הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בס"ד בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" עיון מעמיק בסוגיית קידושין — מחלוקת הראשונים בדין "ידים שמוכיחות" תוכן השיעור: יביא דברי שמואל בקידושין דלא אמר תיבת "לי" יביא ביאור התוס׳ בכך יקשה עליו מכמה קושיות יביא ביאור המקנה בגמ׳ יביא דברי הרשב"א יביא ב׳ אופנים בפירוש דברי הגמ׳ יבאר עפ"ז את מחלוקת המפרשים בדין זה א. דעת שמואל בלא אמר תיבת "לי" איתא במסכתין 1 : "אמר שמואל: בקידושין, נתן לה כסף ושוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת, הרי את מאורסת, הרי את לאינתו — הרי זו מקודשת. הריני אישך, הריני בעליך, הריני ארוסיך — אין כאן בית מיחוש". והיוצא מדין זה דשמואל, הוא דלדעת שמואל באם אמר איזה דבר ולא מוכח בפירוש למה נתכוון — אף על פי כן נחשב דיבורו דיבור, ולכן בקידושין אף שלא אמר "לי" וא"כ לא מוכח שנתכוון לקידושין, מכל מקום תהי" מקודשת, ובלשון הגמ": "ידים שאין מוכיחות הויין ידים". ומקשה על כך הגמ": "והתנן 2 : האומר אהא — הרי זה נזיר; והוינן בה, ודילמא אהא בתענית קאמר? ואמר שמואל...

בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...

בס"ד עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל "כל ישראל חברים" — דברי תורה מעצרת הזיכרון א. פתיחה ודברי תנחומים שולח מכאן תנחומים למשפחת אמיתי ולאשת חבר, לילדות, רעיה הדסה ומנוחה רחל וכל משפחת אנ"ש חב"ד הרצליה, שזו משפחה אחת גדולה. ושמואל זה לא רק איש פרטי — הוא איש כללי שנגע לכולם, נגע לכל אחד. אז מבקש שכולם יתנחמו, ותכף ומיד הוא יחזור. ברגע זה ממש — תחיית המתים, ונשמות חוזרות בגופים, כפי שהם הלכו כך הם חזרו. ב. "אז ימלא שחוק פינו" — העולם המצחיק של לעתיד לבוא אנחנו אומרים כל יום "אז ימלא שחוק פינו" בשיר המעלות. אז אחד הפירושים בזה, שלעתיד לבוא אז יהיה מאוד מצחיק. למה יהיה מצחיק? כי אדם — שלא עלינו — יש נשים שנפטרות בלידה או אחרי הלידה עם סיבוכים כאלה ואחרים. ובוא נאמר שהאמא נפטרה בגיל שלושים וחמש, והילד שלה גדל והוא עכשיו בן ארבעים או בן חמישים. אז לעתיד לבוא, שעכשיו יש תחיית המתים, האמא מתעוררת — היא קמה בגיל שלושים וחמש, והבן או הבת שיהיו בני חמישים, בני שישים, יהיו יותר מבוגרים מהאמא. אז יש בהלכה דיון: מי ...