מציאות העולם בגאולה — שאלות ותשובות
ב"ה
"הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעיה סה, יז)
"אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפקחנה, אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם" (ישעיה לה, ה-ו)
פתיחה
בוודאי שמעתם על הציורים הגאולתיים העתידים להתרחש בעולם: חיי-נצח, ביטול המלחמות, וחיים גאולתיים. כשמעיינים במדרשים ובדברי חז"ל עולה שמציאות העולם בגאולה תשתנה מן המציאות שאנו רגילים בה, ונכון יותר להגדיר: שהעולם יחזור למצבו הראשוני שקודם החטא, שהיה רק טוב. נושא זה רחב מאוד, שכן השינויים נוגעים בכל תחום. כאן ניגע בעיקרי הדברים, עד שנזכה לראות התממשותם בעיני בשר בגאולה השלמה.
שאלות ותשובות
ש. האם לעתיד לבוא יהיה ענין של שכחה בלימוד?
ת. לא. בעולם הזה לומדים תורה מבשר ודם ולכן משכחין אותה, אבל לעתיד לבוא אין ישראל לומדים אלא מפיו של הקב"ה, וכשם שהקב"ה חי וקיים לעולם כך תלמודו אינו נשכח. (קה"ר כ, א; ילקוט ירמיה סימן שי"ז)
ש. על מה נאמר שיהיה 'מצוי כעפר' בזמן הגאולה?
ת. מעדנים ודברי תענוג. (רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ה)
ש. מה יהיה גודלם של השמש והירח בגאולה?
ת. הירח כמו השמש של היום, והשמש פי שבע מכך. (ישעיהו ל, כו)
ש. באיזה גובה יהיו החיטים בגאולה?
ת. בגובה עץ דקל. (כתובות קיא, ב)
מעשה שהיה ושיהיה
בגמרא (שבת ל, ב) מתואר מצב העולם בימות המשיח. ישב רבן גמליאל ודרש: "עתידה אשה שתלד בכל יום". ליגלג עליו תלמיד ואמר: "אין כל חדש תחת השמש". הראה לו רבן גמליאל תרנגולת היולדת בכל יום. עוד דרש: "עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום", והראה לו את הצלף המוציא שלושה סוגי פירות. עוד דרש: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת", והראה לו כמהין ופטריות היוצאים בלילה אחד ורחבים כגלוסקאות. כאלו יהיו ימי אחרית הימים.
ש. באיזה גודל יהיו גרעיני החיטה?
ת. כמו שתי כליות של שור הגדול. (שבת ל, ב)
ש. באיזה אופן תהיה קצירת החיטים?
ת. הקב"ה יביא רוח שתפיל מהחיטים את הסולת ואנשים יאספו אותם. (שם)
ש. מה ייאכל מעצי הפרי מלבד הפירות?
ת. גם העצים עצמם. (תורת כהנים בחוקותי כו, ד)
ש. כמה המינימום של יין שייצא מכל ענב?
ת. שלושים גרבי (חביות) יין. (שם)
ש. מה יקרה לאדם שירצה בטעות לקטוף תאנה בשבת?
ת. היא תצעק ותאמר 'שבת'. (מדרש תהלים עג, ד)
ש. מה יעשו עם כלי המלחמה?
ת. יהפכו אותם לכלי עבודת אדמה. (ישעיהו ב, ד)
צורך הגשמיות לעתיד לבוא
כשיקויים "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", תהיה גם הארץ הגשמית בתכלית הזיכוך. הצורך בגשמיות הוא לפי שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ודוקא בגשם באים לעצמות ומהות יותר מאשר בענינים רוחניים. (התוועדויות חלק כ"א ע' 230-231)
גם הצורך בנעלים לעתיד אינו כדי לשמור על הרגל, אלא בשביל בירור הבהמה שממנה נעשו הנעלים, עד לבירור הדומם. (התוועדויות תשמ"ז כרך ג' ע' 124)
מדוע הפליגו חז"ל בייעודים הגשמיים?
לכאורה נאמר שלעתיד "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ואם כן מי יתעניין בשפע הגשמי? כמה ביאורים בדבר:
א. כתב הרמב"ם שהקב"ה יסיר את המונע מלימוד התורה וישפיע שובע ושלום, כדי שנשב פנויים ללמוד ולעשות מצווה, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים. (הל' תשובה פ"ט ה"א)
ב. תיאור השפע הגשמי נועד לעורר ציפייה לביאת המשיח גם בקרב מי שאינו משיג עדיין את הטוב הרוחני.
ג. לעומק הענין: בימות המשיח יתגלה הכוח האלוקי הבלתי-מוגבל, והתגלות אין-סופית חודרת לכל חלקי המציאות. לכן ההתגלות אינה נעצרת ברוחניות אלא פורצת גם בגשמיות, כאדם השמח שאף רגליו מתרוממות בריקוד.
ד. בזמן הזה באים הדברים ביגיעה ובאיחור, לפי שהגשמיות אינה "כלי" להשפעה. החידוש לעתיד הוא שלא יהיה הפסק בין הפעולה לצמיחה, לפי שהדברים הגשמיים יתאחדו עם שרשם ומקורם. (ראה לקו"ש חל"ז ע' 79)
ש. מה יהיה גובה האנשים בזמן הגאולה?
ת. לפי רבי מאיר מאתיים אמה ולפי רבי יהודה מאה. (בבא בתרא עה, א)
ש. על אילו דברים הובטחנו שלא יהיו בימות המשיח?
ת. טומאה, רעב, מלחמה, קנאה ותחרות. (זכריה יג, ב; רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ה)
מראי מקומות
ישעיה סה,יז; לה,ה-ו; ל,כו; ב,ד. קהלת רבה כ,א. ילקוט ירמיה שי"ז. רמב"ם הלכות מלכים פי"ב ה"ה. כתובות קיא,ב. שבת ל,ב. תורת כהנים בחוקותי כו,ד. מדרש תהלים עג,ד. התוועדויות חכ"א ע' 230-231; תשמ"ז ח"ג ע' 124. רמב"ם הלכות תשובה פ"ט ה"א. לקו"ש חל"ז ע' 79. בבא בתרא עה,א. זכריה יג,ב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה