבדלה, קבעו את ההבדלה ב...