גרסת רש"י בפרשת תרומה – וא"ת כל אשר אצווה | ברור הלכה
ב"ה | שלישי ד' אדר תשפ"א | פרשת תרומה
א — גרסת רש"י ואבן עזרא
בסדר בניית ומיקום הכרובים המתואר בפרשתנו נכתב:
"וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
כלומר: הקב"ה אומר למשה רבינו שכאשר יקבעו לדבר, מיקום הדיבור יהיה מבין שני הכרובים.
והנה על התיבות "את כל אשר אצוה אותך" נעמד לו רבן של ישראל — רבנו שלמה יצחקי (רש"י) — וכותב:
"ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל — הרי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא, וכה תפתר: ואת אשר אדבר עמך שם, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא".
וכן נעמד לו על תיבות אלו רבנו אברהם בן מאיר — אבן עזרא, וזו לשונו:
"וטעם וי"ו ואת כל אשר אצוה ככה הוא. מלת ודברתי משרת בעבור אחרת, כאילו כתוב ודברתי אתך, מעל הכפרת מבין שני הכרובים, ולא הזכיר הדבר המדובר. והטעם שאדבר אתך להודיע סודי ולהשיב על שאלתך, ודברתי את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל".
ביאור שיטות רש"י ואבן עזרא
א. לדעת רש"י — האות וי"ו כאן ("ואת") מיותרת, ודבר זה מצוי במקרא.
ב. לדעת האבן עזרא — כוונת הפסוק היא לשתי נבואות שונות: האחת — "ודברתי אתך", והיא נבואת משה לעצמו לגלות סודו לעבדיו הנביאים ולהרחיב דעתו במושכלות; והשנייה — "ודברתי את כל אשר אצוה אל בני ישראל", והיא נבואת שליחות — מה שמשה רבינו נצטווה להגיד לכלל ישראל.
ואע"פ שבפסוק לא כתוב "ודברתי את כל אשר אצוה אותך" אלא "ואת כל אשר אצוה אותך" בלי מילת "ודברתי" — המילה "ודברתי" שכתוב בתחילת הפסוק נמשכת גם לסוף הפסוק. וזה כוונת ראב"ע: "כי מלת ודברתי משרת בעבור אחרת".
השאלה: הוי"ו החסרה בספרי התורה שלפנינו
והנה תמיהה עצומה: מה לנו ולפירושים אלו, בו בזמן שבכתוב לא נכתב כלל האות וי"ו1?
ואכן תמיהה זו היא תמיהת גדולי המפרשים על אתר, והסיקו שבספר התורה שהיה לרש"י היה כתוב בוי"ו. וכלשון בעל השפתי חכמים: "אף על פי שאין כתיב ואת בוא"ו — בספר תורה של רש"י היה כתוב בוא"ו". וכעין זה כתב רבי אליהו מזרחי: "ואת כל אשר אצוה אותך — וי"ו זו יתרה היא. חפשתי בכמה ספרי תורה ולא מצאתי זה".2
וא"כ סרה התמיהה.
הערה: בדפוס הראשון של רש"י שנדפס בשנת רל"ה ברג'יו די קלביאה, לא מופיע פירוש רש"י הנ"ל כלל! וכן זה לא מופיע בכ"י וואקספורד (צילום מעמוד מדפוס ראשון דפרשת תרומה נדפס בראש ספר 'רש"י פירשו התורה' (שעוולע)). במקום זה נדפס: "את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל — את כתוב, בלא וי"ו". כלומר, לא זו בלבד שאין רש"י מביא שכתוב "ואת" (עם וי"ו), אלא רש"י מעתיק מהכתוב "את כל" (בלא וי"ו).3
ב — התייחסות הרבי לנושא
כן בקודש חזיתי למענה רבנו בשאלה זו שהשיב לרב יוסף דב קרינסקי בשנים הראשונות. וזה תורף המעשה כפי שמספר הריד"ק4:
בשנים ההם בזאל הקטן, בצד שמאל בין הארון הקודש והדלת, היה ארון ספרים מהרצפה עד התקרה מלא ספרים — ש"ס, שולחן ערוך, מדרשים, וכו'. ופעם בפעם הי' הרבי יוצא ממשרדו (מחנה ישראל) לעיין באיזה מראה מקום ושב לעבודתו.
והנה בפרשת תרומה למדתי עם ידידי ר' יצחק פלאהר ע"ה, חומש עם פירוש רש"י, והוקשה לנו ביאורו של רש"י על הכתוב "ואת כל אשר אצוה אותך". שהרי בחומש כתוב תיבות אלו בלא וי"ו, וברש"י כתוב "ואת" עם וי"ו?
פתאום נכנס הרבי לעיין באיזה מראה מקום, אזרנו עוז ושאלנו את רבינו שאלה זו.
הרבי לקח מהספרייה גמרא מסכת שבת, ופתח בדף נה, ב. והצביע על התוספות ד"ה 'מעבירם כתיב' ואמר לנו לראות את הגיליון הש"ס מהגרע"א שהביא הרבה פעמים שיש גרסאות שונות בתנ"ך, וגם את הרש"י הזה הביא שם.5
1 וראה גם את פירוש 'החזקוני' שעולה מדבריו שלפניו הגרסה הייתה בוי"ו.
2 ובנוגע לגופו של עניין — כיצד יכול להיות שלרש"י הייתה גרסה אחרת מהמצויה — ראשית יש להעיר שזהו נס עצום כיצד בכלל אין ריבוי של גרסאות שונות ומשונות בתורתנו הקדושה, אלא ב"ה עברה מדור לדור ושמרו על המסורה. אם כי יש פעמים (כפי שיבוא להלן דברי ר' עקיבא איגר) שאכן המסורה המצויה כיום אינה זהה למסורה שהייתה אצל רבותינו. כגון הכתוב בדברים (א, יג): "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם". ולרש"י על אתר היתה הגרסה שונה, כלשונו: "ואשמם — חסר יו"ד, למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם" (ע"כ). וראה מה שכתב שם בעל ה'מנחת שי' (צוין בלקו"ש חכ"ט עמ' 51 הערה 17) שהמסורת שהייתה לרש"י ועוד הייתה שונה. ויש להאריך בכל זה, ובפרט בנושא העברת המסורה, ואכ"מ.
3 ראה הערות וביאורים גיליון תתקי"ח עמ' 89.
4 ראה הערות וביאורים גיליון תתקי"ז עמ' 233.
5 וזה לשונו: תוס' ד"ה מעבירם כתיב... ובכל ספרים שלנו. וכן מצינו בנדה דף לג ע"א תוס' ד"ה והנושא שכתבו דהמסורת שלנו מחולק עם הש"ס... ובפירש"י בחומש פרשת תרומה "ואת כל אשר אצוה" הוא וי"ו יתירה ולפנינו כתיב "את" בלא ו'. עיין ברא"ם שם. [ראה גם פירוש מגלה עמוקות כאן — שמביא שלעת"ל קול ה' יהיה בכל הארץ ולא רק מבין שני הכרובים.]
תגובות
הוסף רשומת תגובה