ימי בין הזמנים מזמנים טיולים ונסיעות, ואיתם שאלות הלכתיות מעשיות שעולות באופן טבעי. אחת מהן — האם מברכים על לעיסת מסטיק? בשיעור זה מביא הרב את דברי הפוסקים בסוגיה, מתוך דגש על חשיבות לימוד התורה בימי בין הזמנים, ופוסק למעשה מהי הברכה הראויה.

השאלה

במהלך ימי בין הזמנים, כשרבים יוצאים לטיולים ולנסיעות לצפון ולדרום, רבים נוהגים לקחת מסטיק לפה. ונשאלת השאלה: האם יש לברך ברכה לפני לעיסת מסטיק? הרי האדם אינו בולע את גוף המסטיק אלא רק לועס אותו, והטעם המופק ממנו הוא מועט. האם יש כאן אכילה שמחייבת ברכה, או שמא אין בזה משום אכילה כלל?

חשיבות לימוד התורה בבין הזמנים

לפני הדיון בשאלה עצמה, יש להקדים דברי תוכחה מהמהרש״א (רבי שמואל אליעזר איידלס), מגדולי מפרשי הגמרא, שחי לפני למעלה מ־250 שנה. בספרו חידושי אגדות על מסכת שבת, כותב המהרש״א תוכחה לבני עירו שאינם בקיאים בהלכות שבת, ומוסיף שורה קצרה אך חריפה: גם הבחורים מבטלים רוב הימים בבין הזמנים בטיולים ובטיולים. כלומר, תופעת בין הזמנים אינה חדשה, אך המהרש״א מזכיר זאת לשלילה — כביטול תורה. וודאי שאנו היום צריכים לתקן, ולהוסיף בלימוד תורה ביתר עוז וביתר רוב בימים האלה.

המקורות

דעת רבי עובדיה הדאיה — אין מברכים

רבי עובדיה הדאיה, בשו״ת ישכיל עבדי (חלק או״ח, סימן כ׳, אות נ״ד), פוסק שאין מברכים על לעיסת מסטיק. נימוקו: אין בלעיסת המסטיק הנאת גרון ממשית, שהרי האדם אינו בולע את גוף המסטיק, והמתיקות המופקת היא בעלמא ואינה נחשבת לאכילה. ולכן אין לברך. ומוסיף רבי עובדיה הדאיה, שאם האדם רוצה — יכול לכוין במחשבתו בלבד, ואין צריך לברך בפה.

דעת רבי עובדיה יוסף — יש לברך

רבי עובדיה יוסף, בשו״ת יביע אומר (חלק ז, או״ח, סימן ל״ג), דן בשאלה זו ומביא את דברי רבי עובדיה הדאיה בישכיל עבדי. ואף על פי שלכאורה יש כאן ספק ברכות שבו נוטים להקל, מכל מקום כותב רבי עובדיה יוסף בפירוש שוודאי צריך לברך על מסטיק. נימוקו: יש איזה דבר, אף שהוא מועט, שנכנס לגוף, ויש עמו טעם ומים, ויש כאן איזושהי אכילה. ולכן יש לברך ברכת שהכל נהיה בדברו לפני שמכניס את המסטיק לפה.

ותירץ רבי עובדיה יוסף את דברי רבי עובדיה הדאיה, שאין לסמוך על כוונת מחשבה בלבד, אלא יש לברך בפה כדין, שכן המתיקות המופקת מלעיסת המסטיק מגיעה לחלל הפה ויש בה ממש.

פסק הלכה

למעשה, רוב הפוסקים הסכימו עם דברי רבי עובדיה יוסף ביביע אומר, והמנהג הוא לברך. לפיכך, לפני לעיסת מסטיק יש לברך ברכת שהכל נהיה בדברו. אין להסתפק בכוונת מחשבה בלבד, אלא יש לברך בפה כדין.

שאלות ותשובות

האם יש לברך ברכה אחרונה לאחר לעיסת מסטיק?

כיוון שאין האדם בולע את גוף המסטיק אלא רק טעם מועט נכנס לפיו, אין מברכים ברכה אחרונה לאחר לעיסת מסטיק.

מהי הברכה הראויה על מסטיק?

הברכה הראויה היא ברכת שהכל נהיה בדברו, שכן טעם המסטיק אינו מן הצומח אלא מתיקות הנוספת לו, ואין גידולו מן הארץ.

האם יש לברך על מסטיק שאין בו טעם?

מסטיק שאין בו כל טעם, כיוון שאין בו שום הנאה, אין מברכים עליו.

האם כוונת מחשבה יכולה להחליף ברכה בפה?

רבי עובדיה הדאיה בישכיל עבדי כתב שאפשר לכוין במחשבה, אך רבי עובדיה יוסף ביביע אומר פסק שאין לעשות כן, אלא יש לברך בפה ברכת שהכל נהיה בדברו.

מה נכון לעשות בשעת הטיול כשרוצים ללעוס מסטיק?

לפני הכנסת המסטיק לפה, יש לברך ברכת שהכל נהיה בדברו, ולאחר מכן אפשר ללעוס. ברכה אחרונה אין מברכים.

לשאלות נוספות ניתן לפנות דרך האתר או קבוצות הוואטסאפ. כל שיתוף מפיץ תורה!



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קידוש במקום סעודה — הטעות שכולם עושים בקידוש בית הכנסת

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

האם מותר לברך ברכת הלבנה ביום או בליל שבת?

עצרת כינוס תורה לזכר שמואל אמיתי ז״ל — "כל ישראל חברים"

מדוע מוסיפים "אחור" בברכת ההפטרה למרות שאינו בפסוק המקורי בישעיה? | "ודבר אחד מדבריך אחור"

בדין האומר "הרי את מקודשת" ולא אמר "לי" — עיון בסוגיית קידושין