האם נשים חייבות בקידוש ובסעודות שבת?
ידוע הכלל: נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא. אבל בהלכות שבת, מרן השולחן ערוך מפתיע — יש שתי מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בהן בדיוק כמו הגברים: הקידוש ליל שבת, ושלוש סעודות שבת. מדוע? הרב מנחם מענדל חדאד פותח את המקורות ומסביר את דרשת חז"ל שמאחורי החיוב.
השאלה
ידוע שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא — מצוות עשה שהזמן גורם אותן, המוגדרות בזמן מסוים. הכלל הזה נלמד מהמשנה במסכת קידושין פרק א'. אבל בהלכות שבת, מתגלה משהו יוצא דופן: יש מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים דווקא כן חייבות בהן — ובראשן הקידוש ליל שבת ושלוש סעודות שבת. מדוע?
המקורות
חיוב הקידוש — שולחן ערוך סימן רע"א
מרן השולחן ערוך באורח חיים סימן רע"א מביא במפורש: נשים חייבות בקידוש כמו האנשים. יש חיוב מהתורה גם על האישה לקדש את השבת.
ומדוע? הפסוק אומר "זכור את יום השבת לקדשו" — וכן "שמור את יום השבת לקדשו". חז"ל דורשים במסכת ברכות (דף כ ע"ב): "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה". דהיינו: כל מי שמחויב בשמירת השבת — מחויב גם בזכירת השבת.
האישה מחויבת לשמור את השבת, כי איסורי המלאכה של השבת הם מצוות לא תעשה — ובמצוות לא תעשה שהזמן גרמא (למשל, איסור מלאכה, איסור הדלקת אש) האישה חייבת כמו האיש. ולכן, מכוח ההיקש "זכור ושמור", האישה חייבת גם בזכירת השבת. וזכירת השבת = הקידוש. לא ב"שבת שלום" יוצאים ידי חובה, אלא בקידוש על היין.
חיוב סעודות שבת — שולחן ערוך סימן רצ"א
יתרה מזאת, מרן השולחן ערוך בסימן רצ"א (לאמת — לוודא מיקום מדויק) פוסק שנשים חייבות בכל שלוש הסעודות של שבת — סעודת ליל שבת, סעודת שחרית, וסעודה שלישית — בדיוק כמו הגברים.
הטעם: איש ואישה הוקשו זה לזה ב"זכור ושמור" — מה שגזרנו לגבי הקידוש נכון גם כאן. מנין אנחנו בכלל יודעים שגברים חייבים בשלוש סעודות שבת? מפסוק פרשת המן (שמות טז), שם כתובה המילה "היום" שלוש פעמים בקשר לירידת המן. והנס של המן במדבר היה זהה לגברים ולנשים — הן נהנו מהמן כמו הגברים. אז כשם שהגברים נלמדים משלוש הפעמים "היום" — גם הנשים מחויבות בשלוש סעודות של שבת.
פסק הלכה
אישה חייבת בקידוש ליל שבת מדאורייתא — או שתאמר בעצמה, או שתשמע מהבעל בכוונה לצאת ידי חובה (עם עניית "אמן"). אישה חייבת בשלוש סעודות של שבת בדיוק כמו האיש — סעודת ליל שבת, סעודת שחרית וסעודה שלישית.
הכלל הכללי של פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמא נשאר תקף — אבל השבת היא חריג משמעותי: מכוח ההיקש "זכור ושמור" והנס המשותף של המן, האישה בשבת שותפה מלאה בחיוב, לא בת-משנה.
שאלות ותשובות
אישה יכולה לקדש בעצמה, או שרק לשמוע מהבעל?
שתי האפשרויות תקפות. אישה יכולה לקדש בעצמה על היין, או לשמוע את הקידוש מבעלה עם כוונה לצאת ידי חובה ובעניית "אמן". החיוב הוא מדאורייתא בכל מקרה.
אם אין יין בבית, האישה חייבת בקידוש?
כן, כמו כל אחד. במקרים שאין יין, אפשר לקדש על החלות (על הפת) — לפי כללי הקידוש הרגילים.
אישה חייבת גם בסעודה שלישית?
כן. שולחן ערוך סימן רצ"א פוסק שנשים חייבות בכל שלוש הסעודות, כולל סעודה שלישית — מכוח ההיקש איש-אישה בזכור ושמור ומכוח נס המן שהיה גם לנשים.
מה ההבדל בין מצוות עשה שהזמן גרמא לבין מצוות לא תעשה שהזמן גרמא?
במצוות עשה שהזמן גרמא (מצוות "עשה") — נשים פטורות. במצוות לא תעשה שהזמן גרמא (איסורים המוגדרים בזמן, כמו איסור מלאכה בשבת) — נשים חייבות כמו גברים. זה הבסיס להיקש של "זכור ושמור".
מדוע דווקא בשבת יש חריג לכלל הפטור?
כי בשבת עצמה יש מרכיב "לא תעשה" חזק (איסור מלאכה) שהאישה חייבת בו. מכוח ההיקש בפסוק "זכור ושמור בדיבור אחד", חז"ל דורשים שכל מי שמחויב בשמירה מחויב גם בזכירה — ולכן הקידוש (הזכירה) מחייב את האישה.
המשך הלימוד עם הרב מנחם מענדל חדאד:
תגובות
הוסף רשומת תגובה