הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

במקורות הגאולה חוזר שוב ושוב עניין השופר. כשם שבמתן תורה נשמע קול שופר חזק מאוד, כך גם בגאולה העתידה מתואר גילוי גדול הקשור לתקיעת שופר. השאלה היא: מי יתקע בשופר כאשר משיח יבוא, וכמה תקיעות יתקעו? בעניין זה מובא שהקב”ה בעצמו יתקע בשופר. ויש אומרים שמלאך מיכאל הוא שיתקע. עצם העובדה שהתקיעה מיוחסת לגילוי מלמעלה מורה שאין מדובר בתקיעה רגילה בלבד, אלא בקריאה אלוקית המעוררת את ישראל ומבשרת את הגאולה. לגבי מספר התקיעות מובא שיתקעו שלוש תקיעות. שלוש תקיעות אלו מבטאות את ההתעוררות הגדולה של הגאולה, את קיבוץ הגלויות ואת גילוי מלכות ה’ בעולם. השופר אינו רק סימן חיצוני. הוא קול פשוט, החודר מעבר למילים, ומעורר את פנימיות הנשמה. לכן הוא מתאים כל כך לרגע הגאולה: רגע שבו לא רק השכל מבין שהגיע הזמן, אלא הנשמה עצמה מתעוררת ויודעת שהנה זה בא. גם בהקשר של קיבוץ גלויות נאמר בפסוק: “והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה’ בהר הקודש בירושלים”. השופר הגדול מעורר את האובדים והנדחים, גם את מי שנמצאים בריחוק גדול, ומביא אותם להשתחוות לה’ בירושלים. ...

האמונה בביאת המשיח אינה רעיון כללי בלבד, אלא יסוד ברור בתורה ובהלכה. התורה רומזת ומלמדת על ביאת מלך המשיח מתוך עניינים של מעשה בפועל, מפני שעניינה של תורה הוא לדעת את המעשה אשר יעשון — הלכה למעשה. לכן, כאשר התורה רוצה לומר אודות ביאת מלך המשיח, אין הדבר מופיע רק כרעיון מופשט, אלא בקשר למצווה והלכה. וכך מבואר בנוגע לפסוק “ויספת לך עוד שלש ערים” — שממנו לומדים על שלימות קיום המצוות לעתיד לבוא ועל ביאת מלך המשיח. מלך המשיח עצמו מוגדר בהלכה בדברי הרמב”ם. סימניו הראשונים הם: “אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה’, הרי זה בחזקת שהוא משיח”. ואם עשה והצליח, ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל — הרי זה משיח בוודאי, והוא יתקן את העולם כולו לעבוד את ה’ ביחד. מכאן מובן שמלך המשיח אינו רק מנהיג מדיני או סמל רוחני, אלא מלך הפועל בפועל בעולם: מחזק את שמירת התורה והמצוות, נלחם מלחמות ה’, בונה את בית המקדש, מקבץ נדחי ישראל ומביא את העולם כולו לעבודת ה’. חז”ל מלמדים כי “משה הוא גואל ראשון הוא גואל ...