למה מנערים את הבגדים בסיום התשליך?
ראש השנה בפתח, ומנהג התשליך מהדהד על שפת הנהר. אבל רגע — מה עושים בסיום התשליך? יש נוהגים לנער את שולי הבגד או את שולי הטלית קטן. למה בעצם? מה הקשר בין ניעור הבגדים לכפרת העוונות? בשיעור זה מסביר הרב מנחם מענדל חדאד את התשובה על פי דברי הבן איש חי בספרו תורה לשמה.
המנהג לנער את שולי הבגד בסיום התשליך
ביום א׳ של ראש השנה, או ביום השני כשחל ראש השנה בשבת, נוהגים ללכת לאחר תפילת מנחה אל עבר הנהר או מקום מים, ולעשות את מנהג התשליך. בסיום התשליך יש נוהגים לנער את שולי הבגד או את שולי הטלית קטן, כפי שמובא במעשי אפרים ובספרים נוספים, לזכר הפסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז, יט). בעצם אנו מנערים ואומרים שהקב״ה ישליך לנו את החטאים אל הים וימחה אותם.
השאלה של הבן איש חי
והנה, הדבר הזה לכאורה תמוה מאוד: וכי אדם שעשה עבירות חמורות, על ידי ניעור בגדיו או ניעור הטלית קטן — יבוא ויימחל לו העוון? שאלה זו שאל אותה רבינו יוסף חיים בספרו תורה לשמה, שהוא ספר שאלות ותשובות שכתב בעצמו (סימן ל״א, לאמת). שם הוא שואל על המושג של התשליך, וגם על המנהג לומר את הפסוק "פותח את ידך" בברכת המזון ולפתוח את הידיים — וכי אדם שלא יפתח את ידיו לא יגיע לו השפע, חלילה? ויש לציין שיש נוהגים גם בסיום קידוש לבנה לנער את שולי הבגד או את שולי הטלית קטן.
התשובה: הפעולה למטה מעוררת את הפעולה למעלה
מה מסביר שם רבינו יוסף חיים? על פי דברי הנביאים. בספר נחמיה (ה, יג) הנביא מנער את בגדיו ואומר: "ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה". וגם המלך יואש הלך אל הנביא אלישע כשהיה בצרה, והנביא אמר לו לקחת חצים ולזרוק מהחלון. והנה, השאלה מתבקשת: איך החצים האלה יעזרו? הרי הם לא יפגעו באויב! אלא מה — כאשר אדם עושה פעולה כאן למטה, זה מה שגורם שפעולה דמיונית בפתיחת הידיים, ככה הוא אומר, זה מה שפועל שגם מלמעלה ינהגו איתו כך.
אדם למטה מתעורר לנער — ניעור מלשון התעוררות. כשאדם מנער את עצמו, אז הוא מתנער, ורואים מלמעלה שהוא רוצה להתנער, ומשליכים לו את העוונות. וזה בעצם היסוד למנהג ניעור הבגדים בתשליך: אנחנו לא מנערים סתם וזהו — חלילה וחס. כאשר אדם מתנער, הוא צריך לנער ולכוון את מחשבתו בפנים, ולזרוק באמת בלב שלם, ואז מן השמיים כופרים לו על כל העוונות.
על דרך זה "פותח את ידך"
על דרך זה גם "פותח את ידך": אדם פותח את ידיו כדי לעשות איזו פעולה דמיונית שאין לו כוח, וזה ממשיך את השפע מלמעלה. על דרך מה שאמר הבעל שם טוב: "מה שלמעלה ממך — ממך". כשאתה מתנהג כך, כך עושים לך וגוזרים לך מלמעלה.
הקשר לסימני ראש השנה — דברי השל״ה הקדוש
יש לקשר את הדברים גם לדברי השל״ה הקדוש במסכת ראש השנה: כל הסימנים שאנו עושים בראש השנה — תפוח בדבש, כרתי, סילקא וכל הדברים האלה — ודאי שאינם גורמים את המתיקות לשנה החדשה או את קריעת העוונות. אלא, כפי שמסביר השל״ה הקדוש: אתה רואה את הדבר ואתה מתעורר בדבר, וזה מה שממשיך עליך את השפע. אתה רואה את הרימון ואומר: תראה כמה מצוות יש, כמה חשוב להקפיד במצוות — ריבוי זכויותינו כרימון. זה מה שממשיך עליך, ומשמיים רואים איך שאתה מתעורר בעשיית המצוות, וגוזרים עליך שיהיה לך מלא מצוות, שנה מתוקה וכל הדברים הטובים.
לסיכום
מנהג ניעור הבגדים בתשליך אינו רק פעולה חיצונית. הוא ביטוי של התעוררות פנימית: כשאנו מתנערים מלמטה, הקב״ה מתנער עמנו מלמעלה, מכפר על עוונותינו ומשליכם במצולות ים. נזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה, ולגאולה תכף ומיד, אמן.
#תשליך #ראש_השנה #הלכה #יהדות #בן_איש_חי #טלית_קטן #ניעור_בגדים
תגובות
הוסף רשומת תגובה