הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

אחת ההלכות החשובות הנוגעות לפרשת השבוע היא קריאת שניים מקרא ואחד תרגום. כל יהודי צריך להשלים את פרשת השבוע עם הציבור, לקרוא כל פסוק פעמיים במקרא ופעם אחת בתרגום. מצווה זו מחברת את האדם באופן אישי לפרשה, מעבר למה שהוא שומע בבית הכנסת. חובה ולא רק מנהג חז"ל אמרו: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום". הלשון "לעולם" מורה שאין זו הנהגה טובה בלבד אלא חיוב קבוע. אין להסתפק בשמיעת קריאת התורה בשבת; יש להשלים את הפרשה באופן אישי. התרגום מסייע להבנת פשוטו של מקרא, ובפרט תרגום אונקלוס שיש לו מעמד מיוחד במסורת ישראל. זמן הקריאה הזמן הראשון מתחיל לאחר קריאת התורה של מנחה בשבת הקודמת, כאשר הציבור כבר התחיל את הפרשה הבאה. מצווה מן המובחר לקרוא בערב שבת כהכנה לקריאת התורה. רבים חילקו את הקריאה לפי ימות השבוע, ואחרים קוראים את כולה ביום שישי. השלמה לכתחילה יש להשלים לפני סעודת שבת בבוקר או לפני קריאת התורה, כדי לבוא לקריאה הציבורית כשהפרשה כבר מוכרת. אם לא הספיק, ישלים במשך השבת, ואם לא — ישלים לאחר מכן עד זמן מסוים המבואר בפוסקים, לפי...

 

הזמנה מוכרת: "אתם מוזמנים לקידושא רבה במלאת שנה לבן". שולחן פרוס, יין, מזונות, ברכה על היין - כל זה נקרא "קידושא רבה", הקידוש הגדול . אבל רגע - למה בדיוק "גדול"? הרי קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן" . אין כאן ברכה מיוחדת של קידוש, אין נוסח כמו בליל שבת. אז איך זה בכלל נקרא "קידוש", ולמה דווקא "גדול"? תוכן עניינים הקדמה: זכור את יום השבת לקדשו השאלה: מדוע קידוש גם בבוקר? הגמרא בפסחים - רבי אשי מגלה הפסוקים מסידור רב עמרם גאון פירוש רש"י: "סגי נהור" פירוש הרשב"א: הברכה שבכל הקידושים למעשה: מה חייבים לשמוע? הקדמה: "זכור את יום השבת לקדשו" הכתוב אומר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ':ח'). למדו מכאן חכמים שיש לקדש את השבת בשני זמנים: בכניסתה (ליל שבת) ו ביציאתה (הבדלה). איך זוכרים? על ידי דיבור - אמירת נוסח קידוש. חכמים תיקנו שיהיה על היין, כי היין מבטא שמחה וכבוד. השאלה: מדוע קידוש גם...