שמונה עשרה – מדוע אסור לחזור מיד למקום?
סיימת את תפילת שמונה עשרה, אמרת "עושה שלום", עשית שלושה צעדים לאחור – ועכשיו? רבים חוזרים מיד למקומם או מתיישבים. אבל השולחן ערוך פוסק במפורש שאסור – והטעם שמובא בגמרא קשור ישירות ליום הכיפורים. ההלכה הזאת יוצאת היישר מתפילת חנה.
תפילת חנה – אמא של הלכות התפילה
בהמשך לדברינו על תפילת חנה שקוראים בהפטרה של יום הראשון של ראש השנה: הגמרא במסכת ברכות לומדת מתפילתה כמה וכמה הלכות שנפסקו להלכה למעשה בשולחן ערוך. למשל: שיכור לא יתפלל – כי עלי הכהן חשב אותה לשיכורה. עוד: לא מספיק להתפלל בלב – צריך להוציא את הדיבור בפה, שנאמר "שפתותיה נועות". ומצד שני, לא מתפללים בקול רם אלא בלחש. וכמובן – צריכה להיות כוונה בתפילה.
הימים הנוראים: מותר להתפלל בקול?
אמנם בכל השנה מתפללים בלחש, אבל יש פוסקים שהתירו בימים הנוראים – ראש השנה ויום כיפור – להתפלל קצת יותר בקול רם, אם זה מביא לכוונה גדולה יותר. יש על מי לסמוך. עם זאת, הרב יצחק יוסף בהלכות יוסף מביא שהספרדים לא נהגו בכך, אלא נוהגים לפי המקובלים שגם בימים אלו מתפללים בלחש.
ההלכה המפורשת: שו"ע סימן קי"ח סעיף ג'
ועכשיו לדין המרכזי – דין מפורש בשולחן ערוך שהמון עם לא מקפידים עליו. פוסק מרן השולחן ערוך (אורח חיים סימן קי"ח סעיף ג'), על פי הגמרא במסכת יומא: כאשר אדם מסיים את תפילת שמונה עשרה, אסור לו לחזור מיד למקומו או לשבת – הוא צריך לעמוד באותו מקום.
ולמה? אומרת הגמרא: מי שחוזר מיד למקומו נראה ככלב ששב על קיאו.
הפירוש הפשוט של בית יוסף
הפירוש הפשוט, כך מביא בית יוסף: בעצם עשית "עושה שלום" אחורה – אמרת למלך "להתראות", ופתאום אתה חוזר מיד קדימה ויושב? זה נראה כאילו לא באמת התכוונת לפרידה. נפטרת מהמלך, אמרת תודה רבה ולהתראות – ואז אתה חוזר? זה לא מכובד.
כמה זמן צריך להמתין?
בשולחן ערוך כתוב: מי שמתפלל במניין ממתין עד שהשליח ציבור מתחיל ואומר קדושה – לא רק שמתחיל חזרת הש"ץ, אלא עד קדושה. יש אומרים שאם קשה, מספיק להמתין עד שהחזן מתחיל את חזרת שמונה עשרה. ואפילו יחיד – ואפילו בערבית שאין קדושה – ממתין עד שהחזן מתחיל את הקדיש. ויש פוסקים שמסכימים שמספיק להמתין כ-3-4 שניות, שיעור הילוך ארבע אמות. וגם החזן עצמו, אחרי שלושת הצעדים לאחור ו"עושה שלום", צריך להמתין לפני שחוזר – כך מביא בית יוסף וכך נפסק להלכה.
הפירוש העמוק של הב"ח – והקשר ליום הכיפורים
ובעומק יותר: הבית חדש – הב"ח, רבי יואל סירקיש, מגדולי המפרשים על הטור – מביא פירוש נוסף על "כלב ששב על קיאו", על פי תשובת הרשב"א ושער התשובה (הניסוח המדויק טעון בדיקה במקור).
הגמרא במסכת יומא אומרת: אדם שהתוודה ביום הכיפורים על חטא מסוים ושב בתשובה – אם שנה לאחר מכן הוא חוזר ומתוודה שוב על אותו דבר, ולא חזר בו במהלך השנה, זה נראה ככלב ששב על קיאו. למה? כי אם חזרת בתשובה שלמה – הקדוש ברוך הוא מוחל וסולח! אין צורך לחזור שוב ושוב על אותה וידוי, כדברי שער התשובה.
ואומר הב"ח: אותו דבר בשמונה עשרה. הרי שמונה עשרה זו לא רק בקשת שפע – אנחנו אומרים "סלח לנו", "החזירנו בתשובה שלמה לפניך" – אנחנו מתחננים על העבירות. אם מיד אחרי שסיימנו אנחנו חוזרים בחזרה, זה נראה כאילו אנחנו לא בטוחים שהקב"ה קיבל את תפילתנו ומחל לנו – ואנחנו רוצים עוד פעם לבקש סליחה. זהו ה"שיבה על הקיא".
לכן אדם צריך לעמוד במקומו ולדעת: הקב"ה שמע את תפילתי, אני לא צריך לשוב בחזרה – ובעזרת השם הוא יקבל את תפילתי.
הלכה למעשה
לסיכום הדין: לאחר סיום תפילת העמידה, יש לעמוד במקום ולא לחזור למקום הישיבה ולא להתיישב מיד. המתפלל בציבור ממתין עד שהש"ץ מגיע לקדושה (ולמצער עד תחילת חזרת הש"ץ), ובתפילת ערבית או כשמתפלל ביחידות – ממתין עד תחילת הקדיש. מי שהדבר קשה עליו, יש להקל להמתין כשיעור הילוך ארבע אמות (כ-3–4 שניות). גם החזן עצמו כפוף לדין זה ואינו שב למקומו מיד לאחר "עושה שלום".
המוסר לימים הנוראים
וזה מוסר גדול לימים הנוראים: כשאנחנו חוזרים בתשובה, לא צריך כל הזמן לחזור ולחזור. יש כאלה שאוהבים "תיקונים" – תיקנת? מספיק. צריך להמשיך ולהתקדם הלאה, לעשות טוב. לא רק להיות בסר מרע – גם להוסיף בטוב. ועל ידי שמוסיפים בטוב, בעזרת השם הקב"ה ישמע את תפילתנו.
גמר חתימה טובה – ושנזכה שהקב"ה יקבל את תפילותינו ברצון, אמן ואמן!
מראי מקומות (טעונים אימות מדויק מול המקור)
- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ח סעיף ג' – איסור לחזור למקום מיד לאחר שמונה עשרה
- בית יוסף, אורח חיים סימן קי"ח – טעם "כלב ששב על קיאו" וזמן ההמתנה
- גמרא, מסכת ברכות – הלכות תפילה הנלמדות מתפילת חנה
- גמרא, מסכת יומא – "כלב ששב על קיאו" ביחס לווידוי החוזר
- ב"ח (רבי יואל סירקיש) על הטור, אורח חיים סימן קי"ח – הקשר בין הדין לווידוי יום הכיפורים
- תשובת הרשב"א ושער התשובה, כפי שמובאים בב"ח – ניסוח מדויק טעון אימות במקור
- הרב יצחק יוסף, הלכות יוסף / ילקוט יוסף – מנהג הספרדים בימים הנוראים (מראה מקום מדויק לאימות)
📖 עוד שיעורים ומאמרים באתר ravhaddad.com
▶️ ערוץ היוטיוב: הרב מנחם מענדל חדאד
❓ שאלה לרב? הצטרפו לקבוצת "הלכה יומית" בוואטסאפ: קישור להצטרפות
🔔 הירשמו לערוץ והפעילו את הפעמון כדי לא לפספס שיעור חדש.
תגובות
הוסף רשומת תגובה