קידושא רבה — מדוע קידוש היום נקרא "הגדול"? רש"י והרשב"א מבארים
הזמנה מוכרת: "אתם מוזמנים לקידושא רבה במלאת שנה לבן". שולחן פרוס, יין, מזונות, ברכה על היין - כל זה נקרא "קידושא רבה", הקידוש הגדול. אבל רגע - למה בדיוק "גדול"? הרי קידוש היום של שבת הוא רק ברכת "בורא פרי הגפן". אין כאן ברכה מיוחדת של קידוש, אין נוסח כמו בליל שבת. אז איך זה בכלל נקרא "קידוש", ולמה דווקא "גדול"?
תוכן עניינים
הקדמה: "זכור את יום השבת לקדשו"
הכתוב אומר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ':ח'). למדו מכאן חכמים שיש לקדש את השבת בשני זמנים: בכניסתה (ליל שבת) וביציאתה (הבדלה). איך זוכרים? על ידי דיבור - אמירת נוסח קידוש. חכמים תיקנו שיהיה על היין, כי היין מבטא שמחה וכבוד.
השאלה: מדוע קידוש גם בבוקר?
אם קידשנו בכניסה של שבת ונקדש (בהבדלה) ביציאתה - מדוע צריך עוד קידוש בבוקר? ה"קידוש" מלשון "הבדלה". אנחנו מבדילים את השבת משאר הימים בכניסה, ומבדילים אותה משוב פעם ביציאה. באמצע - לכאורה - מה יש להבדיל?
הגמרא בפסחים - רבי אשי מגלה
הגמרא במסכת פסחים מספרת סיפור נחמד: רב אשי הגיע פעם למקום שראה שעושים קידוש ביום השבת. הוא לא הבין למה. אחר כך הבחין: הקידוש הזה שונה מקידוש הלילה!
- ❌ בקידוש היום אין ברכת קידוש - אין נוסח "אשר קדשנו במצוותיו וכו'"
- ❌ אין נוסח מיוחד כמו "נקדש השבת" או "המבדיל בין קודש לחול"
- ✅ יש רק - ברכת "בורא פרי הגפן" על היין
אז מה כן יש? אמנם מוצאים בסידור רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי שתיקנו לומר פסוקים לפני הקידוש. הפסוקים המקובלים היום הם:
הפסוקים לפני הקידוש
"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר..." (תהילים כ"ג)
"אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי..." (ישעיהו נ"ח)
אבל חשוב להבין: הפסוקים האלה אינם ברכת הקידוש. הם רק הכנה, מזמור. הברכה עצמה היא רק "בורא פרי הגפן".
פירוש רש"י: "סגי נהור"
אז אם אין באמת ברכת קידוש - מדוע נקרא "קידושא רבה" (הקידוש הגדול)?
רש"י נותן תשובה מבריקה: בלשון של "סגי נהור".
מהו "סגי נהור"?
זו לשון של היפוך מכובד. בגמרא, כשמדברים על אדם עיוור, לא אומרים "עיוור" - אומרים "סגי נהור" = "מרובה אור". זה בדיוק ההיפך ממה שהוא באמת. עושים זאת מכבוד ומעדינות.
"על דרך זה - קידוש היום. אף על פי שבאמת אין קידוש כמו שביארנו, אנחנו קוראים לזה 'קידוש הגדול' בלשון סגי נהור, על דרך שקוראים לעיוור."
— רש"י
הרעיון עמוק: דווקא בגלל שהקידוש הזה הוא "פחות" - אנחנו קוראים לו "יותר". זה מכבוד היום. השבת בבוקר לא צריכה להרגיש נחותה מהלילה.
פירוש הרשב"א: הברכה שבכל הקידושים
הרשב"א נותן פירוש שני, שונה לגמרי:
ברכת הגפן - הברכה האוניברסלית
איפה מוצאים את ברכת "בורא פרי הגפן"?
| אירוע | ברכת הגפן? |
|---|---|
| קידוש ליל שבת | ✅ כן |
| קידוש יום השבת | ✅ כן (וזה כל הקידוש) |
| הבדלה במוצאי שבת | ✅ כן |
| קידוש חג | ✅ כן |
| קידושין (נישואין) | ✅ כן |
| ברית מילה | ✅ כן |
אומר הרשב"א: ברכת הגפן היא הברכה שנמצאת בכל הקידושים. היא הברכה "הגדולה" - הבסיסית והאוניברסלית - של כל אירוע קדוש.
לכן קידוש היום, שהוא רק ברכת הגפן, נקרא "קידושא רבה" - הקידוש הגדול. הגדול = הרחב, שנמצא בכל מקום.
למעשה: מה חייבים לשמוע?
יש נפקא מינא הלכתית חשובה בין קידוש הלילה לקידוש היום:
קידוש ליל שבת
❌ מי שלא שמע את כל ברכת הקידוש - לא יצא ידי חובה.
צריך לחזור ולקדש שוב פעם. הברכה המרכזית ("אשר קדשנו במצוותיו וכו'") היא חלק בלתי נפרד.
קידוש יום השבת
✅ העיקר: לשמוע "בורא פרי הגפן".
אם אדם לא שמע את "מזמור לדוד" או את "אם תשיב משבת רגליך" - אין בזה בעיה. הפסוקים הם רק הכנה. ברגע ששמעת "סברי מרנן... בורא פרי הגפן" - יצאת ידי חובה.
הסיכום: שני מבטים - מסקנה אחת
- 🔹 רש"י: "רבה" = בלשון סגי נהור, מכבוד ליום
- 🔹 הרשב"א: "רבה" = כי ברכת הגפן היא הגדולה, האוניברסלית
- 🔹 שני הפירושים מלמדים: אין באמת ברכת קידוש ביום, רק ברכת הגפן
- 🔹 למעשה: להקפיד לשמוע את ברכת הגפן
📚 מקורות
- "זכור את יום השבת לקדשו" - שמות כ':ח'
- תלמוד בבלי, מסכת פסחים - סיפור רב אשי
- סידור רב עמרם גאון
- מחזור ויטרי
- רש"י - פירוש "סגי נהור"
- הרשב"א - הברכה שבכל הקידושים
- תהילים כ"ג - "מזמור לדוד"
- ישעיהו נ"ח - "אם תשיב משבת רגליך"
תגובות
הוסף רשומת תגובה