הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

למה תוקעים בשופר במוצאי יום הכיפורים? שאלה קלאסית עולה מדי שנה: אם בראש השנה שחל בשבת מבטלים חכמים את מצוות התקיעה בשופר מחשש לגזירת רבא – מדוע במוצאי יום הכיפורים, שגם הוא "שבת שבתון", כן תוקעים בשופר? במאמר זה נבאר את דברי התוספות במסכת מגילה כ ע"ב, בשם ר"י הלוי, ואת שני התירוצים המרכזיים לסוגיה. הרקע: גזירת רבא בראש השנה שחל בשבת כאשר ראש השנה חל בשבת אין תוקעים בשופר, וטעם הדבר מבואר בגמרא (ראש השנה כ"ט ע"ב) בשם רבא: גזרו חכמים שמא יטול אדם את השופר ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, או שילך עמו אצל הבקי כדי ללמוד ממנו את סדר התקיעות – ובכך יעבור על איסור הוצאה או טלטול בשבת. השנה, בראש השנה תשפ"ז שחל בשבת, אכן לא תקענו ביום הראשון של החג. השאלה: יום הכיפורים הוא שבת שבתון גם יום הכיפורים הוא "שבת שבתון" ואיסורי הוצאה וטלטול נוהגים בו במלואם. במוצאי יום הכיפורים נהגו ישראל לתקוע בשופר, כזכר ליובל שהיה מתחיל בעשור לחודש השביעי (ראה שולחן ערוך או"ח סימן תרכ"ג ס"ו וברמ"א שם). אם כך – מדוע לא ...

מדוע נהגו לתקוע בשופר במוצאי יום הכיפורים, מיד בסיום קדיש דתפילת הנעילה? הרי אין ציווי מפורש בתורה על תקיעה זו כפי שיש בראש השנה. שאלה זו נשאלת בכל שנה מחדש, ובשיעור זה נברר חמישה טעמים עיקריים מדברי הראשונים, את זמנה המדויק של התקיעה, ואת מעלת הסעודה שלאחריה. זמן התקיעה – ממש במוצאי היום ראשית יש לשים לב שהתקיעה נעשית דווקא במוצאי יום הכיפורים, בסיום הקדיש שלאחר תפילת הנעילה. יש הנוהגים לתקוע כבר בבין השמשות, ולכן אין התקיעה מתירה את האכילה והשתייה – אלו מותרות רק בצאת הכוכבים של יום הכיפורים. טעם א׳ – זכר לתקיעת שנת היובל ה מרדכי כותב שנהגו לתקוע זכר לתקיעה שהיו תוקעים בשנת היובל, שבה יצאו העבדים לחירות. שהרי היובל היה חל דווקא ביום הכיפורים, וכפי שאומרת התורה: "ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם". דיני יובל אינם נוהגים היום, כפי שכותב ה רמב״ם , כיוון שאין כל יושביה עליה, אך התקיעה נשארה למנהג. השגת הסמ״ג וההגהות מיימוניות ה סמ״ג וה הגהות מיימוניות תמהו על טעם זה: אם באמת רוצים לעשות זכר ליובל, היה מן הראוי לתקוע פעם ביובל בלבד, ולא בכל שנה ושנה. ולכן הביאו ט...