איזהו עשיר השמח בחלקו? — ביאור עומק לפי המהר"ל, רבנו יונה והרבי הריי"ץ

 


המנהג לקרוא פרקי אבות בין פסח לעצרת

מנהג ישראל לומר בין השבתות שבין פסח לעצרת, מדי שבת, פרק מפרקי אבות. ויש הנוהגים להמשיך גם עד ראש השנה, ולומר מדי שבת פרק מפרקי אבות בכל הזמן של הקיץ.

בשבת שעברה קראנו את פרק ד' מפרקי אבות, ונשאלתי על ידי אחד מהמתפללים בדברי המשנה הראשונה בפרק.

השאלה שהציג המתפלל — "חלקו" או "מה שיש לו"?

במשנה נאמר:

"בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא."

דקדוק לשון המשנה

שאל אותי המתפלל: מדוע נאמר "איזהו עשיר השמח בחלקו" ולא "השמח במה שיש לו"? מה זה "חלקו" הזה?

הקושי בלמידה מהפסוק

וגם כיצד רואים מהפסוק "יגיע כפיך כי תאכל" ראיה לכך שזה נקרא עשיר? ובאמת רבנו יונה ועוד מפרשים מסבירים שלא רואים ממש מפורש מהפסוק שזו ראיה לעשיר, וזה עניין נוסף שאדם צריך להתייגע ולהשיג דברים בעולם הזה.

יסוד המהר"ל — העני הנפשי

כשלומדים את דברי המהר"ל מפראג בספרו "דרך חיים" על פרקי אבות, וגם בספרו "נתיב עולם" בנתיב התורה, המהר"ל מביא יסוד מופלא:

"החומריות לא מסתפקת במה שיש לה"

הקדוש ברוך הוא יצר את העולם ואת החומריות במידה כזאת שתמיד היא לא מסתפקת במה שיש לה, ורוצה משהו ממישהו אחר.

מדוע "עני חשוב כמת"?

ולכן הוא מסביר שמאמר חז"ל "עני חשוב כמת" — העני חשוב כמת כיוון שהוא תמיד מבקש מאחרים, ולא הולך ומתייגע, ולא הולך ומשיג, ולא מסתפק במה שיש לו.

התשובה — עומק ההבדל בין "חלקו" ל"מה שיש לו"

אבל לעומת זאת, העשיר האמיתי — כך מסביר המהר"ל מפראג — זה אדם ששמח במה שיש לו. זאת אומרת, אפילו אם אין לו כל כך הרבה.

ולכן לא נאמר "איזהו עשיר השמח במה שיש לו", אלא "בחלקו" — כי לפעמים יכול להיות מצב שהחלק שלך הוא לא כזה גדול, ואתה שמח גם בזה ולא רק במה שיש לך.

אם היה כתוב רק "במה שיש לך", אז יכול להיות לפעמים מצב שאין לך סיבה לשמוח. אבל כשאומרים לך "בחלקו" — רוצים להגיד לך שזה החלק הזה, מה שיש לך עכשיו, וזה אתה צריך לשמוח בו.

מצוות היגיעה — "יגיע כפיך כי תאכל"

אבל לא רק להסתפק בזה ולומר "אני עשיר, אני שמח בחלקי" — אלא ממשיך בן זומא ואומר: "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך".

הקדוש ברוך הוא יצר את האדם בצורה כזאת שהוא צריך להתייגע ולהשיג את הדברים שלו — אם זה לימוד תורה ואם זה כסף — על ידי יגיעה. ואז הוא נקרא עשיר.

גזירה שווה "אשר–אשר"

מסביר המהר"ל — גם כתוב בספר דברים "וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם". מקיש "אשר" ל"אשר" — כשם שכתוב שם "אשר" בקשר לעושר, אז גם פה "אשריך וטוב לך" זהו העשיר. "אשריך" זה מלשון עשירות. זה הולך על העשיר.

רש"י: "האושר שמעמיד את האדם על רגליו"

מסביר רש"י: זה האושר שמעמיד את האדם על רגליו. אז אדם שמתייגע, ואז הוא שמח בחלק שהוא התייגע ובמה שהשיג — זו העשירות הגדולה, זהו העשיר האמיתי.

חידוש הרבי הריי"ץ — בגשמיות שמח, ברוחניות שואף

ונסיים בדברי הרבי הריי"ץ מליובאוויטש, שהסביר שכל זה אמור דווקא בכסף ובגשמיות. אז מי ששמח בחלקו נקרא העשיר האמיתי.

אבל ברוחניות — שם אדם תמיד צריך להסתכל על מי שלמעלה ממנו, ולשאוף ולהשיג תמיד יותר ויותר, ולהתייגע ולהתקדם, ולהתייגע במעלות התורה הקדושה. שנאמר "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל" — ולעלות תמיד במעלה ומעלה.

מסקנה — סוד העשיר האמיתי

העשיר האמיתי הוא זה שיודע לשמוח בחלק שניתן לו משמיים — גם כשהוא קטן — אבל לא מסתפק בעצלות; אלא מתייגע, משיג, וזוכה לאשריך וטוב לך. וברוחניות — אדרבה, "ילכו מחיל אל חיל", תמיד למעלה ולמעלה.

זוהי המתנה הגדולה של המשנה: ללמד אותנו שהעשירות אינה כמות — אלא תודעה.

הקדשה

הדברים נאמרים לעילוי נשמת מרת יהודית יוניס בת ר' צבי הלוי ז"ל שהיום זה יום שנתה — יהא זכרה ברוך, אמן ואמן.

קריאה לפעולה

אם המאמר חיזק אותך:

  • 🔔 הצטרף לקהילת Daily Halacha ב-WhatsApp לקבלת דבר הלכה יומי.
  • 💝 תרום לבית המדרש לרבנים ולמורי הוראה בבית שמש.
  • ❓ יש לך שאלה לרב? שאל ישירות.
  • 🌐 לעוד שיעורים: אתר הרב.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הפרשת חלה — היסודות שכל בית יהודי חייב לדעת

תמונה
מצוות הפרשת חלה היא אחת המצוות המרכזיות שמלוות את הבית היהודי בכל אפיית לחם. בשיעור הזה נעמוד על היסודות — מהיכן באה המצווה, מי חייב בה היום, ומה הדין בשאלה המעשית של לחם אורז שערבו בו קמח חיטה. מקור הציווי: פסוקי פרשת שלח כך נאמר בפרשת שלח (במדבר ט"ו): "וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, בבואכם אל הארץ... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה". שני תנאים מופיעים כאן — "בבואכם אל הארץ" ו "לחם הארץ" — והם המפתח להבנת כל הסוגיה. חלה בימינו: דאורייתא או דרבנן? שני התנאים מהפסוק חז"ל למדו מהפסוק שני יסודות: "בבואכם" — ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם. כלומר, רק כאשר כל עם ישראל נמצא בארצו, החיוב הוא מהתורה. "לחם הארץ" — ולא חלת חוץ לארץ. כלומר, מהתורה אין כלל חיוב להפריש בחו"ל. גזירת חכמים — "שלא תשתכח תורת חלה" מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן ש"ף, שחכמים גזרו להפריש חלה גם בחו"ל, כדי שלא תישכח תורת חלה. גם בארץ ישראל, שכיום לא כל ישראל יו...
המשך לקרוא

המעשה הנורא של ברכת הלבנה — הרוח שהצילה יהודי מגוי רשע | סוד הדילוגים

תמונה
בס"ד ״כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים, וכשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו מגיע מהתורה הקדושה.״ פתיחה: ברכת הלבנה — חידוש החודש וחידושו של עם ישראל במסכת סופרים פרק כ׳ מובאים דיני ברכת הלבנה. עם ישראל מדי חודש מברך את הלבנה ברכה מיוחדת, כי כשם שהלבנה מתחדשת — כך ישראל מתחדשים. עם ישראל דומה ללבנה: כשם שהלבנה האור שלה מגיע מהשמש, כך גם עם ישראל — האור שלו, בכדי שיהודי יאיר וישמח, מגיע מהתורה הקדושה. פרק א׳: שלושת הדילוגים — מקור המנהג בדברי הרמ״א ובמסכת סופרים בדיני ברכת הלבנה יש כמה וכמה דינים ופרטים. היום בעזרת השם נדבר על מה שכותב הרמ״א בסעיף ב׳ בסימן תכ״ו — שנהגו לדלג ג׳ דילוגים , כפי שכתוב גם במסכת סופרים פרק כ׳ הלכה ב׳, שמרקדים ג׳ ריקודים בעת ברכת הלבנה. כשם שבחתונה החתן והכלה רוקדים ושמחים, כך אנחנו — שאנחנו הולכים ומקדשים את הלבנה — אנחנו רוקדים ושמחים. כך נוהגים עם ישראל בעת ברכת הלבנה. צריך לדעת שהדבר הזה יש בו סוד גדול — ולא לזלזל בזה. פרק ב׳: הסיפור הנורא מספר ״אליה רבה״ — הרוח שהצילה יהודי אנחנו רואים בספר אלי...
המשך לקרוא

מדוע אין מברכים על מצוות הצדקה? — תשובת הרשב״א וסוד הגאולה

תמונה
בס"ד ״כשאומרים לך לתת צדקה — תיתן מיד. אין ברכה, אין שום דבר. מיד אם יש לך אפשרות, תיתן לשני.״ פתיחה: השאלה היסודית שמטרידה דורות מצוות הצדקה היא אחת המצוות החשובות והנעלות ביותר בתורה. היא נזכרת פעמים רבות, היא יסוד החסד היהודי, והיא אבן פינה בקיום הקהילה היהודית לדורותיה. ועם זאת, שאלה אחת ממשיכה להטריד את לומדי התורה לאורך הדורות: מדוע אין מברכים ברכה לפני קיום מצוות הצדקה? הרי על כמעט כל מצווה אנחנו מברכים — על נטילת לולב, על תקיעת שופר, על הנחת תפילין, על אכילת מצה. אבל דווקא על מצוות הצדקה — אחת המצוות המרכזיות ביותר — אין שום ברכה. למה? במאמר זה נחשוף את תשובת הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נלמד סיפור מופלא מגדולי חסידי פולין, נצלול לעומק סוד הצדקה בגאולה השלמה, ונבין את משמעות הצדקה הרוחנית — דרך הנתינה הנעלית ביותר. פרק א׳: תשובת הרשב״א — מדוע אין מברכים על הצדקה הרשב״א, אחד מגדולי הראשונים, נותן לשאלה זו תשובה הלכתית עמוקה ויסודית: במצוות צדקה ייתכן והאדם שאתה נותן לו לא ירצה לקבל ממך את הצדקה — מאיזושהי סיבה שתהיה. הסבר הדברים פשוט ...
המשך לקרוא