בגד חדש בראש השנה – מותר או אסור? הלכה למעשה

 

בשבת האחרונה נשאלתי שאלה מעשית ובוערת לימים אלו: האם מותר לקנות בגד חדש וללבוש אותו בראש השנה? השאלה נראית פשוטה, אך כדי להשיב עליה נצטרך לרדת לשורש עמוק יותר – האם בכלל יש חיוב של שמחה בראש השנה כמו בשאר המועדים?

האם יש חיוב שמחה בראש השנה?

בחג הסוכות ובחג המצות נאמר במפורש "ושמחת בחגך", ואנו מזכירים בתפילה "מועדים לשמחה". השאלה הפשוטה היא – האם גם בראש השנה קיים חיוב זה?

לכאורה יש ראיה ברורה שכן. השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקצ״ז) פוסק:

"בראש השנה אוכלים ושותים ושמחים, ואין מתענים בו."

וכך אנו רואים אצל עזרא ונחמיה שאכלו מעדנים ביום זה. אנשים גם נוהגים להביא בשר שמן ויין טוב לשולחן החג – מה שמלמד לכאורה על חיוב של שמחה.

הצד השני של המטבע – ראש השנה כיום דין

אך מנגד עומדות שתי הלכות משמעותיות:

• אין אומרים הלל בראש השנה – בסוכות ובפסח כן, אך בראש השנה לא.
• מרן השולחן ערוך בסימן תקפ״ד מסביר שהסיבה שלא אומרים "מועדים לשמחה" בתפילת ראש השנה, בשונה משלושת הרגלים, היא שאין ראש השנה יום של שמחה.

הרמב״ם (הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג׳, הלכה ו׳) כותב במפורש בהקשר של אמירת הלל:

"אבל ראש השנה ויום הכיפורים אין בהם הלל, לפי שהם ימי תשובה ויראה ופחד, ולא ימי שמחה יתרה."

אם כן, לכאורה יש כאן סתירה: מצד אחד "אוכלים ושותים ושמחים", ומצד שני הרמב״ם קובע שאלו "ימי תשובה ויראה ופחד". כיצד נשלב את שני הכיוונים?

הכרעת אדה״ז: כבוד ועונג – ולא שמחה

שולחן ערוך הרב (סימן תקכ״ט, הלכות יום טוב) עושה סדר במחלוקת ומחלק:

• כבוד ועונג – במלבוש יפה ובמאכל טוב, כדוגמת דין שבת (סימן ר״נ).
• שמחה – לשמח את האישה בבגדים, את הילדים בכלים ובאגוזים.

ומכריע אדה״ז: בראש השנה אין חיוב של שמחה, יש חיוב של כבוד ועונג.

אמנם ראיתי בילקוט יוסף שיצא נגד דברי אדה״ז והביא ראיה מדברי הרמב״ם בהלכות יום טוב שיש חיוב שמחה – אך תמוה הדבר. וכי אדה״ז לא ראה את הרמב״ם בהלכות יום טוב? הרי דבריו יסודיים ומוסמכים על דברי הרמב״ם עצמו בהלכות מגילה וחנוכה, שם כתוב במפורש שראש השנה אינו יום של שמחה. גם השדי חמד פוסק שאין חיוב שמחה בראש השנה.

היישוב: "גילו ברעדה"

הגמרא במסכת ערכין מסבירה את הכיוון הכפול:

• מצד אחד אין אומרים הלל – כי עכשיו יושבים ופותחים את ספר החיים, זהו יום הדין.
• מצד שני, בסימן תקפ״א פוסק העיטור, וכן מרן השולחן ערוך, ש"מסתפרים ומתעטפים ולובשים לבנים בערב ראש השנה" – כי אנו בטוחים שנזכה בדין.

כפי שמובא בשיחות הרבי מליובאוויטש – הצמח צדק ונכד נוסף ראו את אדה״ז בוכה בליל ראש השנה. שאלוהו: "רבנו סבא, למה אתה בוכה? הרי אמרת שיש עניין לשמוח?" ענה להם: "אלו דמעות של שמחה."

זוהי מהותה של השמחה בראש השנה – שמחה מיוחדת, כדברי הפסוק "גִּילוּ בִּרְעָדָה". בשאר החגים זו שמחה בְּתָפאָרה; כאן, גילה מתוך רעדה. יש שמחה, אך היא שזורה ביראה של יום הדין.

למעשה: מה הדין לגבי בגד חדש?

מדברי כל הפוסקים עולה תמונה ברורה, בשלושה שלבים:

1. ודאי שיש עניין ללבוש בגד חדש – כדי להראות שאתה בטוח בדין, כפסק סימן תקפ״א.
2. בגדי פאר, בגדי משי ובגדי אירועים יקרים – אין ללבוש בראש השנה. כך כותב כף החיים בסימן תקפ״א: אלו ימי דין, אין זה הזמן לבגדי משי ופאר, שמור אותם לחתונות ולאירועים.
3. בגד חדש רגיל – מותר ואף מומלץ. בגד של 400-500 שקל בימינו אינו נחשב לבגד פאר. בגדי אירועים היום מגיעים ל-10,000 ו-15,000 שקל – אלו הם בגדי הפאר שאין ללבוש.

ראיה ניצחת מהשולחן ערוך

לכל אלו שרוצים להחמיר ולהגיד "לא לובשים בגד חדש בראש השנה" – ראיה מפורשת מדברי מרן השולחן ערוך עצמו. בסימן ת״ר, סעיף ב׳, לגבי הקידוש בליל שני של ראש השנה (יש ספק אם אומרים "שהחיינו" בליל שני), כותב מרן:

"יִלְבַּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ יַנִּיחַ פְּרִי חָדָשׁ, וְיֹאמַר שֶׁהֶחֱיָנוּ."

מרן השולחן ערוך עצמו כותב במפורש שלובשים בגד חדש בראש השנה! אם כן, מי יבוא ויחמיר לומר שלא לובשים בגדים חדשים?

מסקנה הלכתית

• חיוב שמחה כפי שיש בשאר החגים – אין בראש השנה.
• שמחה כלשהי, "גילו ברעדה", יש ויש.
• לבישת בגדים חשובים ונקיים בערב ראש השנה – חובה, להראות שאנו בטוחים בדין.
• בגד חדש רגיל – אין שום בעיה, ואף רצוי.
• בגדי פאר ומשי (אלפי שקלים) – אין ללבוש בראש השנה.

ובזכות ההנהגה הזו – שאדם בוטח באב הרחמן בבטחון גמור – ימשיך לו הקב״ה שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. וייגאלנו גואל צדק במהרה בימינו, אמן ואמן.

 

💬 שתף בוואטסאפ