הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

שאלה שנשאלה לדורותיה שאלה מפורסמת ששאלו אותה רבים מגדולי ישראל: מדוע אנחנו מניחים שני זוגות תפילין — תפילין של רש"י ותפילין של רבינו תם? וכי לא יכלו לבדוק מה הניחו במדבר סיני, מה הניחו התנאים, מה הניחו האמוראים? הרי תפילין מניחים כל יום (חוץ משבתות וחגים), ואנו יודעים שבתפילין יש עשרה דברים שהם הלכה למשה מסיני — הצבע (שחור), הצורה (מרובעות), והמבנה. אז איך זה שהמחלוקת על סדר הפרשיות לא נפתרה מדור לדור? כפי שאומרת הגמרא במקומות רבים: "פוק חזי מאי עמא דבר" — צא וראה מה עושה העם בפועל. אם כך, למה לא פתחו את התפילין ובדקו כפי מי ההלכה? עשרה דברים הלכה למשה מסיני הגמרא במסכת מנחות לד: מציינת שבתפילין יש עשרה דברים שנאמרו הלכה למשה מסיני: הצבע שלהם — שחור הצורה — מרובעות מיקום ההנחה (יד ושל ראש) וכן פרטים נוספים שעברו ממסורת למסורת אם כל הפרטים האלה שמורים במסורת רצופה, איך יתכן שהפרט המרכזי — סדר הנחת הפרשיות — נשאר במחלוקת? תשובה מפתיעה: מסורת ממדבר סיני רבי ברוך אפשטיין (בנו של ערוך השולחן) כותב ב תורה שלמה על פרשת בא מאמר שלם על השאלה הזו. הוא מביא תשובה...

מקור הדבר בגמרא שאלה שרבים שומעים עליה אך לא תמיד יודעים את המקור: האם ציפורניים שנפלו על הרצפה מסוכנות לנשים בהריון? התשובה היא: כן, יש מקור הלכתי ברור לדבר . הגמרא במסכת מועד נידה דף י״ז עמוד א׳ מונה כמה דברים מסוכנים, ואחד מהם: "ציפורן שנפלה על הרצפה — אם אישה מעוברת עוברת שם, זה עלול חלילה לגרום להפלה." מסביר המהר״ל שזו סכנה סגולית — לא בהכרח אנחנו מבינים את הטעם או המנגנון, אבל חז״ל קיבלו מסורת שיש בכך סכנה. מה הטעם? — הסבר הנמוקי יוסף והרן 1. הנמוקי יוסף (על מו״ק י״ח): "הציפורניים עלולות להזיק לאישה מעוברת מפני המיאוס והגועל שבהן." כלומר: אישה בהריון רגישה מאוד. תחושת גועל פתאומית ממראה ציפורניים מלוכלכות על הרצפה עלולה להשפיע לרעה על האישה ועל העובר, אפילו אם ההשפעה אינה מיידית . 2. הר״ן (על מו״ק י״ח) מביא שני טעמים: א. איסטניסות (רגישות יתר): "נשים בהריון רגישות מאוד לכל ריח או מראה דוחה, ולעיתים אינן יכולות לסבול אפילו ריחות שאחרים לא מבחינים בהם." הר״ן מסביר שנשים הרות מפתחות רגישות חריגה לדברים שאינם נקיים או נעימים, וזה יכ...

גזיזת ציפורניים בערב שבת — מדוע לא ביום חמישי? מצוות נקיון והכנה לכבוד שבת מרן השולחן ערוך (אורח חיים סימן ר״ס סעיף א׳ ) כותב בפשטות: "יש מצווה לאדם להתרחץ בערב שבת, ולגלח ראשו, ולגזוז ציפורניו לכבוד שבת." מקור מצווה זו מההנהגתו של רבי יהודה בר אלעי במסכת שבת. הראשונים מסבירים שזה חלק ממצוות כבוד ועונג שבת — שאדם מגיע נקי, מגולח ומכובד לקראת השבת הקדושה. למה לא גוזז ציפורניים ביום חמישי? אבל יש פרט חשוב שרבים לא יודעים: המשנה ברורה (שם סעיף קטן ו׳ ) מביא בשם האליה רבה : "נוהגים שלא לגזוז את הציפורניים ביום חמישי." מה הטעם? כי הציפורניים לוקח להם שלושה ימים להתחיל לגדול . אם אדם גזז את ציפורניו ביום חמישי, יוצא ש ביום הראשון לגידולם הוא השבת . וזה לא כבוד שבת — שהציפורניים כבר בולטות וגדלות ביום הקודש! כך מסביר המשנה ברורה : "כיון שהציפורניים מתחילות לגדול לאחר שלושה ימים, יוצא שהשבת היא היום הראשון לגידולם, ולא זה כבוד שבת." מתי כן גוזז ציפורניים? ✅ מותר לגזוז: עד יום רביעי בלילה (תחילת י...

 

אלמנה וגרושה — לאחר כמה זמן מותר להינשא? לא עלינו ולא על אף אחד מעם ישראל   המקרה: אישה שרוצה להינשא מחדש לפני כמה ימים נשאלתי: מתי אישה אלמנה יכולה להינשא? יש מקרים, לצערנו, שבעל נפטר בטרם עת — מסיבה כזו או מסיבה אחרת — והאישה רוצה להקים בית חדש. יש לה ילדים, והיא רוצה להמשיך בחיים. והוא הדין גם כן לגרושה — יש מקרים לפעמים שצריכים להתגרש, ומתי האישה הגרושה יכולה להינשא? הדין הכללי — תשעים יום המתנה שולחן ערוך אבן העזר סימן י״ג סעיף א׳ פוסק: "כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה, הרי זו לא תינשא ולא תתארס לאחר עד שתמתין צ׳ יום (תשעים יום), חוץ מיום שנתגרשה או שמת בעלה בו, וחוץ מיום שנתארסה בו" . משמע ש אישה אלמנה ואישה גרושה יכולות להינשא ולהקים פרק חדש בחייהן לאחר תשעים יום מעת הפטירה או מעת הגירושין. מה הטעם? "כדי שייוודע אם היא מעוברת או אינה מעוברת, להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של אחרון" . הטעם הוא שאם האישה בהריון, יהיה ברור שהילד הוא מבעלה הראשון ולא מבעלה השני. זו תקופה של שלושה חודשים שבה כבר ניכר אם האישה בהריון או לא. האם יש מנהגים נוספים? י...

ברכת הקשת: האם מותר להגיד לחברו שיש קשת בענן? עם כניסת חודש מרחשוון ועונת הגשמים , אחרי שהתחלנו בשמיני עצרת לומר את תפילת הגשם, ובקרוב גם נשאל "ותן טל ומטר לברכה", יקרה לא אחת שנראה קשת בענן. השמש והעננים משתלבים יחד ויוצרים קשת צבעונית בשמים. ודווקא בימים אלו אנו קוראים בפרשת נח: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית". מה מברכים על הקשת? ומה עושים כשרוצים לקרוא לחבר שיבוא לראות? הקשת – אות הברית עם נח הקשת היא סימן לברית שכרת הקב"ה עם נח, שלא יביא עוד מבול לעולם. היא תזכורת שהקב"ה נאמן לבריתו ומקיים את דברו. נוסח ברכת הקשת בשולחן ערוך אורח חיים סימן רכ"ט מובאות הלכות ברכת הקשת. הרואה קשת בענן מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו. "זוכר הברית" – זוכר את הברית שכרת עם נח. "נאמן בבריתו וקיים במאמרו" – שלא יביא עוד מבול לעולם. יש מן הפוסקים שמחלקים בין כמה סוגי קשתות, אך המקובל הוא שעל הקשת שרואים מברכים ברכה מיוחדת. ואין זו רק רשות אלא דין מפורש בשולחן ערוך: ברכת שבח שב...