הרב מנחם מענדל חדאד | הלכה, שו"ת, חסידות

בס"ד בס"ד | א' ניסן תשע"ח מוקצה בשבת לעניין דולר של הרבי הלכה ומנהג כהצהרת דיני המוקצה כתב רבינו הזקן בשולחנו ז"ל: "כל דבר שאין תורת כלי עליו ואינו מאכל בהמה כגון אבנים ומעות ועצים וקנים וקורות ועפר וחול... ואפילו דבר שהוא ראוי להשתמש בו איזה תשמיש המותר בשבת כגון אבנים שראויין לפצוע בהן אגוזים וקורות שראויין לסמוך בהן דלת כלי וכיוצא בהם, כיון שאין תורת כלי עליהם אסור לטלטלם אפילו לצורך גופם ומקומם. וזהו הנקרא מוקצה מחמת גופו". מוקצה זה הוא המוקצה החמור ביותר — דבר שאין עליו תורת כלי כלל. אך גם מוקצה זו יש דרך להתירו ולהשתמש בו בשבת, והוא ע"י שייחדו לעולם לתשמיש המותר בשבת, או שישנה בו מעשה המראים להכל שהוא משתייך לכלי ודבר שימושי המותר בשבת. ומכאן ניתן לראות בדברינו לגבי בקעת עץ, וז"ל: "אסור לטלטל בקעת עץ או אבן לכסות בהם פי החבית... אף אם כבר נשתמש בהם תשמיש זה פעמים רבות בחול... אלא אם כן ייחדם לכך לעולם שאז ירד עליהם תורת כלי ע"י שייחודם לתשמיש זה לעולם, אבל כל זמן שייחדם לתשמיש לשבת זו בלבד אין זה מוריד עליהם ...

בס"ד פיקוח נפש בשבת – האם מחללים שבת על אדם שיחיה רק כמה שעות? זו שאלה הלכתית עמוקה הנוגעת לעקרון פיקוח נפש דוחה שבת , כפי שנפסק ב שולחן ערוך סימן שכ"ט. נלמד מה אומרים הפרי מגדים וה כף החיים על חילול שבת להצלת חיים – אפילו לשעות בודדות. פיקוח נפש דוחה שבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ט בשולחן ערוך: פיקוח נפש דוחה שבת . יתרה מכך – ככל שעושים את פעולת ההצלה בזריזות רבה יותר, כן הדבר משובח. האם מחללים שבת גם עבור מי שיחיה רק כמה שעות? שאלה עקרונית ומעשית: אדם שנודע שנותרו לו רק מספר שעות לחיות – האם מחללים עליו שבת, או שאומרים "ממילא הוא הולך למות" ואין טעם לחלל שבת? כותב השולחן ערוך שם במפורש: מחללים שבת גם עבור אדם שיחיה רק כמה שעות , שנאמר: "וחי בהם" – ודרשו חז"ל: "ולא שימות בהם". כלומר, התורה רוצה שיהודי יחיה ויגדיל תורה – גם אם מדובר בכמה שעות בלבד. מכאן אנו לומדים עד כמה יש ערך עצום לכל שעה בחייו של יהודי – כל שעה היא עולם מלא. מה דין מחויב מיתה שנפל עליו גל אבנים בשבת? מקרה קיצוני שמביא הפרי מגדים בסוף ה...

בס"ד יולדת בשבת – האם מותר לקחתה לבית חולים רחוק? זו אחת השאלות המעשיות הנפוצות ביותר בנושא הלכות לידה בשבת . ידוע שיולדת נחשבת פיקוח נפש ומחללים עליה שבת, אך מה הדין לגבי בחירת בית חולים ? מה עושים עם הילדים? ומה ההכנה הנכונה מ ערב שבת ? על כל אלו ועוד – בשיעור זה. יולדת בשבת – חולה שיש בה סכנה כפי שנפסק להלכה, יולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה , ומחללים עליה את השבת. עם זאת, חשוב מאוד לדעת: אדם צריך להתכונן לכך מראש , ולא להמתין לרגע הלידה כדי לשאול שאלות. כותב אדמו"ר הזקן : כאשר האישה מגיעה לחודש התשיעי, ראוי שבעלה ידאג ויכין הכל מערב שבת, כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. מקור הדברים ב ספר חסידים , והובאו גם בפוסקים. לאיזה בית חולים מותר לנסוע בשבת? שאלה מעשית נפוצה: האשה גרה בבית שמש ורוצה ללדת בשערי צדק – האם מותר? האשה גרה בצפת ורוצה ללכת לבית חולים פוריה ולא לבית חולים זיב – מה הדין? כותבים הפוסקים: אם הצוות הרפואי טוב יותר במקום רחוק יותר, ואם האשה תרגיש בטוחה ורגועה יותר כשתדע שהיא יולדת שם – יש על מה להקל ולנסוע לבית החולים הרחוק יותר, גם בשבת. רגיעת האישה ותח...

בס"ד כדור שינה בשבת – האם מותר לקחת? שאלה זו נוגעת לכלל הידוע של איסור נטילת תרופות בשבת בשל גזרת שחיקת סממנים. אך האם כדורי שינה נכנסים תחת איסור זה? בשיעור זה נברר את הלכות רפואה בשבת ונפסוק הלכה למעשה. דיני רפואה בשבת – הכלל הבסיסי מבואר בסימן שכ"ח בשולחן ערוך: אדם שיש לו מיחוש בעלמא – כלומר, אי-נוחות קלה שאינה פוגעת בתפקודו – אסור לו לקחת תרופה בשבת , משום גזרת שחיקת סממנים. חז"ל חששו שמא יבוא לשחוק צמחי מרפא ולהכין תרופות בשבת, ויעבור על מלאכת "טוחן". לפיכך, אדם שיש לו כאב ראש קל, נזלת או כאבי אוזניים קלים – אך הוא מסתדר ומתפקד – לא יקח תרופה בשבת. מה הדין לגבי כדור שינה בשבת? שאלה מעשית שנדונה בפוסקים: אדם שלא הצליח להירדם בשבת – בשל רעש, ילדים, מחשבות מטרידות, או כל גורם אחר – האם מותר לו לקחת כדור שינה? כותב הרב חיים נאה זצ"ל בספרו קצות השולחן (חלק ז', עמ' קג'): הגזרה של "שחיקת סממנים" נאמרה דווקא על חולי מסוים – כלומר, כאשר אדם סובל ממחלה ממשית שממנה הוא נזקק לרפואה. במקרה זה גזרו חז"ל שלא לקחת תר...

בס"ד ב"ה  |  כ"ה ניסן ה'תשפ"ו שאלה: האם כאשר נשי ובנות ישראל מדליקות נרות שבת (לפי לוח זמני הדלקת הנרות), יש בזה משום קבלת שבת לאסור במלאכה את שאר העם — על דרך שכאשר רוב הקהל קיבלו את השבת באמירת "ברכו", שאז שאר העם נאסר במלאכה? תשובה: לא. אין בהדלקת נרות שבת על ידי נשות ישראל לחייב בזה את שאר העם, כי אם הקבלה היא רק על האשה עצמה שהדליקה בלבד, וכפי שנפרט לקמן. בין השמשות וזמן הדלקת הנרות "ספק חשיכה ספק אינה חשיכה, וזהו נקרא בין השמשות בכל מקום... אסור לעשות בו מלאכה מן התורה, כיוון שהוא ספק לילה. ואם עשה חייב אשם". אלו הם דברי רבינו הזקן בריש סימן רס"א. למעשה נפסקה ההלכה כשיטת הגאונים ולכן זמן זה ("בין השמשות"), הוא מתחילת השקיעה ועד צאת הכוכבים (שלוש עשרה דקות וחצי). ולכן מזמן שקיעת החמה אסור לעשות מלאכה, ומי שרוצה לקיים מצוות עשה מן התורה 'להוסיף מחול על הקודש' — ולקבל את השבת מקודם, רשאי להוסיף מפלג המנחה ועד איזה זמן קודם שקיעת החמה 1 . זמן זה הוא וודאי יום ומותר במלאכה, ובזה שאוסר את עצמו ממלא...

בס"ד ב"ה  |  מר-חשון ה'תשפ"ו שאלה: האם נהגו להזכיר חולים שאין בהם סכנה, באמירת "מי שברך לחולה" — בשבת? תשובה: כתב אדמו"ר הזקן בסעיף ט בסימן רפ"ח, וזה לשונו: "מותר לברך על החולה המסוכן בו ביום. וכן המקשה לילד, שהיא מסוכנת בו ביום. אבל חולה שאין מסוכן בו ביום – אסור לבקש עליו ולא לברכו בשבת, כיוון שאפשר לעשות כן אחר השבת". יוצא מדבריו שההיתר לברך חולה בשבת הוא רק על חולה שיש בו סכנה באותו היום, ואילו על חולה שאין בו סכנה — אין לברכו. אך לכאורה יש לעיין בדברים אלו שהרי בסימן רפ"ז סעיף א כתב אדמו"ר הזקן, וזה לשונו: "וכן השליח ציבור כשמברך החולה בבית הכנסת ואומר מי שבירך כו', לא יאמר המקום ישלח רפואה כו', אלא יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא". וממה נפשך: באם אדמו"ר הזקן איירי על חולה שיש בו סכנה באותו היום, אם כן פסק בסימן רפ"ח שאפשר לברך אותו ברפואה שלימה לגמרי. ואם הוי חולה שאין בו סכנה, פסק אדמו"ר הזקן שאין לברך אותו, אם כן על איזה חולה כוונת רבינו בסימן רפ"ז?...

בס"ד ב"ה  |  ז' אלול ה'תשפ"ה שאלה: האם ישנה חובה להכין תבשיל חדש לסעודת מלווה מלכה או שאפשר לאכול משאריות מאכלי השבת? תשובה: בגמרא מסכת שבת (קיט,ב) מסופר על רבי אבהו שהיה שוחט מידי מוצאי שבת עגל משולש והיה אוכל ממנו כליה אחת. כשגדל בנו – אבימי, אמר לאביו: מדוע הנך טורח לשחוט עגל שלם במוצאי שבת בשביל לאכול רק את הכליה, הבא נשמור כליה מהשחיטה של ערב שבת ותאכל אותה במוצאי שבת. ואכן הניח את העגל ולא שחטוהו, ובא אריה ואכלו. לאור סיפור זה כתב המגן אברהם 1 והביאו אדמו"ר הזקן בשולחנו 2 : ש"טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו". והטעם שלא כתבו שזה "חובה" , מפני שלשיטת אדמו"ר הזקן סעודה זו היא אינה חובה כל כך אלא מצווה מן המובחר בלבד, כפי שכותב שם. אך על אף שאין הכנת תבשיל "חובה", כותב הרבי 3 : "שנהגו ישראל ( "מנהג ישראל תורה היא" ), לבשל ולהכין לסעודה זו (עכ"פ חלק חשוב ממנה) לאחרי הבדלה, שהרי אם יאכל את המאכלים שנותרו מיום השבת – לא יהיה בזה העילוי דמאכל טרי". חיזוק המנהג...