הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

  מה המשותף למשה רבנו, הלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא? מעבר לגדלותם בתורה ובמידות — כולם זכו להיפטר בגיל מאה ועשרים שנה. המדרש ספרי בפרשת וזאת הברכה מחבר בין ארבעתם, ומהחיבור הזה נובע שיעור מעשי לחיי כל אחד ואחד: איך שמחים באמת בחג, ואיך זוכים לאריכות ימים ושנים טובות. בשיעור שנמסר מתוך הסוכה, הרב מנחם מענדל חדאד פותח את הסוד. שלוש המצוות של החג — והקושי בשמחה בחג הסוכות יש שלוש מצוות מרכזיות: מצוות הסוכה, נטילת ארבעת המינים, ומצוות "ושמחת בחגך". אבל הרבה שואלים בכנות: איך אפשר לשמוח כשלא תמיד קל? כשאדם עצוב, כשמרגיש שחסר לו משהו? התשובה, כפי שמוסבר בהרחבה בתורת החסידות, טמונה במילה אחת: ביטול . סוד השמחה: "ויספו ענוים בה' שמחה" הנביא ישעיהו (כ"ט, י"ט) אומר: "ויספו ענוים בה' שמחה". מי הוא השמח? דווקא העניו. ואת זה רואים אצל משה רבנו, עליו מעידה התורה עצמה: "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב, ג'). אך כאן נדרשת דיוק חשוב: ענווה איננה הכחשת המעלות . להיפך — העניו מכיר את מעלותיו ויכולו...

בכל יום מימי חג הסוכות נכנס לסוכה אורח עליון – זהו סוד ה"אושפיזין" שגילה הזוהר הקדוש. אך מלבד שבעת הרועים, מבקרים בסוכה גם שבעה מרבותינו נשיאי החסידות. וביום השני של החג מתגלה קשר מפתיע בין יצחק אבינו, המגיד ממעזריטש, ומאמרו של הלל הזקן "אם אני כאן – הכל כאן", שנשמע כגאווה ובאמת הוא שיא הענווה. בשיעור שנמסר מתוך הסוכה, הרב מנחם מענדל חדאד פותח את הדברים. שבעת האושפיזין של הזוהר הזוהר הקדוש (פרשת אמור, ק"ג ע"ב – ק"ד ע"א) מלמד שבכל יום מימי החג נכנסים לסוכה שבעה אורחים עליונים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. כולם באים בכל יום, אלא שבכל יום אחד מהם הוא המוביל, ועמו שפע מיוחד לכל היושבים בסוכה. האושפיזין החסידיים על פי מסורת חב"ד, גילה הרבי הריי"צ שבנוסף לשבעת הרועים מבקרים בסוכה גם שבעה מנשיאי החסידות: הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. ואם תשאלו – איך ביקר דוד המלך בסוכות שנעשו לפני שנולד? התשובה: המבקר הוא הנשמה, שמקור...

השנה יום הראשון של חג הסוכות חל בשבת. כידוע, בשבת אין מנענעים את ארבעת המינים — חכמים גזרו שמא יטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים, כפי שגזרו על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת. אם כן עולה שאלה מעשית: האם לאגוד את הלולב כבר בערב החג, או שמא נמתין? ומהו הפירוש המיוחד של רבי לוי יצחק מברדיטשוב לפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון"? הגזירה על נענוע הלולב בשבת מצוות ארבעת המינים מהתורה היא ביום הראשון, כדכתיב: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג, מ'). אולם כשיום הראשון חל בשבת, ביטלו חכמים את הנענוע מחשש טלטול — בדיוק כמו שקרה השנה בשופר של ראש השנה, שתקענו רק ביום השני. יש לציין שגזירה זו אינה נוהגת בבית המקדש — שם מנענעים גם בשבת. מצוות הסוכה והשמחה מתחילות מיד אמנם מצוות ד' מינים נדחית ליום השני, אבל מצוות הסוכה מתחילה כבר בליל החג, וכך גם מצוות השמחה — "ושמחת בחגך" (דברים ט"ז, י"ד), שנאמרה בחג הסוכות שלוש פעמים חיזוק. והשמחה אינה סטטית: מעלין בקודש, וכל יום צריך להוסיף בשמחה על קודמו....