הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

ביום כ' מנחם אב אנו עומדים בדיוק 40 יום לפני ראש השנה. תאריך זה, שהוא גם יום ההילולא של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון זצ״ל, אביו של הרבי מליובאוויטש, מהווה על פי שיחות הרבי את נקודת הפתיחה האמיתית של ההכנה לימים הנוראים. הרב מנחם מענדל חדאד משתף בשיעור זה סיפור מצמרר שהזדמן לו בשבוע האחרון, המאיר את משמעותם של ראשי התיבות של חודש אלול ואת מקומה של התורה כעיר מקלט רוחנית לכל אחד ואחד מאיתנו. השאלה מתי מתחילה באמת ההכנה לראש השנה, וכיצד עלינו להתכונן לימים הנוראים בצורה מעשית — לא רק בתפילה ובסליחות, אלא בקבלה מוחשית שתגן עלינו ביום הדין? המקורות 40 יום קודם יצירת הוולד הגמרא מלמדת שיש עניינים הנקבעים 40 יום קודם יצירת הוולד — למי הוא יזדווג וכדומה. כך גם ראש השנה, שהוא יום שבו נברא אדם הראשון ("זה היום תחילת מעשיך"), טעונים הכנה של 40 יום קודם לכן, החל מיום כ' מנחם אב. ראשי התיבות של אלול האריז״ל מביא (לאמת מראה מקום מדויק) שראשי התיבות של המילה אלול הם "אנה לידו ושמתי לך" (שמות כא, יג) — פסוק העוסק ברוצח בשגגה שגואל הדם רשאי להורגו, אלא אם כן ה...

מתי נכון לתת את השם לבת שנולדה? האם מיד ביום הלידה, אחרי שלושים יום, אחרי ארבעים יום, או דווקא בקריאת התורה הראשונה? הרב מנחם מענדל חדאד סוקר בשיעור זה את המנהגים השונים, ומציג את מנהג חב״ד כפי שנתקבל מבעל התניא. השאלה בהמשך לשיעור על מעמד קריאת השם לבת בעת קריאת התורה, נשאלת שאלה מעשית: מהו הזמן המדויק שבו יש להעניק את השם? המנהגים בעם ישראל שונים ורבים, וכל עדה נוהגת כמסורת אבותיה. מי שאין לו מנהג מסוים במשפחתו — כיצד ינהג? המנהגים השונים יש כמה מנהגים ברורים בעם ישראל בעניין הזמן המוכשר לנתינת השם לבת: יש הנוהגים לתת את השם לאחר שלושים יום מהלידה. הטעם: האישה והבת נמשלו לירח, וכשם שהירח מתמלא לאחר שלושים יום, כך ממתינים שלושים יום עד שהבת "מתמלאת" ורק אז נותנים לה את השם. יש הנוהגים להמתין ארבעים יום, כנגד ארבעים הימים שבהם נוצר הוולד ברחם. יש הנוהגים לתת את השם בשבת הראשונה שלאחר הלידה, או בשבת שבה היולדת מגיעה לבית הכנסת ועורכים את הקידוש. ויש הנוהגים לתת את השם באותו יום עצמו של הלידה, מבלי להמתין כלל לקריאת התורה. מנהגים אלו קיימים בכל הקהילות — אשכנזים, ...

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב הורים לבת שזה עתה נולדה: מתי והיכן קוראים לה בשם? האם בערב מיוחד בבית, או דווקא בבית הכנסת? הרב מנחם מענדל חדאד מבאר בשיעור זה את שורש המנהג ואת שני הטעמים העיקריים לקריאת השם דווקא במעמד קריאת התורה. השאלה המנהג הרווח בקרב האשכנזים, החסידים ובמנהג חב״ד הוא לקרוא את השם לבת שנולדה דווקא במעמד קריאת התורה בבית הכנסת — בשני, בחמישי או בשבת. לעומת זאת, רבים מהספרדים נוהגים לערוך ערב מיוחד של שמחה והודיה בבית, שבו אומרים "מי שברך" עם פסוקים מיוחדים ונותנים את השם לבת. מדוע נהגו האשכנזים לקבוע את מעמד קריאת השם דווקא בעת פתיחת הספר תורה? המקורות מנהג הספרדים — "זבד הבת" המנהג הספרדי לערוך "זבד הבת" נסמך על הפסוק בפרשת ויצא, בקשר ללידתו של זבולון בן יעקב: "ותאמר לאה זבדני אלוקים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו שישה בנים, ותקרא את שמו זבולון" (בראשית ל, כ). זהו המקום היחיד בכל התנ״ך שנאמר בו הלשון "זבד טוב". במפרשים מובאים כמה פירושים: יש המפרשים "חלק טוב", ויש שהסבירו מלשון "זיוו...